תוכן העניינים תוכן העניינים תוכן העניינים
א.      מבוא
– -.
עמ'-4
ב.       המצב הקיים בארץ -…
עמ'-5
ב.1  העומס על המשטרה  – .עמ' 5-6
ב.2
בעיית העומס על רשויות התביעה –
עמ' 6-7   ג.
תוצאות המחקר של ד"ר אורן גזל העומס על התביעה -…
עמ' – 7   ד.
מחקר השוואתי – הפתרונות לבעיית העומס  -.
עמ' 8   ד.1
אנגליה ווילס – עמ'
8 -9
ד.2
גרמניה – …
עמ '9-11   ד. 3
דנמרק – -..
עמ' 11   ד.4
סקוטלנד – -'14-13
ה.
עבירות מנהליות —
 עמ' – 15
ה.1
מבוא –עמ'-  15
ה.
2 חוק העבירות המנהליות , התשמ"ו -1985   …עמ'
1 5
ה.3
קביעת עבירות כעבירות מנהליות
עמ'- 15
ה.4  קנס מנהלי קצוב וקנס שאינו קצוב —
עמ' 15-16
ה.5  הגשת כתב אישום בעבירה מנהלית –..  עמ' -16
ה.6
גביית הקנס ומאסר במקום קנס –
עמ'17
ו.
פרטי ההצעה להרחבת סל העבירות המנהליות
  עמ' -17
ו.1
ההצעה כללי –…
עמ' -17
ו.2  קריטריונים לסיווג עבירה פלילית כמנהלית .  עמ'-18
ו.3
מבחן העונש המקובל בגין העבירה
עמ' 18
המשך תוכן העניינים
ו.4
 מבחן נפוצות העבירה .
עמ' 18
ו.5  מבחן אופי מבצעי העבירה —  עמ' 18
ו.6
אופיה הכלכלי של העבירה –, עמ'19
ו.7  העדר אופי מיני או אידיאולוגי של עבירה -.עמ'
1 9
ו.9  סיווג העבירות – סיכום –..
עמ18-19
ז.
רשימת החוקים הכלולים בחוק העבירות המנהליות -.  עמ' 20-22
ח.
בחירה בין קנס קצוב  לקנס בלתי קצוב -.  עמ' 22-23
ח.1
יתרונות הרחבת סל העבירות המנהליות -…  עמ' 24
ח.2
 היתרונות ללשכות התביעה —
עמ' 24
ח.3
היתרונות לפרקליטות המחוז -…  עמ' 24
ח.4  היתרונות  מבחינת החשודים והנאשמים -.
עמ'-24
        ח.5  היתרונות לבתי משפט
 עמ'
5 ח.6
 היתרונות למשטרה -..
עמ' 26
ח.7
 שיפור והגברת האכיפה    עמ' 26  ח.8  יתרונות בהעדר   מרשם פלילי לאזרח —
עמ' 26
ח.9  שוויוניות באכיפה , ושרירות  בענישה -…
עמ' 27
ט.
טענות  כנגד ההצעה …  עמ'27
ט-1
כללי –.  עמ' 27
י' היבטים  נוספים  –…
עמ'-  28
י.1  סרבול ההליך המוצע ..
. עמ' 28
י.
2  העדר גביה —
 עמ' 28-29
יא  סיכום -…
עמ'- 30 יב   בביליוגרפיה — עמ' 31-32
הרחבת  סל  העבירות המנהליות הקלת  העומס על מערכת  אכיפת החוק משטרה , תביעה/פרקליטות / בתי המשפט א. מבוא
מטרת מסמך זה להעלות בשנית או בשלישית מודל להקלת העומס על רשויות אכיפת החוק , מודל הרחבת סל העבירות המנהליות , מודל שהוצע בעבר בואריאציות קצת שונות  אך משום מה הוכנס ל "מגירה "  ונשכח , זהו מודל ראוי והולם אשר ייתן מענה לכלל המערכות המעורבות בלחימה בפשיעה כולל פיצוי הקורבן , הקלת העומס על בתי המשפט והענשת העבריין  מודל זה משפר את המצב הקיים בכל ההיבטים ונוגע  בשלושה היבטים מאוד חשובים , באמצעות ענישת העבריין ופיצוי הקורבן תושג יעילות מערכתית וחברתית וכל זאת תוך הקלת העומס על בתי המשפט  חסכון בשעות תביעה ,משפט , כח- אדם שוטרי ליווי ועוד …הנחת העבודה של מודל זה שחלה חובה מוסרית וחוקית לתת מענה הולם לכל עבירה  אותה מבצע אזרח ,ואי טיפול בעבירות ולו הקלות ביותר אסור לחלוטין , לכן מודל "הגייטינג" , תיעדוף שקבעה לעצמה משטרת ישראל   שבו אינה מטפלת בעבירות קלות , וגונזת תיקים ללא טיפול , מאין עניין לציבור , הוא מודל פסול לחלוטין .
