סמינריון
| מוסד לימוד | המכללה האקדמית אשקלון |
| סוג העבודה | עבודת סמינריון |
| מקצוע | קרימינולוגיה |
| מילות מפתח | אונס בחברה בישראל ובחברות אסלאמיות |
| שנת הגשה | 2011 |
| מספר מילים | 9169 |
| מספר מקורות | 37 |
תקציר העבודה
קריאה בסיפורי אונס סמינריון, תשע"א השוואה בין היחס התרבותי לאונס בחברה בישראל ובחברות אסלאמיות מוגש לידי:
מגישה: מועד הגשה:
30 באוקטובר 2011
תוכן העניינים
עמ' מבוא …3
1 . מיתוסים ועובדות
1 .1 מיתוס האונס 4
1 .2 מיתוסים הנוגעים לנפגעת –..4
1 .3 מיתוסים הנוגעים לתוקף –5-4
1 .4 חברה פטריארכלית של מיתוס האונס –.6-5
1.5 השלכות האונס –7-6
2 . הגדרת האונס
2 .1 הגדרת האונס– בחוק הישראלי ..8-7
2 .2 הגדרת האונס– חוקה אסלאם …9-8
3 . זכויות נשים 3.1 זכויות נשים אסלאמיות בעידן המודרני– תרבות תומכת –11-9
3.2 זכויות נשים בישראל בעידן המודרני – תרבות מגנה 13-11
4 . היבט משפחתי לאונס 4.1 משפחה באסלאם …מנהל עסקים-13
4.2 משפחה בישראל -16-מנהל עסקים 5. היבט חברתי לאונס 5.1 החברה הישראלית ..17-16
5.2 תרבות האסלאם -19-17
6 . שיון בין גברים ונשי -..20-19
סיכום 21
דיון והערכה אישית –22-21
מראי מקום -24-23 נספחים- מצגות תקציר סמינריון זה עוסק בהשוואה בין היחס התרבותי לאונס בחברה בישראל ובחברות אסלאמיות.
בחברות ובתרבויות שונות מתקיים "מיתוס האונס", כמו כן, ישנם מיתוסים הנוגעים לנפגעת העבירה המינית ומיתוסים הנוגעים לפוגע- מבצע האונס ( אתר- מרכז לנפגעי תקיפה מינית). מיתוסי אונס נתפסים בספרות כמעמדות ואמונות שקריות שמטרתן להכחיש או להצדיק תוקפנות גברית כנגד נשים. מיתוסי אונס משקפים בין השאר, תפיסות סטריאוטיפיות והחזקה בדעות קדומות כלפי אונס, כלפי אנסים וקורבנותיהם. המגמה שהסתמנה במחקרים הללו הינה שהאשמת הקורבן קשורה בקבלה של מיתוסי אונס (קים, בר-זוהר ועדן,2008 עמ' 266).
הספרות הסוציולוגית והפסיכולוגית הוכיחה, שאונס הוא צורה של אלימות מינית כלפי נשים – ולאו דווקא מעשה מיני במהותו – המשמש בידי גברים בחברות פטריארכליות ככלי שליטה בנשים ולדיכוין גם בתוך מסגרת המשפחה, בחברות מסורתיות ופטריארכליות (בראונמילר, 1980 עמ' 379). בנוסף לכך הספרות דנה בהשלכות הגופניות של חדירה בלא הסכמת האישה הן קשות. לאישה יכול להיגרם נזק המחייב איפול רפואי, ולפעמים אפילו ניתוחי שיקום, ואף פגיעה בלתי הפיכה בבריאותה עד כדי מוות ( אתר הארץ, בין אונס "לאונס"- פרנסיס רדאי).כמו כן הגדרת האונס בחוק הישראלי הוא ביצוע יחסי מין תוך כדי כפייה, בניגוד לרצונו של הקורבן (דלומי וכהן, 2009, עמ' 71). לעומת זאת הגדרת האונס באסלאם מתירה לבעל לאנוס את אשתו, על פי החוק, החל על בני ובנות העדה השיעית, בעל יכול לדרוש מאשתו לקיים עמו יחסי מין אחת לארבעה ימים (אתר נענע- חוק אפגניסטן). בעיני הפונדמנטליזם האסלאמי הנשים הן יצורים תת-אנושיים. הנשים, להגדרתם, מתאימות לעבודות משק בית ומשמשות כמכשירי פריון ורבייה (אתר- הספרייה של מטח). בעוד שהנחת היסוד של מדינת ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי בהצהרת העצמאות, הייתה שוויון בין כל האזרחים בלא הבדל דת, גזע או מין – שוויון בייצוג, שוויון הזדמנויות ושוויון במעמד (שלוי, 1998, עמ'
2 03). יתר על כן, המשפחה באסלאם היא גרעין הארגון החברתי הפטריארכלי והיא גם יחידה חברתית יצרנית לכן, ההתנהגות המינית של האישה היא חלק מהנושאים הבעייתיים ביותר בחברה הערבית, מכיוון שהמין נחשב לקדוש . בעוד שאין זו בושה לדבר על אונו המיני של הגבר, האישה אמורה לשמור על גופה, משום שהוא בעיקרו מושא לתענוגות הגבר (ע'אנם, 2005, עמ' 59-52). ואילו, בחברה הישראלית, מערכת בית המשפט הגדירה אונס כך: " הבועל אישה שלא כדין, נגד רצונה, תוך שימוש בכוח או באיימו עליה במוות או בחבלת גוף קשה, או שהיא בחוסר הכרה או במצב המונע את התנגדותה, דינו מאסר של מנהל עסקים שנה" (אתר- נפגעות תקיפה מינית). כי אם גם, אחד הזרזים העיקריים לעיסוק החברתי בישראל בפגיעות מיניות היה החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק ב-1998. חוק זה אפשר את התלונות, שזכו לחשיפה תקשורתית רבה העיסוק התקשורתי הוליד שיח ציבורי רחב. כתוצאה מכך, אלפי נשים וגברים מכל שדרות הציבור בכל רחבי הארץ פנו לעזרת החוק והגישו תלונות בגין הטרדות מיניות (קמיר 2009
עמ' 11). זאת ועוד, הסדר הפטריארכלי התחזק בכל המבנים החברתיים בחברה הערבית, וכתוצאה מכך נהפכה החברה כולה, מושתת על שליטת האב במשפחה (ע'אנם, 2005
עמ' 52). מאידך גיסא בעולם המודרני, ליברלי, האדם מוגדר בראש ובראשונה כחופשי, בן חורין, אוטונומי אך, הפער בין החזון של שוויון הזדמנויות בחברה ליברלית ובין מימושו הוא גדול (רדאי, 1995 עמ' 246).
