חופש הביטוי בעולם הערבי עבודה סמינריונית במסגרת לימודי תואר שני בדמוקרטיה וחינוך ניסן תשס"ה                                                                  אפריל 2005
תוכן עניינים
מבוא -…עמ' 3
פרק ראשון : הרקע להופעתן של הרשתות הבינלאומיות בערבית –.עמ' 5
פרק שני : ההשפעות וההשלכות של הרשתות הבינלאומיות על חופש הביטוי בעולם הערבי –..עמ'
1 1
פרק שלישי : הערכת תהליכים והתפתחויות בעתיד על רקע המציאות התיאורטית והעובדתית –..עמ'
2 2
סיכום -…עמ' 32
  נספח א' -.עמ' 33
נספח ב' -.עמ' 34
  ביבליוגרפיה .עמ' 35
מבוא
ישנם פערים גדולים בין תפיסת הדמוקרטיה של המשטרים בעולם הערבי ובין התיאוריה הנורמטיבית של הדמוקרטיה הליברלית . זאת ועוד ישנם גם פערים גדולים בין הצהרות, כוונות ומעשים , הן במזרח והן במערב . כדוגמה ניתן לראות את ההבדלים בין הצהרות ארה"ב מחד גיסא לגבי מדיניות החוץ במפרץ ולבין התנהגותה בפועל מאידך גיסא. בנוסף , קיימים פערים גדולים בפרשנות וביישום של אותם האירועים עצמם . מחד, מצהירות מדינות המערב ובראשן ארה"ב על כוונתן לתהליכי דמוקרטיזציה במדינות המפרץ, מאידך בפועל ישנה התערבות כוחנית צבאית, כלכלית ושלטונית. כל העיסוק המערבי במזרח והעיסוק המזרחי במערב אינם חפים מדעות קדומות , דמוניזציה זה של האחר ודיבור ב"שפות שונות" תרתי משמע. בנוסף לכך, כאשר בודקים סוגיה כחופש הביטוי בעולם הערבי נשאלת השאלה האם אין סתירה בין חופש הביטוי והאיסלאם, התפיסה הנפוצה במערב גורסת כי האיסלאם מנוגד בהגדרה לתהליכי דמוקרטיזציה מאחר שקידמה וחילוניות , אינן עולות בקנה אחד עם הדת  . תפיסה זו נכונה לגבי מדינות אירופה אשר עברו משלטון בחסד האל לשלטון בעל הערכים הדמוקרטיים , אך האיסלאם ובעיקר עליית האיסלאם הרדיקלי בשנות ה-70 מצריך התייחסות אחרת .
הגישה אשר גורסת כי האיסלאם והדמוקרטיה אינם תואמים (בלשון המעטה), ואשר מבטאיה העיקריים הם חוקרים מערביים ובראשם ברנרד לואיס, מתבססת על כך כי באיסלאם הסמכות החוקית באה מן האל וממנו בלבד , העם אינו מקור הסמכות וכפירה בסמכות השלטת היא בעצם כפירה באל . בנוסף לכך , חוקי הקוראן נקבעו ונחתמו זה מכבר ואין לשנותם , כך שאין מקום לשיפוט שאינו על פי חוקי הקוראן . זאת ועוד , דת האיסלאם יותר מדתות אחרות שואפת לשלוט בכל העולם , שליטה כזו ובייחוד התהליך האגרסיבי והאימפריאליסטי שהיא טומנת בחובה מנוגדת לערכי הדמוקרטיה ולזכויות הפרט באשר הן .
סיבה נוספת לניגוד בין האיסלם לדמוקרטיה ניתן לראות בהתנגדות האיסלמית לכל ערכי המערב ובכללם הדמוקרטיה הליברלית ומה שהיא מייצגת  , אלא שכאן חלוקות הדעות לא רק בין "מערביים" ל"מזרחיים" אלא גם בין החוקרים , המדינאים ואנשי הרוח הערביים עצמם. האם בגלל אימפריאליסטיות צריך לסרב גם ליד המושטת לסיוע ? האם כל ערכי הדמוקרטיה אכן מנוגדים לאיסלם ? האם האיסלם אינו מכיל בתוכו ערכים דמוקרטיים ?
