פסיכולוגיה חברתית
| סוג העבודה | ממ"ן |
| מספר ממ"ן | 12 |
| מקצוע | פסיכולוגיה |
| קורס | פסיכולוגיה חברתית |
| מילות מפתח | ממ"ן 12 (מהדורה חדשה), פסיכולוגיה חברתית, ציון 100, קורס 10104 |
| ציון | 100 |
| שנת הגשה | 2012 |
| מספר מילים | 773 |
| מספר מקורות | 1 |
תקציר העבודה
קורס פסיכולוגיה חברתית המהדורה החדשה עם הספרים החדשים של סמסטר סתיו 2012
ממ"ן 12
ציון: 100 ממ"ן 12
1 . תיאורית הדיסוננס החברתי מתרחשת כאשר מתעוררות שתי מחשבות או אמונות אשר אינן מתיישבות זו עם זו מבחינה פסיכולוגית, דרך אחת להפחתת אי הנוחות (הדיסוננס) מתרחשת באמצעות- הצדקה לא מספקת, דהיינו, הצדקה פנימית של ההתנהגות כאשר לא די בהצדקה חיצונית. דוגמה לכך ניתן לראות בניסוי של פסטינגר וקרלסמית כאשר הנבדקים התבקשו לשקר הנבדקים שקיבלו את סכום הכסף הגדול יותר (20 דולר) אמרו כי הניסוי היה משעמם, והנבדקים שקיבלתו סכום נמוך (דולר אחד) אמרו שהניסוי היה מעניין. הנבדקים שקיבלו את הסכום הגבוה לא הרגישו כי היו צריכים לשקר וזאת מכיוון שהכסף הצדיק את הפעולה, מנגד הנבדקים שקיבלו את הסכום הנמוך לא מצאו הצדקה למעשיהם ותהו מדוע שיקרו עבור דולר?
בעקבות כך נוצר מתח ואחריו ההצדקה, הם שכנעו את עצמם כי הניסוי אכן היה מעניין, הרי שלא היו משקרים עבור דולר.
עקרון ההצדקה הלא מספקת פועל גם בהקשר של עונשים. מחקרים הראו כי ילדים נוטים יותר להפנים הוראות כאשר מאיימים עליהם במתינות, ולא כי האיום הצדיק את היענותם.
לסיכום, ניתן לומר כי כאשר אין לנו די מניעים חיצוניים להצדיק את התנהגותנו, אנו מפחיתים את הדיסוננס שנוצר באמצעות הצדקת התנהגותו.
לעומת זאת, לתיאורית התפיסה העצמית יש היבט אחר- בני אדם נתלים בתנאים שקדמו להתנהגות מסוימת שלהם כדי להצדיק אותה, אנו מביטים לאחור ומסתכלים כיצד פעלנו, ומכך מסיקים מה אנו מרגישים בהתאם לכך. בנוסף, תיאוריה זו טוענת כי תגמולים עלולים להזיק להנאה מהדברים שאנו…
