תגמול מנהלים מול ביצועי חברות. בעבודה זו נבחן הקשר בין גובה השכר המנהלים הבכירים לביצועי החברות? השתמשנו בדירוג שכר המנהלים בחברות הציבוריות המפורסם בישראל. העבודה כןללת חישובים וניתוחים סטטיסטים, גרפים, מדגם,12 מקורות באנגלית ובעברית.
| מוסד לימוד | אוניברסיטת בן-גוריון |
| מקצוע | חשבונאות |
| ציון | 96 |
| שנת הגשה | 2009 |
| מספר מילים | 6303 |
| מספר מקורות | 12 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
1. מבוא
2. שכר
3 . סקירת הספרות
4 . מחקר אמפירי
1 . המודל האמפירי
2 . המדגם
3 . ממצאים 5. סיכום ודיון
6 . ביבליוגרפיה נספח תקציר מנהלים בעבודה זו נבחן הקשר בין גובה השכר המנהלים הבכירים לביצועי החברות? השתמשנו בדירוג שכר המנהלים בחברות הציבוריות המפורסם בישראל.
נושא המחקר : עמידה על הקשר בין גובה השכר לביצועי החברה בפועל.
שיטת המחקר : מדגם בעל 104 חברות ציבוריות, לאו דווקא הגדולות שבניהם , כך קיבלנו אספקט אחר להבדיל מרוב החוקרים שמבססים את עיקר מחקרם על מדד 100 או
5 השתמשנו במודל הרגרסיה כמודל העיקרי לניתוח ההשערות שהנחנו. המשתנה התלוי שנבקש להסביר את השתנותו יהיה הלוג של השכר למנהלים (שכר לחודש באלפי שקלים בשנת 2007). המשתנים המסבירים (הבלתי תלויים) יהיו בין היתר: לוג הרווח לפני מס, רווח למניה, התשואה להון, דיבידנד (משתנה דמי), שיעור אחזקה בידי בעלי עניין (משתנה דמי) וסוג הענף שבו פועלת החברה (משתנה דמי).
תוצאות ומסקנות : מצאנו כי אין קשר מובהק בין שכר המנהלים לבין הרווחיות של החברה, וכנראה שהשכר נקבע גם לפי גורמים אחרים.
בחברות המחלקות דיבידנדים השכר למנהלים הוא גבוה יותר מאשר בחברות שאינן מחלקות דיבידנדים.
לא נמצא הבדל מובהק ברמת השכר למנהלים בין חברות בהן שיעור האחזקה בידי בעלי עניין הוא מעל ל-75% לבין חברות בהן שיעור האחזקה בידי בעלי עניין נמוך מ-75%.
לא קיים הבדל מובהק ברמת השכר של המנהלים בין הענפים השונים שבמדגם.
המשתנים המסבירים השונים מצליחים להסביר רק כ-20% מהשונות של שכר המנהלים שבמדגם.
בעבודה הסקנו שהשכר למנהלים בשנת 2007 לא תלוי באופן מובהק בביצועי החברות.
1 . מבוא
"מחקר שנערך באוניברסיטת בר אילן מצא כי על כל עלייה של 1% במניה עלה שכר המנכ"ל ב-0.19%. בנוסף, נמצא כי שכרו של מנכ"ל בעלים גבוה ב-50% לערך משכרו של מנכ"ל שכיר " במדינת ישראל הביקורת הציבורית על התגמולים הגבוהים, שניתנים למנהלים בכירים בחברות ציבוריות, מתחזקת עוד יותר באחרונה – לנוכח המשבר הכלכלי בו היה נתון המשק עד עתה ואשר גרם לירידה בשכר העובדים, לפיטורים ולהקטנת רווחים על השקעות בשוק ההון. בעוד בכירי החברות ממשיכים ליהנות ממשכורות נדיבות ובונוסים גדולים. מאידך גיסא, חוזי השכר של מנהלים נועדו להניע מנהל לקבל עליו את התפקיד, לפצות אותו בגין מאמציו במסגרת התפקיד, וכן לתמרץ אותו לפעול לטובת המשקיעים. ההנחה היא כי שכר גבוה למנכ”ל מבריק יתורגם מן הסתם לרווחים והטבות כלכליות לכל בעלי העניין בחברה. הביקורת מתייחסת הן לרמת השכר הגבוהה, והן לרגישות הנמוכה שבין שכר המנהל לבין הביצועים העסקיים של החברות. ראוי לציין כי אין להתייחס רק למרכיבה שכר בגמול המנכ"ל אלא גם לאופן תרומתו במישור הלא פיננסי (Veen-Dirks,
2 009). הטענה העיקרית היא שהסדר חוזי בין הבעלים לבין המנהל, אשר אינו מבוסס על ביצועי החברה, אינו תורם להנעת המנהל לפעול לקידום ענייניהם של כל בעלי המניות בחברה, מחד גיסא , ומאפשר לבעלי השליטה למשוך רווחים מבלי להתחלק בהם עם בעלי המניות האחרים (אמזלג ומחרז, 2002 ).
