לפני הופעתה של התיאוריה הכלכלית הקלאסית, היו כמה גישות במרוצת ההיסטוריה שעסקו בשאלת היחסים בין מוסר ועסקים. הגישה הראשונה היא הגישה הדתית  שטענה שהאדם נחשב לאדם נאיבי שמנצל את תפקידו בגלל התפיסה הנאיבית של מושג השווי הכלכלי. הם חשבו שלסחורות יש ערך כלכלי אחד שלא מושפע מהיצע וביקוש.בעולם הדתי של ימי הביניים ההצלחה החומרית וחטא הממון נתפסו כשני צדדים של אותו מטבע. איש עסקים מוסרי היה בדבר דבר והיפוכו, לדוגמא יכול להיות סוחר סמים הגון או סוחר נשק צדיק. באותו עולם לא היה מקום לבחינת היחסים בין התנהגות מוסרית לבין עסקים שמטרתם רווח. הגישה השלילית הזו, הוחלפה עם הזמן (במאה ה-16) בגישה חדשה, הגישה הפרוטסטנטית שיצרה תשתית רוחנית חדשה לבחינת היחס בין מוסר לעסקים. תחת גישה זו איש עסקים מצליח נחשב לאדם שברכה נחתה עליו משמיים, הצלחה מ-ה' ביחד עם עוד ערכים טובים, כי הוא כנראה אדם חרוץ, יצירתי, משקיען, וכך הוא מרוויח הרבה כסף והוא בטח גם צנוע- מכניס הרבה ומוציא מעט, וכך הוא צובר המון רכוש.
וזו הייתה גישה חיובית שהובילה לצמיחה כלכלית אדירה וכולם רצו להיות אנשי עסקים. בכל מקרה שתי הגישות הללו נחשבו גישות דתיות. מהמאה ה-17 נכנסה המהפכה המדעית ותהליך של חילוניות והגישות הדיות לא היו רלוונטיות יותר.התפתחות הקפיטליזם וגיבוש תיאוריית הכלכלה של אדם סמית' חוללו מהפכה בתפיסת המשמעות החברתית של הפעילות העסקית- בעצם,החברה הקפיטליסטית הפכה את עשיית הכסף להתנהגות בעלת משמעות מוסרית. זו השיטה החברתית הראשונה שהיה אפשר לטעון לגביה כי בעלי הרכוש זכו בעושרם כגמול צודק על ביצוע חברתי מועיל. בנוסף, ע"פ התיאוריה של סמית' לאדם יש צרכים-שזהו הביקוש והם מוכנים לשלם כסף למי שיספק להם אותם-וזהו ההיצע.
אלו שיתנו את המענה לביקוש בד"כ יהיו מי שיש לו מספיק כסף- כלומר בעלי ההון העשירים כי ע"פ ההיגיון הכלכלי הם מעדיפים ליצור צמיחה בריאה כדיש הכסף שלהם יעשה עוד כסף.אך מכיוון שיש המון עשירים תהיה ביניהם תחרות שתיצור בין השאר שיפור במוצרים והפחתת מחירים לצרכן. אך בשביל שאנשים יקנו ממך או יעשו איתך עסקים צריך להיות מוסרי ולפעול לפי החוק, כך טען אדם סמית' ואמר שאם העסקים לא יעשו במסגרת המוסר והחוק, המנגנון הזה יקרוס ויביא לקריסה של השוק. ההבנה הזו שיש לשלב מוסר ועסקים התחילה אצל אדם סמית' וגם הסתיימה אצלו, כי אח"כ המדענים שבאו טענו שהוא טעה בגדול ואין לערב מוסר ועסקים וזה לא ראוי להפעיל שיקולים מוסריים בעולם העסקים כי זה יגרום לכלכלה לדעוך, ואכן מאז יש הפרדה מוחלטת בין מוסר ועסקים .