הסוציאל –  דמוקרטיה במערב אירופה, 1875 – 2000 .  M.A                                                12015
                        עבודה סמינריונית                                   השפעת  הגלובליזציה על מדינת הרווחה.
                                    איום או חיזוק ?
   תאריך הגשה  : 23
בינואר 2008
טז בשבט תשס"ח   תוכן עניינים
מבוא
1-4
פרק ראשון  : א. מי את מדינת הרווחה  ( Welfare State ) ? 8-5
                      א.1.
האם את כל כך מושלמת ? –           10-8    פרק שני : ב. ומי את הגלובליזציה ( globalization)  ?                       13-11                                     ב.1. והאם את כל כך מושלמת ? –                     16-13                    פרק שלישי : גלובליזציה כגורם מאיים על מדינת הרווחה – מידת האיום?! —          
2 2-17   פרק  רביעי : מדינת ישראל כמקרה מבחן . –                 24-23
פרק חמישי : דיון. —                 30-
5 פרק שישי : סיכום ומסקנות. –                   34-31
ביבליוגרפיה                   39-35      “הבעיה הגדולה היא, שבמקום מימוש אמיתי של כל האפשרויות העצומות שנוצרו, הגלובליזציה העכשווית מתקיימת בתוך עננים של אשליה.
החלופה הביקורתית אינה הצעה לוותר על החיים הטובים, אלא דרך לחזור ולממש אותם בפועל. זו אינה דרך פשוטה, אבל זו הדרך היחידה לא רק להציל את העולם שלנו, אלא גם להפוך אותו למקום שבאמת טוב לחיות בו.” ( חנין , 2007 : 117 ) באמצעות  משפטי הסיום הללו של ספרו החדש של דב, חנין  “גלובליזציה ”,  אני מבקש לבטא תחילה את הציר המרכזי בעבודתי :  המתח שבין ההבטחות הגדולות שנשאה בחובה בשורת הגלובליזציה, לבין העוני, המלחמות והזיהום הסביבתי שהביאה בסופו של דבר, כלומר הגלובליזציה ומידת הצל הכבד שהיא מטילה על מדינת הרווחה. מידת האיום שהגלובליזציה מציבה בפני מדינת הרווחה.
ברצוני להזכיר ולציין כי מזה כשני עשורים הגלובליזציה הנה תהליך גורף כלל עולמי אשר משפיע באופן ישיר על אוכלוסיות רבות ברחבי הגלובוס. הגלובליזציה נוגעת בכל תחום בחיינו כאשר נתח נרחב מאוכלוסיית העולם עובר תהליכים מבניים רבי השפעה.
הדיון אודות הגלובליזציה הוא כנראה הדיון המשמעותי ביותר במדעי החברה בעולם. ניתן לבקר או לצדד בגלובליזציה אולם, נכון להיום, לא ניתן להתעלם ממגמה זו או להתנתק ממנה. מדינות שתנסנה לבודד עצמן מהתהליכים הגלובליים, כגון צפון קוריאה או בורמה, הופכות להיות מדינות מהעניות ביותר בעולם ובכך גוזרות על נתיניהן העדר בטחון, איכות חיים ורפואה מתקדמת. עליה על קרונות הגלובליזציה הנה כורח המציאות.
גידנס במאמרו על הגלובליזציה טוען כי מדובר בתהליך של עולם נטול גבולות.
התפתחות טכנולוגית מהירה הפכה את העולם ל"כפר גלובלי" קטן.  חל מעבר מתעסוקה מסורתית לשוק של ידע וטכנולוגיה בו גבולות פיסיים הופכים לא רלוונטיים; חל ניוד של  אוכלוסיית מהגרי עבודה מהעולם השלישי לעולם הראשון; כוח רב עובר ממנהיגי מדינות לאום לחברות ענק בינלאומיות; מעבר הון מתחולל מידי יום בין מדינות, בזמן אמת, על בסיס של 24 שעות, דבר המחייב את קברניטיהן להתאים עצמם לכך. גידנס כותב, כי ניתן לאפיין  את הגלובליזציה כשינויים כלליים וטכנולוגיים המאופיינים בסחר חופשי, פתיחת שווקי הון, מעבר טכנולוגיות ומעבר כוח אדם (א.
