מטלת מנחה (ממ"ן) 
1 1
הקורס:      
1 0557 – פסיכולוגיה בין-תרבותית חומר הלימוד למטלה:  מאמרים 1-11 במקראה והפרקים:  מבוא + 1-5 בספר הקורס מספר השאלות:  3
משקל המטלה:
    10   נקודות סמסטר:     2012א מועד אחרון להגשה:  16.12.2011
קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
·          שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס ·          שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה" שימו לב: יש להגיש את הממ"ן מודפס במסמך word פונטDAVID  בגודל 12 לפחות, ברווח של אחד וחצי לפחות. אם אין אפשרות להגיש מודפס יש להגיש בכתב יד ברור וקריא בדומה לדרישות ההדפסה.
אורך הממ"ן הכולל לא יעלה על שלושה עמודים. עבודות, שיעלו על אורך זה יוחזרו לשולחיהן ללא בדיקה.
שאלה 1  ערכים ותרבות (45
נקודות).
א.      הסבירו את ההבדל בין CULTURE ONE   ו CULTURE TWO  לפי הופסטדה . הבהירו את הביקורת שיש להופסטדה על פוליטיקאים ועיתונאים העושים שימוש לא נכון בהתייחסות לתרבות. נסו לחשוב מדוע זה בעייתי תוך התייחסות לדוגמה ספציפית של  אחד מתתי התרבות בארץ (10 נק') .   ב.      הציגו את שלוש השאלות שלפי שוורץ מעסיקות כל תרבות ואת ה"פתרונות" השונים לכל שאלה כזו  (משפטים נק').
ג.        הציגו את ההקבלות בין המימדים של שוורץ לבין אלו של הופסטדה: מהם המימדים המקבילים, במה הם דומים ובמה הם שונים (העזרו לשם כך במאמרם של שגיב ושוורץ- מאמר 3) (12 נק' ).    ד.      הציגו השערה הקושרת בין אחד או שניים מהערכים בתאוריה של שוורץ לבין אחת מהתופעות התרבותיות/חברתיות הבאות:  מידת ה-"צפיה בתוכניות ראליטי",  "הנטיה להדחף בתורים",  "התנהגות של מחזור בקבוקים". הסבירו את ההגיון שמאחורי ההשערה שלכם תוך התייחסות להגדרה של הערך ולסיבה שערך זה עשוי להביא לאחת התופעות  הללו.  להלן דוגמאות לניסוחים אפשריים של השערות כאלו: ·         ככל שתרבות מדגישה _____________  כך ____________   ·         בתרבויות בהן ____________  יש/מדגישים __________ יותר/פחות מבתרבויות בהן____________ . (8 נק') שאלה 2  אוניברסליות וייחודיות בייחוס סיבתי (40 נקודות).
א.      קראו את מאמרה של מילר (מאמר 7)  הציגו את שני ההסברים הלא תרבותיים שהוצגו  כדי להסביר הבדלים בין מבוגרים לילדים ובין מבוגרים מתרבויות שונות בייחוס סיבות להתנהגות והציגו את עמדתה של המחברת כלפי הסברים אלו. לאחר מכן הבהירו מהו הסבר התרבותי שהיא מציעה ומהם הצעדים שהיא נוקטת במחקר הראשון כדי לחזק את טענתה כי ההסבר התרבותי הוא ההסבר הנכון והוא עדיף על פני שני הסברים האחרים.   (משפטים נק') ב.      קראו את מאמרם של Choi and Nisbett (מאמר
8 ).  הסתכלו על תרשים 1. נתחו אותו והבהירו כיצד אפשר להבין ממנו לגבי ממצאי המחקר. התייחסו לנקודות הבאות: מה מייצג ציר הY מה מייצג ציר הX ומה מייצגים הברים (המלבנים) בגרף?  איך אפשר ללמוד מתוך הגרף על הממצאים? הסבירו   (10 נק')    ג.       חפשו מאמר אמפירי עדכני (שפורסם בין השנים 2006-2011) ואשר מתייחס להבדלים בין תרבותיים בייחוס סיבתיות.  אפשר להיעזר במילות חיפוש כגון Culture/ cross-cultural and attribution  או בביטויי מפתח מתוך מאמרים  7-8 (לדוגמה:  Cultural differences in Correspondence bias   ). כמו כן אפשר לחפש מאמרים שציטטו את מאמרי הקורס בנושא  (לדוגמה מחפשים את מאמר 8 לפי הכותרת שלו בGoogle Scholar  ובודקים מי ציטט אותו)  (3 נק').
ד.      סמנו על המאמר עצמו: 1. שני מושגים תאורטיים מרכזיים שכותבי המאמר מתייחסים אליהם ומגדירים אותו במבוא 2.  המשתנים הבלתי תלויים וערכיהם.  3. המסקנות המרכזיות של החוקרים כפי שהן מופיעות בפרק הדיון.  (12 נק').
שימו לב! הסימון צריך להיעשות על המאמר ולא על תמציתו. צרפו מאמר זה לממ"ן במלואו.