הרציו של המודל הוא  קביעת סל-עבירות מחוק העונשין (חטאים ועוונות בלבד ) עבירות שאינן פשע אשר שר המשפטים יקבע בהתאם לסמכותו  בסע' 1 לחוק  העבירות המנהליות התשמ"ו 1985 כי הן עבירות שבגינן ניתן להטיל קנס מינהלי , (ברירת –קנס ) המשמעות היא  הרחבת סל העבירות  המנהליות ע"פ חוק העבירות המנהליות דבר שאינו מצריך חקיקה ונתון לסמכותו של שר המשפטים , וכך כל העבירות שלא טופלו עד כה  ע"פ מודל "הגייטינג"  יטופלו במשטרה כעבירות ברירת קנס בדיוק כמו עבירות תעבורה ,עבירות על חוק עובדים זרים ,שוויון הזדמנויות בעבודה ועוד …
מטרת הקנס הינה  ענישת העבריין , פיצוי הקורבן ,צמצום כמות התיקים  המגיעים לבימ"ש ובכך הקלת העומס על בתי המשפט , השבת האמון של האזרח במשטרה  ושיפור תדמית המשטרה בעיני הציבור  כשלצד זה ההנחה שמה שפוגע בכיסו של העבריין הוא יימנע מלבצעו בשנית ויש בכך מספיק כוח  בכדי להרתיעו מלחזור ולבצע את העבירה , חשוב לציין שמודל זה לא יחול  על עבירות מסוג פשע ופשע חמור , וכן לא יחול על עבריינים רצידיביסטים .
מסמך זה עוסק במצב הקיים והעלאת פתרון ישים  זול אשר ייתרונותיו עולים על חסרונותיו  מסמך זה מבוסס על עבודת מחקרו של ד"ר אורן גזל , אשר שאב את רעיונותיו  להקלת העומס על התביעה והאכיפה ממחקר אמפירי השוואתי שערך בעולם  , הצעותיו כוללות בין היתר ענישה בהסכמה , הגדלת כמות הסדרי טיעון , והרחבת סל העבירות המנהליות , בעבודה זו אבקש לדון אך ורק בהרחבת  סל העבירות המנהליות . בעבודתי זו  אני מבקשת   לצמצם את העבירות הפליליות בחוק העונשין תשל"ז 1977  ולהעבירן לסל העבירות המנהליות הליך שיטופל במשטרה, בניגוד לעמדתו של ד"ר אורן גזל החושב שהליך זה צריך להיות מטופל בתביעה ע"י אדם שימונה כרשם  . שאלה קשה היא האם עדיפה קביעת קנס קצוב לעבירות או קנס שאינו קצוב. ברוב המדינות בהן קיים הליך של "צו ענישה" גובה הקנס אינו קצוב והוא נקבע על ידי התובע. לעומת זאת, בסקוטלנד, למרות שהוועדה שמונתה לבחון את הנושא, המליצה לאמץ מסלול של קנס שאינו קצוב, הוחלט בסופו של דבר להסתפק בקנס קצוב. היתרונות של קנס קצוב פשטות ההליך : הליך של קנס קצוב הינו הליך פשוט יחסית. אין צורך למנות רשם, ודי במפקח שיטיל את הקנס. ניתן למנות שוטרים כמפקחים, וכך לחסוך את הצורך באינסטנציה נוספת לקביעת גובה הקנס. ההליך מחייב מסירת הודעת קנס אחת בלבד, בניגוד לקנס שאינו קצוב, שהטלתו כרוכה במסירת שתי הודעות לנקנס, האחת – על הטלת הקנס והשניה – המודיעה על גובהו. חסכון בזמן שיפוטי בשל העדר ערר על גובה הקנס : כשהקנס קצוב אין אפשרות ערר על גובה הקנס, ולפיכך יש פחות מקרים המחייבים מעורבות של בית-המשפט. כאמור לעיל, נקנס המקבל הודעה על החלטה בדבר גובה הקנס, בהליך של קנס בלתי קצוב, רשאי לערור על ההחלטה לבית-המשפט. שימוש בזכות הערר לא פוגע בכל דרך שהיא בתועלת שמקנה הליך הקנס לנתבע. בית-המשפט אינו יכול להגדיל את הקנס במסגרת הערר, וההחלטה לערור, בשונה מבקשה להישפט, אינה מעבירה את ההליך לפסים פליליים ואינה מסכנת את הנקנס בהרשעה פלילי. נזקו האפשרי היחיד של הנקנס, למעט הזמן המושקע בערר, הינו האפשרות שאם ידחה הערר, יוטלו עליו הוצאות ההליך. לפיכך קיים חשש כי אם יקבע הליך של קנס מנהלי שאינו קצוב, יוגשו עררים רבים והחסכון בזמן שיפוטי ותביעתי יהיה קטן יותר.  לכן בקביעת קנס קצוב יש כדי למנוע מצב זה.