ישנם הטוענים כי באיסלאם מאז ומעולם היו מרכיבים דמוקרטיים וניתן למצוא לכך הוכחות בכתובים . האיסלאם מעצם היותו דת הכוללת בתוכה ריבוי של זרמים וכיתות הוא פלורליסטי. כל הזרמים והכיתות על גישותיהם הפרשניות השונות לקוראן נחשבים כולם כחלק מדת האיסלאם . קיומם של הזרמים השונים באיסלאם מבטא גם את חופש הדעה והביטוי אם נאזין היטב לקולותיהם של המנהיגים הערביים הצעירים נוכל לגלות גם כאן מרכיבים דמוקרטיים : מוחמד השישי בנאום ראשון לאומה (30.7.1999 ) בטלויזיה המרוקנית  מציג עקרונות הנובעים מהדמוקרטיה הליברלית שקיימים כבר במרוקו הודות למלך המנוח :"אנו דבקים במערכת של המלוכה החוקתית , הפלורליזם הפוליטי , הליברליזם הכלכלי , השמירה על זכויות האדם ועל חירויות הפרט וחירויות הכלל , והשמירה על הבטחון ועל היציבות של הכלל." גם עבדאללה השני, מלך ירדן, תומך ביותר חופש בתהליכי הבחירות ובתהליכי הדמוקרטיזציה ואינו רואה אותם כסותרים את האיסלאם , לדעתו הסיבות לקשיים ביישום רפורמות דמוקרטיות נעוצות יותר בתהליך השלום (או אי-שלום) בין ישראל לפלסטינאים מאשר באיסלאם. תמיכה בתהליכי דמוקרטיזציה ובאימוץ הדמוקרטיה המערבית נדמה כי מובילה גם לאימוץ חופש הביטוי במובנו הרחב, והליברלי –  מערבי. בהמשך העבודה ניווכח שהדברים אינם כה פשוטים.
את מרכזיותו של חופש הביטוי מבין זכויות הפרט האחרות ניתן לראות למשל בעובדה כי מספר הספרים והמאמרים הדנים בחופש הביטוי עולה לאין שיעור על מספרם של כל החיבורים הדנים בכל זכויות הפרט האחרות גם יחד. ללא הכרה בחופש הביטוי על זכויותיו הנלוות לא ניתן יהיה להתריע על הפרתן של זכויות אחרות, קיומו של חופש הביטוי הוא תנאי הכרחי – אך לא מספיק – לשמירת רמה מתקבלת על הדעת של חירויות הפרט בכל חברה אנושית. חשיבותו של חופש הביטוי הינה בכך שכל הזכויות האחרות תלויות בו.
מערכת חופש הביטוי כוללת את הזכות להגות, להחזיק בדעות בכל נושא ולהביען, לדגול באמונות ולהפיץ מידע באמצעות כל מדיום, בדיבור, בכתב, במוסיקה, באמנות ובדרכים נוספות. כן כלולות במרקם זה הזכות לשמוע השקפות של אחרים ולהאזין לגרסתם אודות העובדות, הזכות לחקור ובמידה מוגבלת יותר אף הגישה החופשית למידע ציבורי.
שאלת המחקר העיקרית כאן היא : האם חופש הביטוי מתעצם בעידן האינטרנט בעולם הערבי ומקבל משמעויות ליברליות – מערביות?
להערכתי, ניתן יהיה להיווכח כי האינטרנט במקומות רבים בעולם הערבי משמש כמכשיר שלטוני יעיל להגברת השליטה והצנזורה ודווקא להגבלת חופש הביטוי. יש יאמרו "עלה תאנה" לשלטון לכיסוי והסתרה של הבעיות האקוטיות האמיתיות. תיאור הרקע להופעתן של הרשתות הבינלאומיות בערבית, ייחודיותן והסביבה בה הן פועלות יתואר בפרק הראשון.
בנוסף לכך, למרות הגלובליות והיתרונות האפשריים שנושאות הרשתות הבינלאומיות ניתן יהיה להיווכח להערכתי כי חופש הביטוי בעולם הערבי נושא אופי ייחודי משל עצמו, מוגבל באופן יחסי למקובל במערב, מתבדל לעתים בכוונה תחילה ואינו דומה לחופש הביטוי במובנו הליברלי – מערבי.
כאשר סוקרים את הקשר שבין ההתפתחויות הטכנולוגיות לבין ההתפתחויות הדמוקרטיות בכלל וחופש הביטוי בפרט, ניתן לראות גם במקומות אחרים בעולם בעייתיות, אנסה לסקור את המצב בעולם הערבי, תוך התייחסות למחקרים ודוגמאות ממקומות שונים, משום ההטרוגניות הרבה של התופעות.
בפרק השני אתייחס ליתרונות הגלובליות וחסרונותיה, כמו גם למאפיינים הייחודיים של חופש הביטוי בעולם הערבי. בנוסף, משום העובדה ש'העולם הערבי' הוא מושג מכליל רחב מאד אתייחס גם למקרים ספציפיים יותר.
לבסוף, בפרק השלישי, על סמך הנתונים שהוצגו, אנסה להעריך את הכיוונים האפשריים בהם מתפתח (או נסוג…) חופש הביטוי בעולם הערבי.
כפי שניתן להיווכח, עבודה זו עוסקת בנושאים רחבים ומגוונים, אם למרות זאת, הצלחתי להצביע על כיוונים ומגמות ראויים – דייני.