א. הצהרת העצמאות  יצרה 13 מדינות  חופשיות ועצמאיות  אשר לכל אחת מהן  בנפרד יש מלוא הסמכויות  הריבוניות , בתחילה הלכה כל מושבה  בדרכה וקבעה  לעצמה מוסדות שלטון  עצמאיים וחוברה חוקה  לכל אחת מ 13 המדינות  . המטרה היתה לשמר תא השלום והסדר הטוב  ולקיים את ביטחון החיים והנכסים  של התושבים , לא היה שלטון מרכזי  מכיוון שמבחינת מדינות אלו ומנסיונם זהו  יכול להיות שלטון מדכא  וכן לא היו מוכנים לכך מבחינה מנטאלית . כמו כן לציין כי הן היו מדינות שונות מבחינה כלכלית , פוליטית וחברתית , האופי השלטוני של כל אחת מהמדינות היה שונה . מתוך מניע של התייעלות והפקת לקחים  מהמלחמה כנגד הבריטים  מחליטות המדינות על תקנון  הקונפדרציה , תקנון זה בא ליתן מענה  לבעיות שהתעוררו  במושבות בעת מלחמה  מול הצבא הבריטי  שבא לדכא את המרד , מדובר  על קונפדרציה  על בסיס ברית מדינות – ארצות הברית של אמריקה , הוא מבטא את  הצורך  של המדינות להפגין   איחוד מול העולם  ומטרה המוצהרת שלהן הוא  ליצור עוצמה בינלאומית . האמריקאים מתחילים לכונן  לעצמם מדינה  תוך מבט קדימה  ומבלי להשען על העומק ההיסטורי , הם  בוחרים באקסיומה  הרעיונית  הזו כתחליף ללגיטימציה  שלהם כנתינים , כלומר אין עוד זכויות כנתינים , אלא ישנן זכויות המבוססות בתוך מסגרת חברתית  שבסיסה הוא הפרט.