תוכן עניינים:
           מבוא
-3
פרק
1 : יחסי ארה"ב, ברה"מ וקובה
1 .1. יחסי ארה"ב  וברה"מ -.5
1 .2. יחסי קובה וארה"ב –5
1 .3. יחסי קובה וברה"מ –7
פרק
2 . משבר קובה
2 .1. כיצד התחיל המשבר -..8
2 .2. התהליכים וההתמודדות עם המשבר 9
2 .3. התפיסה והמדיניות במשבר –..10          2.3.1. התפיסה והמדיניות לפני המשבר -…11
         2.3.2. התפיסה והמדיניות בעת המשבר -…12
2 .4. דו שיח קנדי- חורשצ'וב ..13

2 .5. סיום המשבר .
משפטים פרק
3 . תהליך קבלת ההחלטות במשבר
3 .1. מדיניות ההרתעה –.16
3 .2. הפוליטיקה של התגלית …19
3 .3.
דיון .21
פרק
4 . השפעות משבר קובה לטווח הקצר והארוך
4 .1. השפעות המשבר לטווח הקצר -…23
4 .2. השפעות המשבר לטווח הארוך -..23
סיכום .
5 ביבליוגרפיה -…26
     ביום שלישי בבוקר , 16 באוקטובר
1 962, מטוס יו2 סיים זה עתה שליחות צילום, ושירותי המודיעין השתכנעו כי רוסיה מציבה בקובה טילים ונשק אטומי. כך התחיל משבר הטילים בקובה- עימות בין שתי מעצמות הענק האטומיות, ארה"ב וברית המועצות, אשר הביא את העולם עד סף התהום של השמדה גרעינית וקץ האנושות.                משבר הטילים בקובה ,התרחש על רקע
מלחמת האידיאולוגיה בין העולם הקפיטליסטי לעולם הקומוניסטי, בדומה ליתר העימותים  במלחמה הקרה. בעוד השוני האידיאולוגי היה הרקע לתחיית המשבר , הזרז היה מרוץ לחימוש גרעיני אשר התרחש בין שתי המעצמות העולמיות באותה העת, ברה"מ וארה"ב. משום כך, היה זה היה זה המאורע היחיד לאורך שנותיה של המלחמה , שאיים להסלים אותה עד כדי מלחמה גרעינית עולמית. לאור הערכה זו נראית היחלצותה של האנושות מן הסכנה כמעט כנס. תנודה אחת קלה של המטוטלת עלולה הייתה לגזור כליון ומוות פתאומי על יותר בני אדם מאשר אי פעם בהיסטוריה.              הנשיא האמריקאי בעת המלחמה היה  ג'ון פיצג'רלד קנדי( John F. Kennedy ), הנשיא ה-35 של ארצות הברית. ג'ון קנדי נכנס לתפקיד הנשיא לאחר תקופת הנשיאות הארוכה של הנשיא אייזנהאואר(Eisenhower), שהיה אדם שמרן, ואפור במידה רבה. קנדי הגיע לבית הלבן כשלצידו אשתו היפה והזוהרת ג'קי (Jackie), בת 31 בעת תחילת הכהונה, ושני ילדים קטנים, קרוליין וג'ון ג'וןCaroline and John John )) . את השקפת עולמו ייצג היטב נאום קבלת הכהונה שלו ב-20 בינואר 1961 שבו אמר "אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך". קנדי דרש מאומות העולם להלחם במה שקרא לו "האויבים המשותפים של המין האנושי": עריצות, עוני, מחלות והמלחמה עצמה. בשיאה של המלחמה הקרה, ב-26 ביוני 1963 יצא קנדי אל ברלין, המחולקת עתה על ידי חומה, והקרועה בין מזרח ומערב, על מנת להפיץ את בשורתו. בנאומו בברלין שבה את לב הברלינאים, והצית את דמיונו של העולם, כשהכריז "אני ברלינאי" "Ich bin ein Berliner"