רשות מנהלית אינה מעורבת בגזירת הדין : דבר נוסף  מהבחינה החוקתית, קל יותר לקבל הליך בו מטילה רשות מנהלית קנס שגובהו קבוע בחוק. שיקול הדעת המוקנה לרשות המטילה את הקנס אינו כה רב, ולכן אין בהליך סטייה מהעיקרון המקובל שגזר דין שבשקול דעת, נקבע על ידי בימ"ש . הקטנת השרירות והפערים בקביעת הקנס : יתרון נוסף של קנס קצוב קבוע נוגע לאחידות הענישה. גם כאשר ישנן הנחיות מפורטות לקביעת גובה הקנס, נותר שיקול דעת נרחב למדי בקביעת גובה הקנס. שיקול דעת זה עלול לגרום לפערים בגובה הקנס בין המחוזות השונים, ואף להגדיל את החששות מפני שרירות בקביעת העונש.עבירות רבות שניתן היה לקבען כמנהליות, אינן נקבעות ככאלה, עד שמשרד האוצר יבטיח תקצוב שיאפשר למרכז לגבות את הקנסות שיוטלו.
בשלב זה, משרד האוצר מסרב להגדלת התקציב למרכז.
יש מקום לבחון במשרד האוצר נכונות לתת יד להליך המוצע כאן, על כל השלכותיו התקציביות. ההליך יביא לחסכון משאבים משמעותי למערכת בתי-המשפט, לפרקליטות, לשירות המבחן ולגופים נוספים, כמו גם להגדלה של הכנסות המדינה מקנסות, כאשר עלות מימון הגביה בטלה בשישים. . סעיף 19 לחוק העבירות המנהליות מאפשר דרך אכיפה חלופית. על פי הוראה זו רשאי תובע לפנות לבית-המשפט, בחלוף שישה חודשים מהמועד שהוטל על אדם קנס שלא שולם, ולבקש כי יטיל על הנקנס מאסר שלא יעלה על שנה, במקום הקנס. בית-המשפט אינו יכול לקבוע שהמאסר יהיה על תנאי. על מאסר זה חלות ההוראות הקבועות בסעיף 71 (ג) עד (ה) לחוק העונשין, העוסקות במאסר במקום קנס, ובכלל זה מאפשרות לנקנס לשלם את החוב או חלקו בכל עת, גם לאחר תחילת ריצוי המאסר, וכך להביא לביטול או קיצור תקופת המאסר.
עוד נקבע בחוק, כי אם נעדר אדם מדיון בבקשה למאסר למרות שזומן לדיון, רשאי בית-המשפט להטיל את עונש המאסר אף בהעדרו, אולם אם ניתן צו מאסר שלא בנוכחות המשיב, ישלח לו בית-המשפט התרעה בנוסף לצו המאסר, והצו לא יבוצע לפני חלוף שלושים ימים ממתן ההתרעה. על פי התקנות רשאי המשיב, תוך 15 יום מקבלת ההתרעה לבקש את ביטול ההחלטה שניתנה בהיעדרו. בדרך זו, מובטח כי גם משיב שלא התייצב לדיון יוכל לשטוח טענותיו. עם זאת, יש להניח כי ברוב המוחלט של המקרים די יהיה במשלוח הזימון לדיון בבקשה למאסר במקום קנס, כדי לגרום לחייב לשלם את חובו.
נראה כי שימוש בכלי זה יבטיח כי הרוב המוחלט של החייבים ישלמו, ולא ימתינו להצטברות קנסות פיגורים, ובהמשך, לפקודת מאסר שתוצא נגדם. מרגע שייוודע לכל כי הקנסות נגבים בדרך של בקשות מאסר, יש להניח כי רובם המוחלט של הקנסות ישולם בזמן. יצוין כי הוראת סעיף 19 נקבעה כדי לאפשר התמודדות עם אי תשלום קנס בעבירות מנהליות, שבעת חקיקת החוק היו רק "עבירות הסדר". אף אם קיים ספק אם ראוי היה לקבוע הליך גביה כאמור לקנסות שהוטלו בעבירות הסדר, נראה כי אין מקום לספק מקום בו מדובר בעבירות בעלות אופי פלילי מובהק הנדונות כאן.