ישנו מנהג לפרסם כל שנה את "דירוג שכר המנהלים בחברות הציבוריות ". התקשורת הכלכלית בישראל מלבה את האש בידיעות הרומזות לניצול אפשרי של חברה על ידי השולטים בה. ממעקב אחרי הכותרות הכלכליות ניתן ללמוד כי בעלי השליטה בחברה מפיקים ממנה טובה לעצמם בדרכים שונות ומגוונות: שכר גבוה המנותק לעתים מביצועי החברה, עסקות בעלות כדאיות כלכלית לא ברורה לחברה אשר נחתמות עם ישויות המזוהות עם בעלי השליטה (עסקות בהן מועברים בעצם חלק מרווחי החברה לכיסיהם הפרטיים של בעלי השליטה), מינוי עצמי ושל מקורבים חסרי כישורים נאותים לתפקידי מפתח בחברה (שוב תוך תשלומי שכר גבוהים), הלוואות הניטלות מן החברה בריבית מגוחכת ולעתים כלל אינן נפרעות) וצריכת מותרות על חשבון החברה. (ברק ולאוטרבך,
2 007) ניתן לומר כי, בעלי השליטה זוכים לעתים קרובות ב"טובות הנאה פרטיות" (Private Benefits), המוענקות להם בלבד, על חשבון החברה ובעלי מניותיה הקטנים מהציבור (כלומר אנחנו).
טובות הנאה אלו מקנות שווי מוסף לשליטה בחברה. לכן, כשמשקיע רוכש את השליטה בחברה הוא מוכן לשלם, ומשלם בדרך כלל מחיר גבוה יותר ממחיר המניה בבורסה. מחיר זה מוצדק בעיניו לאור טובות ההנאה הפרטיות שבדעתו לשאוב מהחברה בהמשך. (ברק ולאוטרבך,
2 007).
הפרדת הבעלות מהניהול, המאפיינת חברה ציבורית מודרנית, בעלת יתרונות הנובעים הן בניהול והן בבעלות , יחד עם זאת מלווה בקיומו של קונפליקט הסוכן . בדרך זו של יצירת קשר בין רווחי החברה לבין שכר המנהל, ניתן יהיה להקטין את בעיית הסיכון וקונפליקט הסוכן. בעיית הסוכן עלולה להתקיים אצל מנהל משום שאינו מסוגל שלא להתאמץ להכביר את רווחי החברה, ושכרו לא יפגע מכך. אבל כאשר השכר למנהל תלוי בביצועי החברה, אזי הוא ישקיע מאמץ ניכר בשיפור הרווחיות של החברה. לשם כך נציג את מדיניות השכר למנהלים הבכירים בחברות הציבוריות בשוק ההון הישראלי , אשר היא מנוהלת באופן מיוחד, על רקע המגמה בשנים האחרונות לפיה, בעלי המניות העיקריים בחברות מעדיפים למנות את אנשי שלומם בעמדו מפתח בחברה בכלל ובעמדת המנכל בפרט.
מינוי מסוג זה בו הנאמנות האישית של השליח לשולחו ממלאה תפקיד חשוב, עשוי להקטין את ניגוד האינטרסים , ולפיכך להקטין גם את הצורך בבניית מערכת פיקוח וביקורת יעילים יותר, וכן את הצורך ניסוח חוזה רגיש לביצועים בחלק מהתמודדות עם קונפליקט הסוכן (אמזלג ומחרז, 2002 ).
ראוי לציין את טענתה של מסיקה מט (1994) שלא מספיק לתגמל את המנהל לפי הגדלת תוחלת החברה בלבד אלא צריך גם לתגמלו לפי הקטנת השונות של הרוח החשבונאי. לפי המודל החדש שהיא מציעה לא תמיד השכר יגדל ביחד עם עליית הרווח, אלא יש רמה מסוימת שממנה השכר לא עולה יותר, משום שהמעביד נאלץ לספק תמריצים להקטנת השונות של הרווח על חשבון התמריצים להגדלת הרווח. לב העבודה ושאלת המחקר : מה הקשר בין גובה השכר המנהלים הבכירים לביצועי החברות?
נשתמש ב דירוג שכר המנהלים בחברות הציבוריות 2007, הואיל ו2008 חורגת מקורלציה שנשמרה במשך השנים ביחס בין שכר מנהלים לביצועי החברה בפועל. בשנת 2008 הגדולות שבחברות הציבוריות הפסידו הון עתק כגון: אפריקה ישראל חמש מיליארד, כלכלית ירושלים ופועלים מיליארד האחת וכלל ביטוח חצי מיליארד. אי לכך לא יהיה זה נכון והוגן לבחון את 2008 במנסרה שלנו. יחד עם זאת יהיה מעניין לבחון את 2009 בנסיקה מן היציאה במשבר הכלכלי במקביל לשכר ולביצועי החברות. שכר המנהלים שייבחן יכלול את כל ההטבות הכלכליות שקיבל המנהל באותה שנה.
