בעבודה זו אדון בטענה כי הטכנולוגיה התקשורתית משפיעה על יצירת שינוי או מהפכה בחברה. אפרט את מקרה המהפכה במצריים בעקבות הפייסבוק ותוצאותיה. בנוסף, אסביר בהרחבה לאיזה שינוי גרמה הטכנולוגיה תוך כדי סיוג בטענה כי אין אנו יכולים לדעת אם המהפכה הייתה מתרחשת גם ללא הארגון בפייסבוק ואשתמש בכתבה עדכנית מן האתר "Y Net" ואנתחה על פי החומר שנלמד בשיעורים ועל פי מאמרם של ייניס, בלונדיים ושיפמן. בסוף העבודה אביע את דעתי כלפי הטענה הנ"ל.
יש הטוענים כי הטכנולוגיה התקשורתית משפיעה על יצירת שינוי או מהפכה בחברה.
אישור לטענה זו ניתן לראות באירוע שהתרחש לא מזמן במצרים:
בהשראת המהומות בתוניסיה, אשר גרמו לנשיא המדינה לברוח ממנה, החליטו המצרים לפעול בעצמם. מארגני המחאה התכוונו בתחילה לארגן "יום זעם" אחד, אך תגובת הממשלה האלימה גרמה למהומות להתארך. מארגני ההפגנות עשו שימוש נרחב בפייסבוק ובטוויטר על מנת לארגן את המפגינים בתחילה. מארגני ההפגנה ותומכי האופוזיציה כינו את ההפגנות הקשות ברחבי המדינה, "יום של מהפכה נגד עינויים, עוני, שחיתות ואבטלה", וקראו להמונים להגיע תוך שימוש נרחב בפייסבוק ובטוויטר. לא פחות מ-90 אלף גולשים מצרים הודיעו כי יגיעו למוקדי ההפגנה השונים, רובם מוחים על המצב הכלכלי הקשה, וחלקם על מעבר הנשיאות הצפוי לבנו של הנשיא המכהן, גמאל מובארק.
המפגינים המצרים מחו נגד שלטון מובארק, אשר לדבריהם אחראי לעוני הקשה והאבטלה השוררים במדינה. המטרות של המפגינים נחלקות לשנתיים: ההמונים ברחוב מבקשים רפורמה רצינית בממשלה או את הפלתה, במטרה להבטיח תנאים טובים יותר לאזרחי המדינה. במקביל, הצטרפו להפגנות גם כאלה המונעים מאינטרסים פוליטיים, במטרה להפיל את הממשלה ולהשתלב בצמרת הפוליטית החדשה שתקום. על פי הדיווחים, יותר מ-40 אלף בני אדם יצאו להפגין בעיר אל-מנסורה, מהומות כבדות נרשמות בסואץ, עשן עוטף את אלכסנדריה ומאות מפגינים התעמתו עם המשטרה באיסלאמיה.
מעבר לאזרחים המצרים, משתתפים בהפגנות ארגונים רבים, פוליטיים והומניטריים. אולי הדמות הבולטת ביותר שהצטרפה למפגינים היא הפוליטיקאי מוחמד אל בראדעי, לשעבר ראש הסוכנות האטומית, שהציע עצמו כנשיא זמני במקומו …