מהם המניעים שהביאו לתיקון בחוק האזרחות והכניסה לישראל?

מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2012
מספר מילים 3599

תקציר העבודה

התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה(, תשס"ג-2003
מהם המניעים שהביאו לתיקון בחוק האזרחות והכניסה לישראל?
עבודת אמצע מוגשת במסגרת הקורס פוליטיקה ומשטר בישראל
3 1בדצמבר,
2 012
תוכן העניינים
מבוא                                                                                                                עמוד 3
פרק א' – סקירה היסטורית                                                                                עמוד 4
פרק ב'- ניתוח על פי הגישה הפונקציונאלית
1 .       תיאור הגישה הפונקציונאלית                                                                            עמוד 5
2 .       ניתוח הסיבות לתיקון בחוק האזרחות והכניסה לישראל על פי הגישה                  עמוד 6
פרק ג'- ניתוח על פי הגישה האליטיסטית
1 .       תיאור הגישה האליטיסטית                                                                               עמוד 8
2 .       ניתוח הסיבות לתיקון בחוק האזרחות והכניסה לישראל על פי הגישה                      עמוד 10 סיכום ומסקנות                                                                                               עמוד 12
ביבליוגרפיה                                                                                                    עמוד מנהל עסקים מבוא
התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל, המוגדר כהוראת השעה, התקבל בכנסת ביום ב' באב התשס"ג (31 ביולי 2003). תוקף החוק הוגדר לשנה מיום פרסומו, לממשלה ניתנה הסמכות להאריך תוקף זה בצו, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה. חוק זה גובש על רקע תקופת האינתיפאדה השנייה ונועד להגביל את ריבוי הנישואין בין ערביי ישראל לתושבי השטחים (חבל יהודה, שומרון ועזה) תוך שלילת אזרחות או תושבות בישראל לפלסטינים תושבי השטחים במסגרת איחוד משפחות פלסטיניות.
החוק חל על תושבי אזור יהודה, שומרון וחבל עזה אשר אינם תושבים של יישוב ישראל.
גם מי שרשום במרשם האוכלוסין של יהודה, שומרון וחבל עזה, אפילו אם אינו תושב האזור ,נחשב לתושב האזור. לחוק הוטלו הגבלות דומות על תושבי איראן, לבנון, סוריה ועיראק. החוק קובע כי על אף האמור בחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב אזור [יהודה, שומרון וחבל עזה] או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת [הכוונה למדינת אויב] אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל". עולה השאלה, מהם המניעים שהביאו לתיקון בחוק האזרחות והכניסה לישראל?
כדי לבחון את שאלת המחקר, אשתמש בשתי גישות ניתוח שונות במדע המדינה – הגישה המבנית פונקציונאלית והגישה האליטיסטית, אשר כל אחת מהן תציע אפשרויות שונות למענה על שאלת המחקר. השערת המחקר שלי, בהתאם לגישה המבנית פונקציונאלית, היא כי התיקון בחוק נעשה מכוח השפעות שונות  (תשומות)  של החברה על הממשלה, במטרה להביא למציאת  פתרון חלקי לבעיות השונות שעלו (אם מהציבור או מתוך המערכת), ואלה הביאו  לתיקון (התפוקה). השערת המחקר שלי, בהתאם לגישה האליטיסטית, היא שהתיקון בחוק נעשה ע"י האליטה הפוליטית בזמנו (שהרכבה היה ממפלגות ימין), על מנת לשמר ולחזק את הצביון התרבותי יהודי- והרוב הדמוגרפי היהודי בישראל.
המחקר יחולק למספר פרקים. תחילה, אתאר את חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל לפני התיקון ואסקור בקצרה את ההתפתחויות שהובילו לתיקון בחוק זה. לאחר מכן, אסביר את הגישות המבנית פונקציונלית והאליטיסטית מבחינה תיאורטית, איישם את הגישות ואסביר באמצעותן מה היו הסיבות לתיקון שנעשה בחוק. בסיכום אנסה להכריע בין הגישות השונות ולקבוע איזה מהגישות מסבירה את התיקון בחוק.