מבחן בית: תרבות ואירגונים מורכבים אביו של שי גולדן כותב המאמר "עבדים היינו", החל לעבוד כמהנדס בתעשיה האוירית בראשית שנות החמישים ופרש ממנה בראשית שנות התשעים. ההבדלים ביחס לסביבת העבודה שאותם מפרט הכותב, המנהל ככל הנראה קריירה מוצלחת, בין זו של אביו ושלו, נעוצים בשינויים המהפכניים שהתחוללו בישראל ובעולם בתחומי הכלכלה, המדיניות והתרבות בתקופה זו. אלו הם שינויים רבי עוצמה ואין בטחון שהוא והממונה עליו יכולים להשפיע עליהם בצורה משמעותית. כשהחל אביו של גולדן לעבוד בתעשיה האוירית, הייתה מדינת ישראל אחרי מלחמת השחרור, והעולם היה אחרי מלחמת העולם השניה. בפחות מחמישים שנה, חוותה הכלכלה הישראלית שלוש מהפכות תעשיתיות הדומות למהפכות שהעולם המערבי חווה החל מראשית המאה ה – 19. בשנות החמישים-שישים התחוללה בישראל מהפכת הטקסטיל. בשנות השישים-שבעים התקיימה מהפכת התעשייה הצבאית שבה השתתף אביו של גולדן, ובשנות השמונים-תשעים ארעה מהפכת ההיי-טק, שנשאה כבר אופי פוסט-פורדיסטי (רם, 2005: 6). המהפכה האחרונה מלווה גם בהצטרפות ישראל לתהליך האוניברסלי של גלובליזציה. גולדן עובד אם-כן, בתקופה המאופיינת בדומיננטיות של תעשיית ההיי-טק, בגלובליזציה  ובסביבת עבודה פוסט-פורדית. כאן נעוצים ההבדלים בין סביבות העבודה של אביו ושלו.
תעשיית ההי-טק הישראלית והגלובליזציה כתהליך כלכלי-טכנולוגי, הנם כח המניע שינויים עמוקים בסביבה הבינלאומית ובמדינת ישראל. מגמות גלובליות שוחקות את מדינת הלאום מלמעלה, מצד מערכות בינלאומיות ועוד, והן שוחקות אותה גם מלמטה, מצד זהויות אתניות, תרבותיות ואחרות. הגלובליזם ותעשיית ההיי-טק עיצבו מחדש את היחסים בין המדינה לעסקים והדבר השתקף גם ביחסים שבין מנהלים בכירים והכפופים להם, אפילו שהם בעלי דרגה בכירה למדי. הכלכלה הישראלית עברה מסביבה ממשלתית ציבורית לסביבה כלכלית עסקית-פרטית כשבמקביל, מתחזק מאד כוחם של התאגידים הכלכליים והעסקיים מול כוחם של העובדים המאורגנים. (רם, 2005: 8) . השינויים שחלו בכלכלה הגלובאלית השפיעו באיחור מסויים (Barley & Kunda, 1992: 80, על תורות הניהול ששלטו –