פרק 1: מבוא
המחקר הנוכחי מתמקד בתיעוד וניתוח תהליכי הייזום, ההקמה והמיסוד של מיזם עמותת "עוגן"- עמותה למען טוהר המידות ולמאבק בשחיתות, שהוקמה כתוצאה מהדחף, הנחישות והתעוזה של יזמים חברתיים שפעלו שלא מכוח הסמכות שהייתה נתונה להם בתוך תפקידם בארגון קיים.
בישראל, המקרה המפורסם ביותר של חושף שחיתות הוא זה של מיה קוך, עובדת "תנובה" שחשפה אי-סדרים, פוטרה וכנקמה אף אושפזה אשפוז כפוי בבית חולים לחולי נפש, ביזמת המינהל ובסיוע הפסיכיאטר המחוזי. מזה שנים מיה קוך משמשת כ"עוגן הצלה" לעובדים החושפים מעשי שחיתות והנרדפים בשל כך. לכן, הקימה את עמותת "עוגן".
מחקר זה עוסק בחשיפת שחיתות ובחושפיה. בחברתנו, השואפת לערכים מערביים של חברה מפותחת, מקובל להתייחס לשחיתות כאל תופעה שלילית, הנתפסת כחותרת תחת אשיות החברה והארגון החברתי התקין. זאת גם גישת המחוקק. כאמור, שחיתות משמעה התנהגות לא-נורמטיבית המביאה לאנרכיה, כאשר פרטים, קבוצות וארגונים מתנהגים בצורה המערערת את האפשרות לארגן את החברה לפי כללים תקינים של משפט ומינהל.
הפוטנציאל ההרסני של השחיתות הוא הרבה מעבר לנזק המידי של כל מקרה לגופו. לא זאת בלבד שמעשי שחיתות גורמים נזק נקודתי חמור אלא הם גם מצטברים לכדי נורמות של ניצול ושקר. מבחינה תרבותית וחינוכית, השחיתות מכרסמת בערכי הנאמנות והסולידאריות וגורמת לשחיקה במוטיבציה של הפרט לתרום לחברה. החשיבות שבחשיפת שחיתות ובהענקת גיבוי חברתי ומשפטי לחושפי השחיתות נובעת מן האיום הטבוע בתופעת השחיתות עצמה. ללא "מתריעים בשער" החושפים שחיתויות קשה היה להיאבק בנגע השחיתות, על כן נושא זה הביא אותי ללמוד יותר על היקף התופעה, ולימוד הנושא.
בעבודה זו, מוצגת תמונה נרחבת על עמותת "עוגן", תוך ניסיון לעמוד על כמה מהסוגיות המרכזיות המאפיינות אותו. בפרק השלישי, מוצגת סקירה כללית על גודלו של העמותה, מבנהו, היקף פעילותו ומאפייניו הגיאוגרפיים. הפרק הרביעי, מתמקד בסיפור היזמת מיה קוך מקימת העמותה. הפרק החמישי, מתמקד בנושא החקיקה ובהגנה של חושפי שחיתויות. בפרק השישי נעסוק בנושא השיח הציבורי, והסביבה.
הפרק, דן בכמה נושאים מרכזיים שעולים מתוך הנתונים המוצגים. ביניהם שאלת הקשרים בין החקיקה הממשלתית לבין פעילות היזם, מקומן ופעילותן של יזמים מסוג זה. תהליך איסוף וניתוח הנתונים התבצע בהתאם למסגרת מושגית בת ארבעה ממדים עליה המליצו גרטנר (Gartner, 1985) וקופר ((Cooper,1993, מסגרת המחייבת בחינת משתנים ובחינת יחסי גומלין בין משתנים בממדים הבאים: היחיד (היזם), הסביבה, הארגון והתהליך.  מטרת המחקר היא:

1 ) ללמוד ולנתח את דרכי ההתמודדות של עמותת עוגן בתהליכי הייזום, ההקמה והמיסוד של מיזם חדש בתחום החברתי.
 2) לזהות משתנים (תנאים) מרכזיים, שהצטרפותם יחד עשויה להסביר ממדים שונים של הצלחה או כישלון של מיזם כעמותת "עוגן" בתחום החברתי.
3) לתרום להבנת תופעת היזמות החברתית, ותרומתה לפיתוח תשובות חדשות וידע בתחום השירותים החברתיים.
השלב הבא במחקר התמקד בלימוד תהליך הייזום וההקמה של המיזם. בהתבסס על שאלון המעקב שמולא על ידי היזמת, הריאיון עם היזמת והחומר בכתובים (מסמכי תכנון, מאזנים, פרסומים וכתבות), נבנה פרופיל למיזם.
שאלות במחקר:
מהם צירוף ו/או צירופי התנאים (המשתנים), העשויים לסייע בידינו בהסבר הצלחה של מיזם חברתי- עמותת "עוגן" ?
מהם הגורמים הסביבתיים, כלכליים, ארגוניים, חברתיים, המשפיעים על מידת הצלחתה של עמותת "עוגן" ?
בעבודה זו נברר גם את הדרך שבה החברה מתייחסת לחושפי שחיתויות: האם היא מתגמלת את החושפים או מתנקמת בהם?
עבודה זו התבצע בסיועה של גב' מיה קוך- יו"ר עמותת "עוגן". תודתי לגב' מיה קוך שאפשרה לי להתוודע ולהיות מעורב במסכת התעוזה והעשייה של העמותה.    ראוי לציין – הרקע התיאורטי הבודק את קשרי הגומלין לחזות מידת הצלחה או כישלון של מיזם או עמותה נלקח מתוך מחקרו של ד"ר משה שריר, ובחיבורו "מימדים לבחינת הצלחה של מיזם חברתי – תוצר יזמות יחידנית"- חיבור לשם קבלת תואר ד"ר לפילוסופיה, כמו כן עבודה זו לוותה על ידי ד"ר משה שריר.