עבודת תזה- תפיסת תפקיד היועץ החינוכי במניעת נשירת תלמידים בקרב האוכלוסייה הבדווית בנגב

מקצוע
שנת הגשה 2012
מספר מילים 21792
מספר מקורות 54

תקציר העבודה

תוכן עניינים
                                                                                                            עמוד מספר תקציר
2 -3
מבא —
4 -5
רקע תיאורטי –
6 -20 פרק ראשון- תופעת הנשירה מבית הספר — 6-11
     נשירה גלויה ונשירה סמויה –
6 -8
     מימדי התופעה בארץ ובעולם — 8-9
     גורמי סיכון  וסימני סיכון לנשירה 10-11
פרק שני- נשירה במגזר הערבי והבדווי —
1 2-16
     מערכת החינוך במגזר הערבי והבדווי
1 2-13
     גורמי סיכון ומאפייני הנשירה במגזר הערבי והבדווי —
1 3-16
פרק שלישי- תפקידו המערכתי והפרטני של היועץ בטיפול בנשירה 17-20      תפקידו המערכתי
1 8-19
     תפקידו הפרטני —
1 9-20 שאלות המחקר
2 0 מתודולוגיה
2 1-26
ממצאים
2 7-55
דיון 56-60 סיכום –
6 1
מסקנות והמלצות
6 2-63
מגבלות המחקר —
6 4
ביבליוגרפיה
6 5-69
נספחים — 70-101
ראיונות – 70-97
תצפיות – 97-100 תפיסת תפקיד היועץ החינוכי במניעת נשירת תלמידים בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב תקציר עבודה זו עוסקת בתפיסת תפקידו של היועץ החינוכי במניעת נשירה בקרב אוכלוסיית הבדווים בדרום הארץ. מטרת עבודה זו לבחון כיצד נתפסים גורמי הסיכון וחומרת הנשירה, וכיצד נתפסת אחריותו ותפקידיו של היועץ החינוכי לטיפול בתופעה. לשם כך נערכו ראיונות חצי מובנים ליועצים חינוכיים, ולתלמידים המצויים בסכנת נשירה ותלמידים שנשרו כאוכלוסיה אשר חווה את הקושי כמקור ראשון. כמו כן נערכו תצפיות על יועצים במפגשים טיפוליים בנשירה.  הממצאים נותחו לפי חמישה קטגוריות אשר בחנו את:
תפיסת גורמי הסיכון לתופעה, תפיסת היקף וחומרת התופעה, תפיסת האחראים לטיפול בתופעה, תפיסת תפקידיו המערכתיים של היועץ בטיפול בתופעה ויעילותם, ותפיסת תפקידיו הפרטניים ויעילותם. העבודה תבחן הבדלים בין יועצים לתלמידים באופן כללי, ובין תלמידים בסכנת נשירה ותלמידים שנשרו. תוצאות המחקר הם כי קיימים הבדלים בין יועצים לתלמידים, בעיקר בתפיסת הגורמים האישיים- לימודיים לנשירה, בתפיסת האחראים לנשירה, ובתפיסת יעילות תפקידי היועץ. הממצא המרכזי שנמצא הקשור לגורמי סיכון לנשירה הוא שיועצים ותלמידים תופסים את הגורם הכלכלי- משפחתי כגורם מרכזי לנשירה. ניכר כי יועצים ותלמידים תופסים גם את הגורם התרבותי. יועצים תפסו בגורם האישי- לימודי את אלמנט הקושי הלימודי, ואילו תלמידים, ובעיקר תלמידים בסכנת נשירה, תפסו כגורם מרכזי את חווית הניכור החברתי והיחס המזלזל מצד המורים. הממצא המרכזי בתפיסת האחריות למניעת נשירה הוא שיועצים תופסים באופן טוטאלי את התפקיד כמפוזר בין גורמים שונים, לעומת תלמידים, ובייחוד תלמידים נושרים אשר תופסים את ההורים כגורם אחראי מרכזי למניעת בנשירה.  הממצא המרכזי בתפיסת יעילות תפקידי היועץ  הוא שתלמידים, ובעיקר תלמידים שנשרו, לא היו מודעים לתפקידי היועץ במניעת נשירה ואלו שהיו מודעים הביעו חוסר אמון בהם.
מסקנות המחקר הם כי מתן פתרון לבעיה הכלכלית של התלמידים הוא הכרחי לטיפול בנשירה, כמו גם העלאת המודעות של תלמידים לאפשרויות בהם היועץ יכול לעזור להם, והעלאת הדימוי החיובי של היועץ כבעל כלים יעילים לפתרון.
מסקנה נוספת היא שההורים מהווים גורם חשוב בטיפול בנשירה, יותר מכפי שהם נתפסים על ידי יועצים.