רפראט

מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2012
מספר מילים 3359
מספר מקורות 13

תקציר העבודה

הכיבוש והשלטון הערבי (634 – 1099) עבודת הגשה בנושא עכו בתקופה הממלוכית תוכן עניינים
שער  הנושאים                                                                                           עמודים
1 .      תוכן עניינים -.2.
2.      מבוא 3.
3.      התקופה הממלוכית -…9 –
4 .
4.      שלטון הממלוכים בתולדות הארץ -…4.
5.      רישום שלטון הממלוכים בתולדות הארץ –.5
– 4.
6.      עכו 6
– 5. 7.       כיבוש ונפילת עכו –7
–  6.      
8 .      משטר הממלוכים –.8
– 7. 9.      הבריד הממלוכי בארץ ישראל –9
– 8.
10. בריד הסוסים ודרכיהם בארץ ישראל -9.
11. סיכום –11
– 10.
12. ביבליוגרפיה 13
– 12.
                                      הכיבוש הערבי חל כאשר שבטים ערביים מחיג'ז  החלו לבצע פשיטות על סוריה וארץ ישראל. הכנופיות הערביות החלו להתקדם לאורך הגבול, לעבר הירדן המזרחי ולתוך ארץ ישראל המערבית. הביזנטים נהדפו על ידי הערבים ללא רחמים, ממזרח ומדרום, ונסוגו לבית שאן. הערבים פשטו על העיירות והכפרים מבלי לכבוש ערים מבוצרות. בירושלים, קיסריה ואשקלון חנו עדיין חילות מצב ביזנטים, אך לאחר מצור על הערים, הוכנעו על ידי הערבים. העולם הערבי ראה בכיבוש ארץ ישראל, מעשה היסטורי ובעל חשיבות נעלה ביותר. הכובשים הערבים השאירו את המערכת המנהלית בארץ ישראל כמות שהיא. ארץ ישראל הצפונית הייתה המחוז הצפוני של ירדן ובירתה הייתה טבריה. וארץ ישראל הדרומית הייתה פילשתין ובירתה הייתה לוד. המחוז האחרון הקיף את יהודה ושומרון וסופחו אליו גם הנגב והאזורים הדרומיים של עבר הירדן. ערבים בעקבות הכיבוש החלו לנדוד לאזור והחלו לרכוש קרקעות ונחלות, התיישבו בהן והיו לאיכרים, מספרם הלך וגדל בכל רחבי הארץ.         אלמלכ א-נאצר מחמד בן קלאון בנה קסרקטינים ושכן בהם את הממלוכים (היו תערובת של עמים שונים) הסלטאניים והקים להם שכונה מיוחדת. המלכים גילו בהם עניין מיוחד. אלמלכ אלמנצור קלאון נהג לצאת ברוב הזמנים אל הרחבה בזמן שהגישו מזון לממלוכים וציווה להגיש גם לו אוכל על מנת לבחון עם הבשר שהם אוכלים הוא טוב, אבל אם היה רואה שהאוכל פגום, אלמלכ היה נוזף במפקח ובאחראים.
הממלוכים תמיד היו בקסרקטינים ולא יצאו מהם, אבל כאשר התמנה אלאשרף ח'ליל לסולטאן התיר להם לרדת ביום, ואסר להם לישון בחוץ, אלא רק במצודה. לעומתו אלמלכ התיר להם לרדת אל בית המרחץ פעם בשבוע והיו מבצעים זאת במשמרות עם המשרתים וחוזרים בסוף היום. לממלוכים בקסרקטינים היו מנהגים נאים, כמו : כאשר הסוחר הביא ממלוכ הוא הביא אותו לפני הסולטאן והסולטאן הושיב אותו בביתן אותו השבט, ואז מסר אותו לסריס כדי שילמד אותו כתיבה. הממלוכים למדו קוראן ותרגלו כתיבה בהלכות האיסלאם, דבקות בתפילה ובאזכרות שבח. הסוחרים הביאו ממלוכים צעירים בלבד וכאשר התבגר, חכם הדת היה מלמדו הלכה ומשהגיע לבגרות החל ללמוד לחימה, כמו : הטלת חיצים, משחקי רומח וכו'.