דף מושגים בקורס: פסיכולוגיה חברתית חלק ראשון: חשיבה חברתית פרק 1:
מבוא לפסיכולוגיה חברתית         פסיכולוגיה חברתית- החקירה המדעית של האופן שבני אדם מתייחסים אל זולתם, חושבים ומשפיעים זה על זה. מדעי העצב החברתיים- שילוב של נקודת מבט ביולוגית וחברתית החוקרת את הבסיסים העצביים והפסיכולוגיים של התנהגויות חברתיות ורגשיות.
תרבות- התנהגויות, רעיונות, עמדות ומסורות בנות קיימא של קבוצת אנשים גדולה המועברים מדור לדור.
ייצוג חברתי- אמונות חברתיות, רעיונות וערכים נפוצים, לרבות ההנחות והאידיאולוגיות התרבותיות שלנו. הייצוגים החברתיים שלנו עוזרים לנו להבין את עולמנו. הטיית החכמה בדיעבד- הנטייה להגזים ביכולת לחזות תוצאה מראש, לאחר שהתוצאה כבר ידועה. התופעה מוכרת גם בשם "ידעתי זאת מזמן". (ביקורת 2). תאוריה- מערך משולב של עקרונות המסבירים אירועים נצפים ומנבאים אותם. השערה- טענה המתארת קשר אפשרי בין אירועים וניתנת לבדיקה.
מחקר שדה- מחקר שנערך בסביבה טבעית, יומיומית, מחוץ למעבדה.
מחקר מתאמי- חקירת הקשרים המתקיימים באופן טבעי בין משתנים. מחקר ניסויי- מחקר המחפש רמזים לקשרי סיבה ותוצאה באמצעות תפעול גורם אחד או יותר (משתנים ב"ת) ובקרה על האחרים (החזקתם קבועים).
מדגם אקראי- הליך של סקר שבו לכל אדם באוכלוסייה הנחקרת יש סיכוי שווה להיכלל בו. הקצאה אקראית- תהליך הקצאת משתתפים לתנאי הניסוי באופן שלכל הנבדקים בניסוי יש אותו סיכוי להיכלל בכל אחד מתנאי הניסוי. (הקצאה מקרית עוזרת לנו להקיש סיבה ותוצאה ואילו דגימה מקרית עוזרת לנו להכליל מהמדגם לאוכלוסייה). אופן הצגת שאלה- אופן הגשת שאלה או סוגיה: סדר השאלות, ניסוחן, והתשובות האפשריות. דרך ההצגה יכולה להשפיע על החלטותיהם של אנשים ועל הדעות שיביעו.
משתנה ב"ת- הגורם הניסויי שהחוקר מתפעל, המשתנה שהוא עושה בו מניפולציה.
משתנה תלוי- המשתנה שאותו מודדים. נקרא כך מאחר שהוא עשוי להיות תלוי במניפולציות שנעשות על המשתנה הב"ת. ממשיות יומיומית- דרגת הדמיון השטחי של הניסוי לסיטואציות יומיומיות.
ממשיות ניסויית- דרגות המעורבות שהניסוי מעורר במשתתפים ומידת השפעתו עליהם.
הטעיה בניסוי- מסירת מידע כוזב למשתתפים בניסוי או הטעייתם בנוגע לשיטות המחקר ומטרותיו.
מאפייני מצב הניסוי- רמזים בניסוי המגלים למשתתפים מהי ההתנהגות המצופה מהם.
הסכמה מתוך ידיעה- עקרון אתי המחייב לספק למשתתפים מידע באופן שיאפשר להם להחליט אם הם מסכימים להשתתף במחקר. שיחת הבהרה- בפסיכולוגיה חברתית, הסבר הניתן למשתתפים בניסוי מחקרי לאחר סיומו. בשיחת ההבהרה נהוג לחשוף אם הניסוי כלל הטעיה, ולעיתים קרובות מבררים עם המשתתפים מה הם הבינו וכיצד הם הרגישו. פרק 2:
העצמי בעולם החברתי אפקט הזרקור- אמונת הפרט שאנשים אחרים שמים לב להופעתו ולהתנהגותו יותר מכפי שקורה בפועל.
אשליית השקיפות- האשלייה שרגשותינו החבויים ניכרים כלפי חוץ ושאנשים אחרים יכולים להבחין בהם בנקל. מושג העצמי- תשובותיו של אדם לשאלה "מי אני?".
סכמת עצמי- אמונות על העצמי המארגנות ומכוונות את המידע המתייחס לעצמי. סוגי עצמי אפשריים- דימויים של מה שאנו חולמים להיות או חוששים שנהיה בעתיד.
השוואה חברתית- הערכה של אדם את יכולותיו ואת דעותיו באמצעות השוואת עצמו לאחרים.
אינדיווידואליזם- מתן עדיפות למטרות אישיות על פני מטרות קבוצתיות, והגדרת הזהות העצמית במונחים של ייחוסים אישיים ולאו דווקא במונחי הזדהות עם הקבוצה. קולקטיביזם- מתן עדיפות למטרות הקבוצה של האדם (לעתים קרובות משפחתו המורחבת או קבוצה במקום העבודה) והגדרת זהותו בהתאם לכך.
עצמי מקושר- עיצוב זהותו של אדם ביחס לאנשים אחרים. כשל התכנון- הנטייה להערכת חסר של משך הזמן שיידרש לסיים מטלה. הטיית ההשפעה- הערכת יתר של משך השפעתם של אירועים מעוררי רגשות.
הזנחת החיסוניות- נטייה אנושית להפחית בהערכת מהירותה ועוצמתה של "מערכת החיסון הפסיכולוגית", המאפשרת החלמה רגשית והסתגלות לאחר אירועים קשים. מערכת עמדות כפולה- עמדות חבויות (אוטומטיות) כלפי אובייקט כלשהו עשויות להיבדל מהעמדות הגלויות (הנשלטות ע"י התודעה כלפי אותו אובייקט. עמדות גלויות מילוליות משתנות מכוח חינוך ושכנוע. עמדות חבויות משתנות לאט, באמצעות תרגול הבונה הרגלים חדשים. הערכה עצמית- הערכה כוללת של אדם את עצמו או תחושה של ערך עצמי.