עיגון זכויות מבוגרים במשפט
| מוסד לימוד | אוניברסיטת תל-אביב |
| סוג העבודה | עבודת סמינריון |
| מקצוע | משפטים |
| מילות מפתח | אפליית גיל, אפליית מבוגרים, הזקן במשפט העברי, זכויות מבוגרים, מזונות מבוגרים |
| שנת הגשה | 2011 |
| מספר מילים | 9762 |
| מספר מקורות | 52 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
מבוא. 3
הזקנה והשינויים הדמוגראפיים בעולם המודרני 5
הבעיות הצרכים והאינטרסים של האוכלוסייה הזקנה. 7
האוכלוסייה הזקנה, מניעת אפליה מפאת גיל ושוויון תעסוקתי 7
הכרה בזקנים כ"מעמד". 10 אוכלוסיית הזקנים ומערכת המשפט. 11
הזקנה ומשפט העבודה. 14
הזקנה בדיני המשפחה. 17
מזונות מבוגרים.. 19
התייחסות החקיקה – סיכום ביניים.. 21
הזקנה וההלכה. 22
סוגיית הכשרות המשפטית של הזקן במשפט העברי 22
הזקנה בהלכה. 22
זכויות הזקן – משפט משווה.
5 סיכום.. 30 ביבליוגרפיה. 32
מבוא
הסמינריון יעסוק בהתפתחות המשפט בכל הנוגע לזכויות זקנים, כיצד מתייחס המשפט כיום לזכויות הזקנים, כיצד באה לידי ביטוי ההתייחסות לזקנים במשפט והאם הטיפול ראוי.
מספר הקשישים בעולם נמצא בתהליך הדרגתי של עליה. שיפור איכות החיים והשירותים הרפואיים הביאו לעליה עקבית בתוחלת החיים ולעליה מתמדת בכמות הזקנים ביחס לאוכלוסיה.
העלייה המתמדת במספר הזקנים גרמה לצורך הולך וגובר בהתייחסות לאופן הטיפול בזקנים מבחינה סוציאלית ומשפטית. בין היתר, עלה ביתר שאת הצורך להגן על זכויותיהם של הזקנים, הואיל ואלו אינם מסוגלים תמיד לדאוג לרווחתם וזכויותיהם באופן עצמאי. מדובר בסוגיה שהולכת ותופסת מקום יותר ויותר מרכזי בעולמנו וצפויה רק ללכת ולהחמיר לנוכח תהליכים חברתיים כלל עולמיים. יאמר כי הגדלת אחוז הזקנים באוכלוסיה מתרחש בד בבד לכך שאחוזי הילודה נמצאים בתהליך ירידה מתמיד, עובדה שמשנה את מאזן גיל האוכלוסייה באופן דראסטי.
המתואר לעיל הביא להתייחסות גוברת הולכת של גורמים שלטוניים וממשלתיים לתופעה לעיל.
בטרם אתקדם בעבודה זו, ברצוני לסקור את הסוגיות שיכולות לבוא לידי ביטוי בחייו של הזקן וזכויותיו, אשר דורשות התייחסות והגנה. לדוגמא, האגודה הפינית לבריאות הנפש גיבשה סדרה של עקרונות לטיפול בקשישים:
ראשית, כל קשיש זכאי ל"חיים טובים": מדובר במושג מופשט וכללי, הואיל ואין הגדרה ברורה למה מהווים "חיים טובים", אך חוזקה של הגדרה זו נעוץ בכלליותה. "חיים טובים" יכולים לכלול זכות לעצמאות וכבוד, זכות לקבלת עזרה וסיוע וכל פעולה שתבטיח את איכות חיים והאוטונומיה של הזקן. האמור לעיל מעלה שאלה נגזרת, האם זכות זו של הזקן מקימה חובה פוזיטיבית של המדינה ומוסדותיה להבטיח את הזקן, ואם כן עד איזו רמה ? ובשאלה זו נדון בעקיפין בעבודה זו; שנית, לכל זקן שמורה הזכות להגדרה עצמית, קרי כל זקן זכאי להחליט על ענייניו הפרטיים ולקבל את כל המידע על מנת לקבל את ההחלטות האלו. סוגיה זו מעלה שאלות בדבר האוטונומיה של ההחלטות של מבוגרים, הואיל ונשאלת השאלה באיזה שלב יש להפקיע מהזקן את הזכות להכריע בנוגע להחלטות על חייו, אם בכלל.
