הפרעות אובססיביות - כפייתיות OCD

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2010
מספר מילים 27526
מספר מקורות 45

תקציר העבודה

תוכן עניינים מבוא. 1
הגדרה , תסמינים ומאפיינים קליניים. 1
דיאגנוזה. 2
אפידמולוגיה. 3
סימפטומים. 6
אטיולוגיה. 9
ספקטרום והטרוגניות של ה- OCD.. 9
הפרעות הנלוות לטורדנות כפייתית. 12
פסיכולוגיה התפתחותית של OCD.. 15
מודלים של OCD.. 19
מודל נוירו- התפתחותי של OCD.. 19
מודל פסיכולוגי-ניורו-אנטומי (Psychological & Neuroanatomical) 21
המודל הנוירואנטומי 24
מודל ה-“Structured Event Complex”. 24
המודל הביו- פסיכופתולוגי
5 הבדלי המינים וגילאים בשכיחות ומאפייני ההפרעה. 26
השפעת הגיל על OCD.. 28
המורכבות הפסיכולוגית של ההפרעה וטיפול ניורו-פסיכולוגי 30 OCD והתיאוריה הפסיכו-ביזארית. 33
נוירו-ביולוגיה של ספקטרום ההפרעות האובססיביות-כפייתיות ,גנטיקה ופנומנולוגיה. 36
נוירוכימיה. 37
דופמין-סרוטונין 38
נוירו-אנטומיה. 39
גנטיקה. 41
נוירו-אימונולוגיה. 43
כפייתיות מול אימפולסיביות. 44
תרפיה קוגניטיבית –התנהגותית להפרעה. 47
פנומנולוגיה וטיפול. 54
זיהום ורחיצה/ניקוי 54
אובססיות נזק וריטואלים של בדיקה. 55
אובססיות חסרות קומפולסיות גלויות. 56
אגירה. 57
טיפול וניהול ההפרעה. 58
טיפולים פסיכולוגיים. 61
פסיכותרפיה. 61
טיפולים נוירוכירורגיים. 62
סיכום והמלצות לעתיד. 64
מקורות. 69
 מבוא OCD נחשבה במשך זמן רב להפרעה מנטלית נדירה עם שכיחות מוערכת של 0.05% בכלל האוכלוסייה. מאחר וחולים אלו כמעט ולא באים לייעוץ, על אף הסבל לו מודעים הם וסביבתם, נתונים אלו הם רק קרובים לדיוק. במחקרים מוקדמים, OCD נמצאה ב- 0.5-4.0% מחולים בוגרים המטופלים במסגרות כלליות של אשפוז פסיכיאטרי. בכלל האוכלוסיה, מחקרים עדכניים יותר הכוללים את סקר האזור האפידימיולוגי (ECA) שנערך בארצות הברית על ידי המוסד הלאומי לבריאות הנפש (NIMH), דיווחו כי OCD הינה נפוצה יחסית , עם שכיחות לכל החיים הנעה בין
1 .9 עד 3.3% על פני חמשת אתרי ה-ECA (). לפי נתונים אלו, OCD נוטה להתקשר למספר הפרעות נפשיות אחרות. דכאון עמוק הינו ההפרעה בעלת השכיחות הגבוהה ביותר להתקשרות עם OCDעם משך לכל החיים בשיעור 67%. מצבים פסיכאטרים אחרים אשר נראו בשכיחות גבוהה יחסית עם OCD הינם פוביות פשוטות (22%), פוביה חברתית (18%), הפרעות אכילה (17%), שימוש מוגזם או תלות באלכוהול (14%), הפרעת פאניקה (12%) ותסמונת טורט (TS) (7%). הגיל הממוצע להתפרצות של OCD מוערך בעקביות כ-19-20 שנים והיחס בין נשים לגברים הינו כמעט זהה.
 OCD מייצגת את אחת מההפרעות הפסיכאטריות המגבילות ביותר בשל האינטנסיביות שלה, הטבע המתמשך, חסר השינוי או המחמיר של הסימפטומים שלה ובשל ההפרעה בתפקוד הפסיכו-סוציאלי אשר אלו גורמים. התפרצות בגיל מוקדם, תפקוד סוציאלי נמוך בקו ההתחלה ומגמה כרונית במשך השנתיים הראשונות של המעקב, הינם מנבאים משמעותיים של תוצאה גרועה יותר. גורמים אחרים , הכוללים מגדר של מין זכר, משך ארוך של מחלה, התרחשות מקבילה לדכאון עמוק והיסטוריה משפחתית של הפרעות פסיכיאטריות, מתקשרות גם הן עם מגמה כרונית (Kitis, Akdede, Alptekin, Akvardar, Arkar, Erol & Kaya,2007).