גידנס, 2001 : 42 ). אם בעבר הדיון האקדמי עסק בשאלה האם הגלובליזציה הנה תהליך יוצא דופן וייחודי בהיסטוריה המצריך התאמה מצד המוסדות הפוליטיים או שמדובר בתופעה הדומה לתופעה שחלה בסוף המאה ה-19, הרי שלאחר מחקר אמפירי ענף בעשור האחרון, נמצא שהגלובליזציה הנה תופעה ייחודית השונה מהעבר. אם כן, הדיון כיום בגלובליזציה אינו מידת קיומה וייחודה אלא לאחר שהוכח שאכן כך, חל הדיון במהות השפעתה על החברה האנושית ובבניית עתיד טוב יותר של החברה הגלובלית לנוכח השפעותיה  ( שם : 43 ) . ויתרה מכך החל דיון נוקב אודות תרומתה של הגלובליזציה למשבר או לנסיגת מדינת הרווחה.                                                                      
1 מכיוון שלדעתי זהו נושא  מרכזי וקריטי שיש לתת עליו את הדעת בחרתי דרך עבודה זו  להתמודד עם סוגיית מדינת הרווחה למול הגלובליזציה. או מידת השפעתה של הגלובליזציה על מדינת הרווחה.  במקרה שלפנינו אעסוק בשאלה באיזה מידה לגלובליזציה אם בכלל יש חלק נכבד בנסיגת מדינת הרווחה .  אדון במידת האיום של אותו " יצור "   המכונה גלובליזציה על מדינת הרווחה .  סטיבן גורליק ( Steven Gorelick ) במאמרו ( הטיית כף המאזניים                 systemic support for the large and global    תמיכה שיטתית ברחב ובגלובאלי )בחרתי  לתאר זאת באמצעות הציטוט הבא :
"חלק עיקרי בתהליך הגלובליזציה הכלכלית הוא הרס הקטן, המקומי והמגוון, ע"י הגדול, ההומוגני והגלובאלי" ( Steven,
1 999 : 12 ). לטענתו התוצאות השליליות של התהליך מורגשות ע"י רוב אוכלוסיית העולם, להוציא מעטים, אך ההתנגדות לתהליך זה נתקלת בטיעון, שתהליך זה הוא בדרך כלשהי " אבולוציוני" וכתוצאה מכך נמצא מחוץ לכלל שליטתנו.
והוא מוסיף וכותב כי דבר זה איננו נכון . התאגידים קרי בני האדם, הם המעורבים בכל תהליך הגלובליזציה , בעיצובו ובהנהגתו.  מחד אני אציג את דעותיהם של מומחים שונים המייצגים את העמדה הדטרמיניסטית, נוסח העיתונאי האמריקאי תומס פרידמן, הקובע כי הגלובליזציה היא "מעין כותונת משוגעים מוזהבת" שכל המדינות חייבות להתאים את עצמן למידותיה ( פרידמן, 2000 :
5 ) . הוא מכנה את הגלובליזציה "כתהליך שבאמצעותו עוזר העדר  לבנות את יסודות הדמוקרטיה והוא מכנה אותה בשם " מהפכה מעל ומעבר" ( revolution from beyond )  ומאידך אציג את דעותיהם של האחרים המביעים הסתייגות מעמדה דטרמיניסטית זו,  דרכם אדון  בעבודה  בשאלה המרכזית המעסיקה רבים כיום, ומובילה אותי לשאלת המחקר בעבודתי.
שאלת המחקר :  באיזה מידה  תהליך הגלובליזציה מהווה גורם מאיים על קיומה של מדינת הרווחה?  שאלה זו מתייחסת לכמה היבטים הקשורים לסוגיה: ראשית מהו תהליך הגלובליזציה?  שנית מהי מדינת רווחה?  בנוסף כיצד, אם בכלל, משפיע תהליך הגלובליזציה על מדינת הרווחה? ומהם אותם האלמנטים הקשורים למדינת רווחה המושפעים מתהליך הגלובליזציה ?
בנוסף שאלה זו כמובן תוביל לתשובה למספר שאלות : כיצד ניתן לקיים מדינת רווחה בעולם גלובלי? האם כללי התחרות בכלכלה הגלובלית מונעים מן המדינות לקיים רמת מיסוי גבוהה מידי שעלולה להבריח הון ומשקיעים? האם לא חל פיחות ושינוי דרמטי בעוצמת ריבונותה של מדינת הלאום, שהיוותה את הבסיס למדינת הרווחה המערבית, כתוצאה מעלייה בעוצמתם של שחקנים כלכליים משמעותיים אחרים כתאגידים בינלאומיים ומוסדות בינלאומיים כקרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, ארגון הסחר העולמי וחברות דירוג האשראי?  או שמא למדינת הלאום המסורתית עדיין יש תפקיד מרכזי בקביעת אופי מדיניות הרווחה, ומדינות שונות מעצבות מדיניות רווחה שונה על פי נסיבות ושיקולים תוך מדינתיים ואולי הריטורייה בדבר חשיבות השפעת הגלובליזציה על מדינת הרווחה מוגזמת,  ולגורמים אחרים כגון מעבר מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים יש השפעה רבה יותר על מדינת הרווחה מזו של הגלובליזציה. לכל השאלות הקריטיות והמרכזיות אנסה לתת תשובה בעבודה זו .
