מטלת מנחה (ממ"ן) 12
הקורס: 10165 – מבוא
לגישות ושיטות במדע המדינה חומר הלימוד למטלה : גישת הבחירה הרציונלית, מוסדיות, מרקסיזם יש להתבסס בתשובותיכם על חומר הקריאה! מספר השאלות: 4
משקל המטלה: 6 נקודות סמסטר: 2015א מועד אחרון להגשה: 28.11.2014 שאלה 1 (
5 נקודות) מדוע, עיקרון האינדיבידואליזם המתודולוגי הוא כה מרכזי בגישת הבחירה הרציונלית ואיך הוא בא לידי ביטוי? נמקו את טיעוניכם על פי מאמרו של יו ווארד (פרק מס' 3 בספר מס' 1 ). שאלה 2 (30 נקודות) איך ניתן לקדם סדר וזכויות קניין גם במצב של מערכת חוק רופפת? נסיון להשפיע על דרכים לפתרון סכסוכים דרך התערבות חינוכית. מוסדות שמטרתם פתרון סכסוכים בנושאי רכוש ושמירת הסדר החברתי מתקשים לעמוד במשימה. במדינות חדשות וחלשות ביסוס מעמדם של המוסדות המדינתיים העוסקים בפתרון סכסוכים יכול לארך שנים רבות. לכן פעולות פנים מדינתיות וסיוע חיצוני מכוונים ליצירת מנגנונים של פתרון סכסוכים שינתנו על ידי מוסדות לא פורמליים, המגבירים מחויבות ומקטינים את הסיכוי לפריצתה של אלימות. קמפיינים חינוכיים רחבי הקף המקדמים מוסדות לא פורמליים לפתרון סכסוכים הם דרך מקובלת לקידום הרעיון. במחקר זה נבחנו תוצאות קצרות טווח של קמפיין כזה בליבריה. הקמפיין כלל הדרכה בפתרון סכסוכים בקרב משפטים% מן האזרחים הבוגרים ב-89
ערים שנבחרו באופן אקראי. שנה לאחר קבלת ההדרכה מצאו החקרים כי בערים בהן בוצעה ההדרכה נמצאו פחות סכסוכים בנושאי בעלות על קרקע, ואלה שפרצו היו פחות אלימים, מאשר בערים בהם לא בוצעה ההדרכה. תוצאות המחקר מאששות את הטענה כי התערבות חינוכית מקדמת מיקוח ופתרון סכסוכים במוסדות לא פורמליים במדינות חלשות. Christopher Blattman, Alexandra Hartman and Robert Blair (2014) How to Promote Order and Property Rights under Weak Rule of Law? An Experiment in Changing Dispute Resolution Behavior through Community Education.
APSR, 108:01, pp.100-120. א. (20 נקודות) לאיזה זרם מוסדי חדש משתייך, לדעתכם, המחקר המוצג מעלה מעלה? ב. (10 נקודות) הציגו ביקורת מרכזית אחת המופנית כלפי הזרם המוסדי החדש עליו הצבעתם בסעיף א', ורלוונטית גם למחקר המוצג מעלה. נמקו את טיעוניכם על פי מאמרה של ווייאן לונדס (פרק מס' 4 בספר מס' 1 ). שאלה 3 (
5 נקודות) חזרו וקראו את הפסקה בה מציג פלד את 'חלוקת העבודה התרבותית' בישראל, שהיא חלק ממאמרו 'חידה ושמה ש"ס' (המוצב במדריך הלמידה). האם הניתוח של פלד מייצג מרקסיזם בן זמננו או מסורתי? נמקו את טיעוניכם על פי מאמרו של דיוויד מארש (פרק מס' 7 בספר מס' 1 ). שאלה 4 (20 נקודות) הסבירו בקצרה את ארבעת המונחים הבאים, תוך התייחסות לנושא במסגרתו הם נדונים בקורס זה. הגדרה נכונה ומלאה של כל מונח תזכה אתכם/ן ב-5 נקודות. · רציונליות מוגבלת · מטריאליזם · משילות · אי שוויון מבני ממ"ן 12     שאלה 1:
אינדיבידואליזם מתודולוגי נתפס כעקרון חשוב ובסיסי בגישת הבחירה הרציונלית. במאמרו, מנסה יו ווארד להפריך טענה זו. . בכדי להסביר עקרון זה, וכיצד מתבטא בגישת הבחירה הרציונלית אתעכב על הנחותיה.
גישת הבחירה הרציונלית גישת הבחירה הרציונלית היא גישה שהתפתחה במקביל לגישה ההתנהגותית לחקר הפוליטיקה ומדע המדינה, כלומר מתי? באיזו תקופה מתפתחת הגישה הרציונאלית? יש לתת מסגרת זמן. למרות היות הגישה חלק מאותה מהפכה התנהגותית בתולדות התחום, שורשיה טבועים בהנחות ותפיסות כלכליות ואינם מושתתים על עקרונות פסיכולוגים וסוציולוגים כמו הגישה ההתנהגותית , הגישה הרווחת כיום בחקר התחום.
יפה. לפי גישת הבחירה הרציונלית, הפרט מסוגל לקבל החלטות בצורה שתניב את מירב התועלת בשבילו.
לא בלבד שהיחיד פועל מתוך אינטרס עצמי למען מקסום תועלתו האישית, הוא מסוגל לקבל החלטה רציונלית משום שברשותו המידע הדרוש לו והזמן למען ביצוע חישוב קר של  עלות מול תועלת, וכן הכישורים הדרושים לשם כך (אובייקטיביות וריחוק רגשי למשל). מצוין. ההנחה כי יחידים וחברות יפעלו תמיד למען תועלתם האישית מספקת הסבר להתנהלות האנושית והפוליטית, הסבר יחיד המתיימר לבלעדיות על חקר התחום.
יפה. אותה הנחה, עוזרת להבין מדוע רוב האנשים אינם נרתמים לפעולה קולקטיבית ולשינוי, בעוד שהם מודעים למצב הקיים והוא אכן מפריע להם במידה מסוימת. לפי גישה זו, היחיד מודע לאופן המזערי בו יוכל לתרום לשינוי קולקטיבי ברמה הגלובלית, ולעלויות הגבוהות הכרוכות בכך.
ההקרבה האישית של הפרט תהיה גדולה, אך התוצאה לא תניב תועלת אישית באותה המידה, לכן מה שמצריכה אותה פעולה אינו נחשב בעיניו ל'כלכלי', ומתוך שיקול רציונלי, יבחר שלא לפעול. מצוין. היסודות האונטולוגיים של הגישה הינם יסודנים ועקרונותיה האפיסטמולוגיים הם פוזיטיביסטים. הגישה מאמינה בקיום אמת אובייקטיבית חיצונית לחוקר, שאינה מושפעת מרמת הכרתו בה, ממערכת ערכיו וצורת השקפתו. תפקיד החוקר ע"פ גישה זו הוא לחשוף את האמת, לא להתערב בה.
גם הוא כמובן נתפס כבעל כישורים שיאפשרו לו לעשות כן, ובעל הריחוק הרגשי הנדרש בכדי לא להשפיע ולשנות את המציאות הקיימת. מתוך כך, מחקרי גישה הבחירה הרציונלית עוסקים בהגדרות מדויקות ככל האפשר המתארות מציאות ומציגות אותה בצורה השואפת למרב המהימנות.
יפה מאוד. …