סמינר - היבטים התנהגותיים במימון "האם קיימת למידה משפרת ביצועים אצל משקיעים"
| מוסד לימוד | המכללה למינהל |
| סוג העבודה | עבודת סמינריון |
| מקצוע | מנהל עסקים וניהול |
| מילות מפתח | סמינר מימון התנהגות למידה משפרת ביצועים |
| ציון | 95 |
| שנת הגשה | 2009 |
| מספר מילים | 4697 |
| מספר מקורות | 4 |
תקציר העבודה
האם קיימת למידה משפרת ביצועים אצל משקיעים פרטיים?
בית ספר למוסמכים במנהל עסקים תוכן עניינים
הקדמה. 3
מבוא. 4
Do Individual Investors Learn from their Trading Experience. 5
אינטראקציה בין ביצועים למסחר. 5
ניסיון מסחר וביצועים. 8
מסקנות. 9
Learning by trading. 10 תוצאות נוספות. 14
Learning to fail? Evidence from frequent IPO investors. 16
סיכום. 19
ביבליוגרפיה. 20 הקדמה :
רבים יגדירו השקעה כסוג של הימור, להבדיל ממשקיעים, למהמרים אין תדמית חיובית מידי בקרב הציבור הרחב.
המהמרים מצטיירים כמכורים לתקווה לזכות בכסף קל ומהיר, כאנשים אשר יהיו מוכנים לסכן כספים רבים ללא שיקול דעת. מי מאיתנו לא מכיר סיפור על מכר שהפסיד את כל הונו בקזינו ברודוס או באנטליה. אולם, ישנם מהמרים מקצוענים המתכננים את מהלכיהם ומחשבים את סיכויי הזכייה לפני כל מהלך ודפוס ההתנהגות שלהם נשאר קבוע בין שיפסידו ובין שירוויחו. בדומה לכך, קיימים משקיעים אשר לוקחים סיכונים גבוהים מידי ורבים מידי ואחרים המשקיעים באופן סולידי מידי. דפוסי השקעה אלו נובעים מחוסר ידע וחוסר תכנון וברוב המקרים מובילים להפסדים חוזרים ונשנים. כפי שישנם מהמרים מקצועניים כך ישנם משקיעים מתוחכמים. משקיע לא מתוחכם מבחינתו כמהמר כושל כפי שנתפס מהמר בעיניי רובנו, ומשקיע מתוחכם כמוהו כמהמר מקצועי, הפועל בצורה שקולה וממקסם את סיכויי הזכייה שלו.
ההשקעה כאמור הינה סוג של הימור והדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא בהפיכתה ללקיחת סיכון מחושב ועל כן, רצוי להשקיע קודם כל ברכישת ידע אשר יאפשר קבלת החלטות רציונאליות יותר עד כמה שניתן בנוגע להשקעות שנבצע בעתיד. בסמינר זה ניסינו להבין האם משקיע פרטי מסוגל לשפר ביצועיו תוך כדיי מסחר. האם הלמידה והניסיון משפרים את ביצועיי המשקיע כך שהתשואות העתידיות שלו גבוהות יותר ומשתפרות מהשקעה להשקעה. תוך כדיי קריאת מחקרים בנושא הבנו כי ללמידה ולניסיון יש אפקטים נוספים מעבר לשיפור התשואות העתידיות כמו שינויים ברמות ותדירות המסחר. בנוסף בחנו את הלמידה עצמה, האם משקיע לומד תוך כדיי מסחר או לומד מהמסחר עצמו ותוצאותיו – מהניסיון. חשוב לציין כי בסמינר זה התמקדנו יותר בלמידה מניסיון ופחות בלמידה פורמאלית מול ספרי הלימוד ובדרכים המסורתיות.
לבסוף, אחרי שנסקור את תוצאות הלמידה ודרכיי הלמידה, צללנו לנושא הקרוב יותר לליבנו כאנשי שוק ההון ובייחוד כמנהל הנפקות אשר במהלך הקריירה ביצע לא מעט הנפקות ראשונות לציבור (IPO) ובחרנו במחקר הבודק האם ניתן להשליך את נושא הלמידה גם על הנפקות ראשונות לציבור – האם רווחים מהנפקות עבר יעודדו את המשקיע להשתתף בהנפקות עתידיות בתדירות גבוהה יותר והאם ניסיון זה ישפר את הצעות העתידיות שלו כך שגם יזכה במכרז וגם לא יתמודד עם "קללת המנצח". כך, דרך שלושה מחקרים ניסינו להשיב על שאלת המחקר- האם למידה משפרת ביצועים?