כדי ללמוד כיצד עושים חיפוש ביבליוגרפי יש להיכנס לאתר הספרייה של האוניברסיטה הפתוחה ללמוד ולתרגל את הנושא באמצעות ארבע הלומדות המופיעות שם. מידע זה דרוש והכרחי גם לשם ביצוע עבודה סמינריונית. באופן כללי תהליך חיפוש המאמר נעשה באופן הבא: היכנסו לאתר האינטרנט של האוניברסיטה הפתוחה. דרכו- לספריה ומשם מאגרי מידע אלקטרוניים על פי תחום. אלו מאגרים של כתבי עת אקדמיים.  חפשו את המאגרים העוסקים בפסיכולוגיה כגון  .PsychNET חפשו באמצעות שימוש במילות מפתח מאמרים העוסקים בנושאים שהתבקשתם.  שימו לב שחלק מהמאגרים כולל מאמרים מלאים full text וחלק כולל רק תמצית abstract. עליכם למצוא ברשת מאמר בשלמותו. אפשרות אחרת הנה חיפוש מאמרים דרך  Google Scholar- כלי המוגדר בתוך הכלים הנוספים של  Google . מומלץ להתנסות בשתי שיטות החיפוש כדי להתוודע אל היתרונות והחסרונות שלכל אחת מהן.  שימו לב! התמקדו בחיפוש במאגר כתבי-עת אקדמיים בלבד. לא במקורות עיתונאים או אחרים. שאלה 3  אוניברסליות וייחודיות באלימות ובמוסר (
5 נקודות).
א.      בחרו את אחד המחקרים במאמר 10- מאמרם של  Cohen et al. , והשיבו: מהו המערך המחקרי של המחקר (משתנים מנבאים/בלתי-תלויים- וערכיהם). מהם המשתנים התלויים במחקר ברמה האופציונלית ומה הם מבטאים ברמה התאורטית. מה היו הממצאים לגבי משתנים אלו (12 נק').  ב.      כתבו והסבירו את שלושת הקודים שבאמצעותם חברות מתמודדות עם בעיות מוסריות לפי שוודר (העזרו לשם בכך במאמר 11 ובספר הקורס). דונו בהתנהגות השונה של אנשי הדרום ואנשי הצפון במחקרם של כהן ואחרים לאור האפשרות כי ישנם הבדלים בין תרבותיים בקוד האתי של אנשים משני תתי-תרבויות אלו. התייחסו לקודים שאתם חושבים שעשויים להיות קיימים בכל אחת מהתרבויות במידה רבה או מועטה והסבירו את טענתכם (13 נק').  ממ"ן
1 1
תשובה 1 סעיף א'                                                                                                                        culture one -תרבות במובן הצר, כמו ציוויליזציה שתוצאותיו הם אמנות, ספרות יומיומית. Culture two – תרבות במובן הרחב, כתכונה מנטאלית, מעוצבת ע"י הסביבה ומבחינה בין חברים מקב' שונות. מתייחסת לנורמות, דפוסי חשיבה, רגש ודרכי פעולה משותפים הנלמדים לאורך כל החיים. למשל סקירת תת תרבות בארץ – סקירת החרדים בחברה החילונית.              לא פעם מסקרים את החברה החרדית באור שלילי וצר, כחברה שמוהלת בכספי ציבור, מפעילה ישיבות על חשבון החילונים, לא מתגייסים לצה"ל, מקשרים בין אברהם הירשזון, אריה דרעי, משה קצב, על הדת וחוסר היושר. להופסטדה ביקורת על עיתונאים שעושים שימוש לא נכון בהתייחסות לתרבות, כמו בדוגמה הזו,עורכים קישור בין חובשי כיפה כאלו ואחרים, מכלילים, סוקרים את החברה במובן הצר, תוך כדי היסק על אישיותו של האדם, ותיוגם. כל זאת לעומת הסתכלות במובן הרחב, מבט על, כתכונה מנטאלית, כחברה המורכבת מדפוסי חשיבה, רגש, התנהגות, דרכי פעולה משותפים הנלמדים. שהרי הם גדלים על אורח חיים מסוים, אחר, מעוצבים ע"י סביבה שונה, אשר מבחינה בינם ובין חברים מקבוצות תרבות שונות. העיתונאים צריכים להתייחס לשלל התכונות, המרכיבים, הרגשות, האמונות וההשלכות של תכונות אלו לכל אדם באשר הוא אדם ובאמונתו יחיה ללא קשר למעשיו של האדם האחר ואמונותיו האחרות.  סעיף ב'                                                                                                                                       בעיה: טבעם ויחסם של הגבולות המבדילים בין האינדיבידואל והקבוצה.                              פתרון: embeddedness לעומת אוטונומיה                                          Embedded      אנשים משובצים בקב', הזהות העצמית מוגדרת דרך הקב', השאיפה היא להגשמת מטרות משותפות. מכבדים את הסדר החברתי, בטחון ומסורת. לעומת זאת, במדינות אוטונומיות, אנשים מוערכים כפרטים אוטונומיים, שמוצאים משמעות …