מאפייני קבורה בתקופת בית שני בעין יהודית

מקצוע
שנת הגשה 2012
מספר מילים 5197
מספר מקורות 10

תקציר העבודה

בס"ד                                  מאפייני קבורה בתקופת בית שני בעין יהודית  מבא                      "  אב קָרַע קָדיש                       אֶם כָּרְעה תְּחִינה                         'לא לְכסוֹת .                           עוֹד לא' .
                   'לא אשְאִירְך לְבד                           בן'.
                     'לא לִזְמן רב' " (כותב אנונימי, בלוג תפוזים) שיר זה אשר נכתב על ידי בחור אנונימי נראה כי מתאר יפה את התחושה  שחש כל אחד מאיתנו בעת קבורה של איש קרוב. מנהגי הקבורה והאבל אף הם סטנדרטים, ופחות או יותר חוזרים על עצמם בכל העדות והדתות, עם שינויים קלים; מהרגע שהאדם נפטר, מתחילה תקופה של אבל  אשר בתוכה יש את טקס הקבורה, אשר נעשית בתוך ארון אשר נקבר באדמה, מכוסה בעפר, ומעליו מוצבת מצבת זיכרון. למעלה נשארים החיים, עצובים ומבכים את מותו של אהוב יקר.
אך האם הלכי הדברים אכן מובנים מאיליהם?
האם גם בעבר נוהל הקבורה היה דומה? מה היה היחס כלפי המוות? כיצד קברו? כנראה שהתשובה לכל אלא תענה בשלילה. לאורך התקופות השונות, מעידה הארכיאולוגיה והספרות העתיקה על שינויים והתפתחויות בכל הקשור ליחס אל המת, המוות והקבורה.
מטרת עבודה זו להביא סקירה על נושא הקבורה בתקופת בית שני, תוך שימת דגש על מאפייני הקבורה לסוגיה השונים ועל הזוית היהודית באותה תקופה על נושא המוות והקבורה בפרט. כאשר אני באים לדבר על תקופת בית שני, יש לשים לב כי תקופה זו הינה תקופה רחבה אשר בה עברה ארץ ישראל (והעולם כולו) תהפוכות רבות, החל מעצמאות חשמונאית ועד חורבן בית המקדש, אשר להם השפעות מרחיקות לכת על  עיצוב החברה היהודית בהיבטיה השונים. העם היהודי עבר בתקופה זו תהליכי שינוי מפתיעים הן בפן האנושי המרכיב אותי והן בפן הדתי אשר בו התורה וההלכה הם מרכיבים מרכזיים. לכל אלו השפעה רחבה על התפתחות התפיסות הקשורות לעולם המוות והקבורה.
הפרק הראשון בעבודה זו יעסוק בסוגי הקבורה השונים אשר היו נהוגים בתקופת בית שני: קרימציה (שריפת גופות), קבר חפור (קבורה באדמה), אך בעיקר בקבורה הנפוצה ביותר אז- קבורה במערות. הפרק השני יעסוק בזוית היהודית לעניין המוות והקבורה בתקופה זו ולבסוף יובא פרק סיכום ודיון.