כישלונו של המודיעין הישראלי במתקפת הפתע המצרית ב- 1973
| מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה |
| מילות מפתח | מהן הסיבות לכישלונו של המודיעין הישראלי במתקפת הפתע המצרית ב- 1973? |
| שנת הגשה | 2011 |
| מספר מילים | 8876 |
| מספר מקורות | 22 |
תקציר העבודה
שאלת המחקר: מהן הסיבות לכישלונו של המודיעין הישראלי במתקפת הפתע המצרית ב- 1973?
ראשי פרקים מבוא –2
פרק 1 – רקע תיאורטי למתקפת פתע –…3
הפתעה אסטרטגית -.3
התרעה אסטרטגית -.5
פרק 2 – רקע היסטורי למתקפת פתע מצרית על ישראל ב- 1973 -…7
פרק 3 – מודיעין ישראלי 9
מחזור המודיעין –9
פרק 4 – ניתוח סיבות לכישלונו של המודיעין הישראלי במתקפת פתע ב- 1973 …13
הקונספציה המצרית -13
התגבשות הקונספציה המודיעינית –הישראלית 13
תפנית בקונספציה המצרית –14
מכלול הגורמים שהשפיעו על ההערכה המוטעית של המודיעין –.15
גורמים פסיכולוגיים -18
גורמים אישיותיים -.19
גורמיים מודיעיניים -20 מסקנות -22
מבוא
לאחר מלחמת יום הכיפורים פסקה ועדת אגרנט שאמ"ן נכשל כיוון שלא סיפק את ההתרעה הדרושה: "ראש אמ"ן הבטיח לצה"ל מתן התרעה מראש על כוונת האויב לפתוח במלחמה כוללת, התרעה שהמשכה יאפשר את גיוסם המסודר של המילואים…אנו מוצאים שלא היה יסוד לתת לצה"ל הבטחה מוחלטת כזאת". כשלון מערכת הביטחון במתן התרעה נתפס אצל הועדה וכן בקרב דעת הקהל הישראלית כגורם עיקרי שמנע מצה"ל לממש את תוכניותיו המוקדמות למלחמה ולהשיג ניצחון מוחץ ומהיר על צבאות ערב. גם חוקרים ישראלים שחקרו מלחמה זו הדגישו במחקריהם את הטיעון שצה"ל הופתע לחלוטין וקבעו כי הישגי האויב בשלב ראשון של המערכה התאפשרו במידה רבה כתוצאה מכשלון ההתרעה. חוקרים אלה התבססו בהסברים שלהם על המחקר של רוברטה וולשטטר, על הפתעת פרל הרבור. אחד המרכיבים המרכזיים במחקר שלה היה זיהוי ההפתעה עם הכישלון בהתרעה והוא, כאמור, מייצג מוסכמה מדינית, משפטית, חברתית ואקדמית (לניר, 1983).
לפיכך, העבודה תנסה לנתח את חלקו של המודיעין הישראלי בכישלון במלחמת יום הכיפורים. העבודה תתאר את המידע המודיעיני שעמד לרשות ישראל ערב המלחמה, כיצד הועבר למקבלי ההחלטות, ותנסה להסביר מדוע הופתעה ישראל למרות ריבוי המידע ההתרעתי, בהתבסס על השאלות הבאות: 1. מה היתה הקונספציה הישראלית שהנחתה את עבודת המודיעין ומדוע דבק בה בצורה אדוקה? 2. מהם הגורמים שהביאו לכשל בהתרעה? 3. מהו חלקו של המודיעין הישראלי בכשל? 4. מה היו התפיסות המוקדמות בדרג הצבאי לגבי סבירות להתפתחות מלחמה?
5.אילו צעדי אויב הוערכו כחיוניים להתקפת פתע? 6. האם תוכניות המגננה נגד התקפת פתע התבססו על עוצבות המילואים, ולכן התרעה מוקדמת היתה חיונית לשם גיוסן מבעוד מועד.