מבוא:
כבר בסמסטר הראשון בתואר הראשון בכלכלה / מנהל עסקים אנו פוגשים את ה"אדם הרציונאלי", אותו אדם שמככב לאורך כל מהלך הלימודים ואף במקרים מסוימים גורם לנו אי נוחות ורגשי נחיתות.
ה"אדם הרציונאלי" הוא מתמטיקאי נעלה אשר מבין מצבים מורכבים ומסוגל לחשב אינפורמציה במהירות רבה ולקבל את ההחלטות הנכונות בין אלטרנטיבות רבות. ה"אדם הרציונאלי" הוא אותו אדם שאני ואתה רוצים להיות.
עד לתחילת שנות ה-60 וה-70 בהם הופיעו תיאוריות הפסיכו-פיננסים הניחו כלכלנים (וחלקם מניחים עד היום) כי בני האדם רציונאליים, בעלי העדפות עקביות וברורות ומחזיקים בידם את כל הכלים לבחור את האלטרנטיבה הטובה ביותר במצבי החלטה מסובכים. אבן דרך חיונית בהבנה השוק הכלכלי, היא הבנה של מערכת החוקים האובייקטיביים והתפיסות הסובייקטיביות שמנחות את תהליך קבלת ההחלטות של משקיעים הפועלים בשוק ההון.
תיאוריית תוחלת התועלת היוותה במשך שנים ארוכות כאחת מן היסודות של התורה הכלכלית. לפי תיאוריה זו, כל משקיע מקבל החלטות שנועדות למקסם את תוחלת תועלתו, אולם מחקרים בעשורים האחרונים, מצאו בהתנהגות משקיעים תבניות הסותרות את הנחת הרציונאליות. עבודה זו תבחן את יכולת הלמידה של המשקיע תוך בחינת אחת ההטיות ההתנהגותיות האלה – The Disposition Effect, ובהשפעת הלמידה על אפקט זה, וכן במידה ונצליח להוכיח למידה והפקת לקחים נוכיח רציונאליות, שכידוע למידה היא סממן עיקרי שלה.
Do Individual Investors Learn from their Trading Experience, Nicolosi, G., Peng, L. and Zhu, N. (2009).
המחקר מתבסס על סוחרים פרטיים בחברות ברקראז' גדולות וכולל נתונים על כ-80,000 משקיעים פרטיים מינואר 1991 עד דצמבר 1996. הנתונים כוללים 3 מרכיבים:
1 . קובץ מצב – מצב התיק בסוף כל חודש עבור כל המשקיעים.
2. קובץ מסחר- הכולל את כל הפעולות שעשו המשקיעים בכל חודש.
3. קובץ מאפייני המשקיע- הכולל גיל, הכנסה, תאריך פתיחת החשבון, ועיסוק.
הנתונים מאפשרים לנו להסתכל על היסטוריית היחיד וכולל מחירי עסקאות, מועדי העסקאות, וביטחון המשקיעים ביכולת הניתוח שלהם. היכולת לעקוב אחרי משקיעים למשך 6 שנים מרגע שפתחו את החשבון בשנת 1990/1991 מאפשר לנו ללמוד על התקדמות הלמידה שלהם. ולבסוף כמות המשקיעים הגדולה מפחיתה את הסיכון בהכללת טעויות אשר היינו מבחינים במשקיעים בודדים – סטיית התקן.
סינון הנתונים נעשה ב 3 דרכים:
1 . החוקרים הכלילו כ-12,000 משקיעים שלא מחזיקים מניות נפוצות (אותן מניות ש"כל אחד" מחזיק בתיק ההשקעות שלו כגון "טבע", ושאר מנות מובילות במדד ת"א
5 ) בכל חודש נתון במטרה לבחון את יכולת הלמידה האישית של כל משקיע.- מניות נפוצות מהוות כ-60% מהתיק של כל משקיע וכ-60% ממחזור המסחר בבורסה.
2. משקיעים שמחזיקים 2 חשבונות או יותר – החוקרים התייחסו אליהם כחשבון אחד גדול.
3. נבחרו רק משקיעים שניתן לראות את כל היסטוריית המסחר שלהם אינטראקציה בין ביצועים למסחר.