                                                                               
2 הטענה העולם נמצא כיום בהתגברות של תהליך הגלובליזציה דבר שלטענת רבים וטובים ( והכוונה למומחים )  מעמיד בסימן שאלה גדול  את קיומה של מדינת  הרווחה. מידת האיום של הגלובליזציה מעמידה במידה רבה בסכנה את יכולתה של מדינת הרווחה לספק לאזרחיה את רוב השירותים היום יומיים  ויחד עם זאת אינה מאפשרת  שאזרחיה יקבלו את התנאים המינימאליים המאפשרים חיים בכבוד שלא על לדבר על הזכות הבסיסית לחיות . רבים טוענים כי מדינת הרווחה פשטה בהדרגה את הרגל בעשורים האחרונים אודות  לתהליך הגלובליזציה. כמובן ישנם  מומחים הטוענים אחרת  בגלל הגלובליזציה עלה קרנה של מדינת הרווחה. בעשורים האחרונים מסתמנת מגמה ההולכת ומתרחבת של תהליך של גלובליזציה בעולם. התהליך מתאפיין בכמה אלמנטים שהולכים לקראת עולם אחד רחב כאשר גבולות המדינות וכוחן מאבדים גובה. מדינת הרווחה שהייתה המדינה האופטימאלית לאחר מלחמת העולם השנייה ועיקר מטרתה הייתה לדאוג לרווחת אזרחיה מתחילה גם היא לדעוך ומתחיל תהליך היווצרות של מאזן כוחות חברתי חדש הכולל בתוכו תהליכים תרבותיים, חברתיים וכלכליים משולבים הפוקדים את כל האנושות בכל הרמות של ארגון חברתי. תהליכים ומאורעות משמעותיים שהתרחשו בעולם בשלוש העשורים האחרונים הביעו למגמת שינוי בתפיסות שונות שרווחו מאז תום מלחמת העולם השנייה. מאז שנות ה – 90 של המאה הקודמת העולם היה עד לתהליכים שגרמו להתמוטטות המשטרים הקומוניסטיים שעד אז התיימרו להיות תחליף חברתי-כלכלי לקפיטליזם המערבי וכן לדעיכה מואצת של מדינת הרווחה ששימשה דגם למדינות מפותחות ומתפתחות ברחבי העולם מאז תום מלחמת העולם השנייה.
אין ספק כי קיים מצב מדאיג בעולם של התגברות העוני הפוגע באוכלוסיות רבות ברחבי העולם ואינו מאפשר להם לחיות ולו ברמה המינימאלית. כאשר קיימת מדינת רווחה אותם אנשים יכולים להישען על עזרתה ולקבל תמיכה בהתאם למצבם  ו/או בהתאם ליכולתה של המדינה. בכל מקרה המדינה מחויבת ואחראית לרווחת תושביה ועליה לדאוג לכך שיהיו כמה שפחות עניים בתחומה. כאמור הטענה היא כי  במסגרת השינויים החלים בעולם מאז השליש האחרון של המאה ה- 20  והמכונים "גלובליזציה" ,חלו שינויים במבנה המדינה וביחסים בין המדינות. השינויים החלים בעשורים האחרונים, מביאים לאובדן כוחה של מדינת הלאום, ולכך שכוחה עובר לארגונים פוליטיים על לאומים ( דוגמת האיחוד האירופאי  או האומות המאוחדות). מצב זה גרם למערכת הפוליטית הפנים-מדינית להיחלש ולעבור למערכות בינלאומיות בעיקר בתחום הכלכלי.
השינויים הכלכליים  השפיעו השפעה עמוקה על יכולתה של המדינה לשלוט במדיניותה הכלכלית . הסכמי הסחר מנעו מהמדינה את היכולת לשלוט על המכסים ובכך לבחור האם להגן על התעשייה שלה או להתחרות בשוק העולמי.
