רפראט (90) - יהדות ספרד

מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2014
מספר מילים 2114
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

עבודה בנושא מנהגי הכישוף בקרב היהודים הספרדים קורס : תרבות הלאדינו והיהודי הלאדינו.
מסלול : לימודי ארץ ישראל.
תוכן עניינים :
           נושא                                                                                             עמוד
1 .      תוכן עניינים –.2.
2.      מבוא …4
– 3.
3.      כישוף ומגיה בקרב היהודים הספרדים -.4.
4.      כתבי יד, קמיעות וטקסים -.6
– 5.
5.      העוסקים בכישוף ובקמעות -..6.
6.      ניגודים בין אנשי הלכה לאנשי החברה -..7.
7.      סיכום -.8.
8.      ביבליוגרפיה –…9.
מבוא רבים התייחסו למנהגי הכישוף בקרב יהודי ספרד כ"אמונות תפלות", אולם ניתן לאות כי החקר בתחום שופך אור על אורח החיים של יהודי המזרח ומסביר, אמנם באופן חלקי, את מקורות תרבות המגיה בקרב היהודים הספרדים. המנהגים, שחלקם אף נהוגים בימינו נשענים לא אחת על התורה ועל כתבים מאוחרים יותר. בהקשר זה יש להדגיש את ההשפעות החברתיות להן נחשפו היהודים הספרדים בגולה ובארץ ישראל. השפעות אלו ניכרו בחיי היומיום ואף במישור התרבות החומרית, כמו : לבוש, תכשיטים, עיצוב ועיטור תשמישי קדושה ומצבות, מוסיקה וכדו'. תרבות זו נטמעה גם בקרב שכבות העילית הרבנית והאינטלקטואלית להן היו קשרים גם עם אירופה.  תפוצת המגיה בקרב היהודים בכלל ובקרב היהודים הספרדים בפרט לעצם היחס היחודי אשר ניתן לאורך השנים לספר התורה. בנוסף לכוחו הרוחני כסמכות לענייני ההלכה וכספר מצוות ישנן הלכות רבות הנוהגות בספר התורה כחפץ פיזי מקודש : "כך למשל נאמר בתלמוד הבבלי, במסכת סנהדרין (כא ע"ב) : שנינו "וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר" (דברים יז, יח)- כותב לשמו שתי תורות.
אחת שהיא יוצאת ונכנסת עמו, ואחת שמונחת לו בבית גנזיו; אותה שיוצאת ונכנסת עמו עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו, שנאמר "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט" (תהלים טז, ח). השימוש בפסוקים מתוך התנ"ך חיזקו את התפיסה של ספר התורה כבעל כוחות מאגיים. גם בתקופות מאוחרות יותר בעת כתיבת התלמוד הבבלי עסקו חכמים בכוחה הרב של התורה הכתובה על הקלף, בין הניסיונות הבולטים לקשור לתורה כוחות מגיים ניתן לראות במדרש תהלים, מזמור ג, ב: "אמר ר' אלעזר לא ניתנו פרשיותיה של תורה על הסדר, שאם ניתנו על הסדר, כל מי שהוא קורא בהם היה יכול להחיות מתים ולעשות מופתים".
בהמשך, פרסום פירושי הזוהר נתן תוקף וגושפנקא לפרשנות של התורה המיסטית ובעיקר באה לידי ביטוי בתקופת ימי הביניים בקרב יהודי ספרד. לאורך כל התקופות ניתנה הדעת על הקו העובר בין שימוש בכוחות הטמונים בתורה אשר מותרים עפ"י ההלכה ובין שימוש בכוחות טומאה או עבודה זרה. אנשי ההלכה והרוח היהודים על אף שפרשו התורה ברוח ה"זוהר" לא תמיד צידדו בעיסוק במנהגים אלה, מכיוון שפעמים רבות עושי הכישוף עשו שימוש הנוגד את רוח ההלכה ואף לעיתים את ההלכה עצמה. ניתן לראות בספרות הרבנית כי, על פי רוב, גם אם עסקה במיסטיקה יהודית נתנה ביטוי לדחייה העמוקה של הכותב כלפי כישופים ולעיסוק במעשי כישוף.  הכישוף יוחס בדרך כלל למעשים אשר עשו שימוש לא ראוי
1 .      …