הערכה תאוריה ומעשה
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | חינוך |
| מילות מפתח | המאמר המתורגם של רוברט סטייק...הראנו שמורים שנחשפו היטב לעבודה |
| שנת הגשה | 2014 |
| מספר מילים | 2993 |
| מספר מקורות | 14 |
תקציר העבודה
רוברט סטייק – פרק 3
הערכה מבוססת סטנדרטים "האמת היא לעיתים נדירות טהורה, ולעולם אינה פשוטה" (אוסקר ווילד) בפרק זה נתרכז בשימוש בכלים כדי להשיג הוכחות לשאלות העיקריות של מחקר ההערכה. ניתוח סטטיסטי נפלא של שאלות שטחיות לא יהווה מחקר טוב.
מה שמרבית המעריכים גאים מאוד לגביו הוא המדידות שלהם. הם מאוד שמחים כשהם עושים עבודה טובה של מדידת ביצועו של המוערך. הם מקבלים מספרים על גבי נייר המראים מה יכולים או לא יכולים "אנשי התוכנית" לעשות. מספרים אלו מראים האם הושגו הסטנדרטים או לא. בסיכום הביצועי שלנו, הראנו שמורים שנחשפו היטב לעבודה של המרכז הגבירו את התפיסה שעל נערות להתגבר על יותר לחץ חברתי מאשר בנים כדי להשתתף בקורסים מתקדמים של מדעים ומתמטיקה. מורים בבתי ספר אחרים במחוז הראו ירידה בתפיסה זו לאורך תקופה של שנתיים.
כמובן שיש לנתח את המספרים ולפרש אותם. כלי הקריטריון נראה לפעמים כמו השאלות על תוכנית לשוויון המינים. זהו שאלון שחלק מאיתנו השתמשנו כדי להעריך התקדמות במשך שלוש שנים של "המרכז להפגנה לשוויון המינים" במחוז ברוורד בפלורידה. השאלון נבנה גם כמנוקד על ידי מכונה, כלי שסורק אותו באופן אופטי. שלושת השאלות הראשונות מאפשרות השוואה ביחס למין והניסיון של המשיב. כל שבע עשרה השאלות דורשות בחירה קטגוריאלית ולא תגובות פתוחות. מידע מועיל הלך לאיבוד בכך שלא אופשר למשיב לחבר את תשובתו, אך הזמן שיידרש לנקוד תגובות אלו הינו רב מידי בהרבה מקרים של הערכה. אני מעדיף לכלול לפחות תגובה פתוחה אחת לפחות כדי לקבל ניואנסים ומשפטים שניתן לצטט אותם מה שלא יכולים לעשות בשאלות קטגוריאליות. שאלון פתוח יותר לתוכנית הסטנדרטים להצלחה באים לידי ביטוי בהישגים החשובים של מודעות לחוסר שוויון ותמיכה בהוראה על שוויון המינים. לא נעשה כל מאמץ מראש למנות כמה הישגים צריך כדי שהם יחשבו "חשובים". (האם אין כאן סטייה בכך שככל שהתוכנית יותר אפקטיבית, וגם אם הוקדש יותר זמן לטיפול בחוסר השוויון, הציפייה הייתה שאנשים יוטרדו יותר ויותר מכך והם יהיו מרוצים פחות מבית הספר שלהם?) אך אם נחזור לעסוק בהערכה המבוססת על סטנדרטים: יתכן שהשאלה החשובה ביותר שעליך לשאול היא: "האם שאלות אלו מתמקדות במטרות החשובות ביותר ובקריטריונים של התוכנית?" בחזרה לפרק 1 שם התייחסנו לשתי דרכים בהן ניתן לחשוב על הערכה, קריטריונית ומפרשת.
הדרך הקריטריונית מדגישה את השימוש האובייקטיבי בסולמות ובמדידות פורמאליות. מנגד, הדרך הפרשנית מדגישה רצף משוכלל של מפגשים אישיים..
פקטורים זה יעיל לחשוב לעיתים על הערכה מבוססת סטנדרטים כהערכה שמתרחשת בשלבים. שלב ההצעה, שלב ההכנה, ושלב הדיווח אלו הם דוגמאות של שלבים. אנו מדברים לעיתים על זאת כתהליך ליניארי למרות שהוא מעגלי ומתקן את עצמו. שלבים אלו עוזרים להפעיל את הפקטורים של הערכה קריטריונית. הפקטורים של הערכה מבוססת סטנדרטים הם:
1 . הצרכים של המקבלים (את השרות) – רוב התוכניות שאנו מעריכים מספקות שרות לאנשים, כמו חולים, מתאמנים, תלמידים ועוד.. אנשים אלו הם המוטבים למעשה או המוטבים האפשריים. אנשים אחרים נהנים באופן פחות ישיר ואנו מכנים אותם בעלי העניין (stakeholders). השרותים מתוכננים כך שיענו על חלק מהצרכים של המקבלים אותם בעתיד. מתכנני התוכנית מחליטים על אלו צרכים לעבוד. הם מנסים לפנות אל חלק מתוך הצרכים הרבים ועלולים להכשל בבחירת החשובים ביותר. המעריך מעריך את הבחירה של הצרכים שנבחרו ולא נבחרו. הערכת צרכים יכולה להיות פורמאלית ולא פורמאלית.
2. מטרות התוכנית – המטרות הן יעדים או כוונות שהתוכנית שואפת להשיג או שאחרים רוצים שהיא תשיג. ההתיחסות למטרות התוכנית היא בדרך כלל למטרות שהוצהרו, בדרך כלל בשפה פורמאלית. המכלול כולו של המטרות, מוצהרות ולא מוצהרות, מודעות ולא מודעות,כולל לא רק מטרות של הממנים וצוות התוכנית אלא גם מטרות של המשתתפים ובעלי העניין, הוא כולל אף-