השינויים בשוק המטבעות הבינלאומי אילצו את המדינה לוותר על רגולציה ( ויסות)  של המטבע שלה  כדי  שתהנה מפירות סחר זה, והמרוץ לתחתית אילץ אותה לוותר על  חוקי העבודה על מנת לשמור על שכר נמוך ועל חוקים סוציאליים שמטרתם הורדת מיסים . כל זאת נעשה כדי למשוך משקיעים פוטנציאליים או למנוע את עזיבתם של משקיעים פוטנציאליים . תהליך הגלובליזציה דוגל בקפיטליזם חסר ריסון למטרת רווח כלכלי                                                                             3
 ובשל כך מביא לתחרותיות כלכלית בין מדינות , הגורמת לפגיעה במדינת הרווחה .בהסתמך על המצוין לעיל, נראה כי תהליך הגלובליזציה הדוגל בהשגת רווח כלכלי באמצעות תחרותיות כלכלית,  גורם במידה רבה לפגיעה במדינת הרווחה ולערעור מוסדותיה. ולמעשה מאיים עליה במידה רבה.
מתודולוגיה בחינת היבטיו השונים של הנושא הנבחר והמחשת הדיון אודות מידת האיום וההשפעות של הגלובליזציה על מדינת הרווחה תעשה  באמצעות הצגת דעות שונות ומחקרים מהספרות המחקרית ( מאמרים  וספרים ) העוסקים במידת  ההשפעה החיובית והשלילית של הגלובליזציה על מדינת הרווחה. כלומר ניתוח ספרות מחקרית העוסקת בנושא. השענות על מקורות שונים. ביניהם:  ד"ר דב חנין בספרו על הגלובליזציה , ספרו של אליצור יובל העוסק באתגר הגלובלי בכלל וישראל והגלובליזציה בפרט . הלנה נורברג הכותבת על הפיכת הגאות של הגלובליזציה על פניה ( אנשים האומרים לא, לגלובליזציה כשמכירים אותה היטב).  הסוציולוג אורי רם מתוך ספרו  "בין הנשק והמשק " במאמרו על הגלובליזציה ומדינת הלאום או כפי שהוא מגדיר אותה " עולמקומיות" (Glocality ) ספרו של אנתוני גידנס, הוגה  'הדרך השלישית', בו שטח את עקרונות התפישה בנושא הגלובליזציה. כמו כן מאמרים שונים של מומחים שונים  העוסקים בנושא , דיונים, ניירות עמדה וספרות אידיאולוגית בנושא מדיניות כלכלית ומדיניות חברתית וגלובליזציה, וכן קטעי עיתונות הרלוונטי לביאור הדיון בחיבור זה. בחרתי בשילוב מקורות המידע על מנת לשפוך אור מזוויות שונות על הסוגיה הנידונה. מבנה העבודה: בתחילת העבודה אנתח את המושגים מדינת רווחה וגלובליזציה ומאפייניהן.  בהמשך אציג את יחסי הגומלין בין שני המושגים  תוך הצגת  דעות שונות על אופי ההשפעות של הגלובליזציה על מדינת הרווחה ומידת האיום . דעות הטוענות להשפעות שליליות ופגיעה במדינת הרווחה לצד דעות המציגות השפעות חיוביות ואפשרויות לשיפור וחיזוק מדינת הרווחה.
תוך  שימת דגש  ליחס ביניהם כאשר ההתייחסות היא לשאלת המחקר. פרק נוסף יוקדש למדינת ישראל כמקרה מבחן אודות השפעת הגלובליזציה על מדינת הרווחה. אסיים את עבודתי בדיון , סיכום ומסקנות . כאמור, עבודה זו תעסוק  בחיפוש אחר השפעת תהליך הגלובליזציה המואץ המתרחש כיום בעולם על מעמדה, קיומה ועתידה של מדינת הרווחה.
  בהיבט הרחב הגלובליזציה מציבה אלטרנטיבות רבות בכל הנוגע למצב הפרטים והזכות לרווחה של האוכלוסייה בעולם בכלל וכל מדינה בפרט. במצב כזה נראה בעיני חשוב לבדוק מה מצבה של מדינת הרווחה כגורם תומך באוכלוסייה הזקוקה לתמיכה. האלמנטים הסוציאליסטיים היוו מעין גב תומך לאוכלוסייה כזאת וכאשר הגלובליזציה תופסת תאוצה כאשר הדגל שלה הוא קפיטליזם ראיתי לנכון לנסות ולהבין את התהליך הכלל עולמי (שכמובן יש לו השפעה למדינת ישראל) ומה יהיה מעמדה של מדינת הרווחה בתהליך כזה.                                                                                           
4