סוגיה זו נוגעת לכשרותו המשפטית של הזקן, אשר גם תבוא לידי ביטוי בעבודה זו; שלישית, כל זקן זכאי לסגנון חיים אינדיבידואלי. קרי, יש לכבד את הרגליו, עקרונותיו ומנהגיו; רביעית, כל זקן זכאי שיכבדו את פרטיותו. סוגיה זו מקבלת משנה תוקף כאשר אנו לוקחים בחשבון את העובדה שפרטיותו של הזקן הינה מושא לפגיעה לאור הטיפול הרפואי בזקן וכמות הגורמים המעורבים בחייו; חמישית, לזקנים זכות להיות מטופלים באופן הולם. זכות זו צריכה לקחת בחשבון את מאפייניו הייחודיים של הזקן והרגישות הנדרשת. בדומה לאמור לעיל, גם זכות זו מעלה תהיות לגבי אופי הזכות ועד כמה הרשות השלטונית מחויבת לזקן, ושאלה מהותית אף יותר הינה עד כמה המקורבים לזקן מחויבים לדאוג לטיפול הולם; שישית, כל זקן זכות לטיפול הולם. בניגוד לעקרון הקודם, במקרה זה מדובר על טיפול כללי בצרכיו של הזקן, לרבות סיעוד, מעקב והתארגנות בצרכיו של הזקן; שביעית, כל זקן זכאי לסביבת חיים טובה. עקרון זה נועד להבטיח שהזקן יחיה בסביבת חיים ראויה ונאותה בהתאם לצרכיו ורצונותיו. סוגיה זו בדרך כלל עולה בשלב בו הזקן כבר אינו יכול לדאוג לצרכיו באופן עצמאי ומתעורר הצורך להעבירו למסגרת חילופית, ומדובר במהלך שבדרך כלל מלווה בהתנגדות מסוימת מצד הזקן, הואיל וזה אינו מעוניין בויתור על עצמאותו, גם שאיכות חייו נפגעת באופן מהותי; שמינית, לזקן יש זכות לצוות מטפל איכותי ומספק. בעקרון זה יש כדי להכיר בכך שזקן נחוץ לצוות מטפל אמפאטי וכנה, אשר מטפל בזקן באופן מקצועי ואיכותי; תשיעית, לזקן זכות גישה לקרוביו וחבריו. בעקרון זה יש כדי להכיר בערך הגבוה של קשרים אישיים ומשפחתיים לרווחת הזקן ואיכות חייו; עשירי ואחרון, לזקן יש זכות למיתה טובה. עקרון זה קובע כי יש להבטיח את צרכיו של הזקן על סף מותו ולמלא את מבוקשו במידת האפשר.
עקרון זה, מתייחס בין היתר לסוגיית המתות החסד וזכותו של הזקן להשפיע על תהליך המוות, שהיא סוגיה מורכבת כשלעצמה.
בחרתי להציג את העקרונות האמורים הואיל ויש בהם כדי להצביע על מספר סוגיות בעייתיות ומורכבות העולות במהלך תהליך הזקנה של כל אדם. סוגיות אלו מהוות מעיין סיכום של חלק נכבד מהבעיות הנובעות מגיל הזקנה ובעבודה זו אבקש לגעת רק במקצתן.
בעבודה זו אבקש להתמקד בשתי סוגיות עיקריות הנוגעות לזכויות הזקן במשפט: הזקן בראי משפט העבודה והזקן בראי דיני המשפחה. לאחר מכן אבקש לבחון את ההתייחסות לזקן במשפט העברי והתייחסות הדין לזקן במשפט המשווה.
לאחר בחינת האמור, אבקש להגיע למסקנה לגבי אופן התייחסות המשפט לזקנים, והאם הדין ראוי.
