קבלת החלטות בניהול אירועי רפואה
| מוסד לימוד | אוניברסיטת בר-אילן |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | קבלת החלטות |
| שנת הגשה | 2005 |
| מספר מילים | 3614 |
| מספר מקורות | 4 |
תקציר העבודה
פתח דבר עבודה זו עוסקת בעיקרה באתרים במדינת ישראל בעלי אופי ושליטה ישראלית מלאה אשר צוותי הרפואה נתקלים בהם לא אחת באי אלו בעיות החל מהניהול וכלה בטיפול בפצועים. עבודה זו תעסוק ברמת הגולן והחרמון, ים המלח ואילת כאתרים בעלי חשיבות ביטחונית, אסטרטגית ותיירותית.
מפאת רגישות המידע בחלקו באשר להקשרו הצבאי, אנסה וגם אעשה כך שלא לחשוף מושגים ומידע שהשפעתם עלולה להזיק.
הדברים הנאמרים, חלקם כתובים באופן רשמי וחלקם {חומר רפואי בעיקר} חקוקים סלע ונכתבו לצערי בדם.
בנוסף לכך יאמרו דברים אשר נאמרים מתוך ניסיון עבודה של מספר שנים באתרים אלו.
כולי תקווה כי תגלה עניין בנושא זה ובסוגיות העומדות בפני מנהל אירוע והגורמים המטפלים בשטח. ושלא נזדקק-
כאמור, עבודה זו עוסקת בשלוש מקומות אך לשם השגת המטרה באופן מיטבי יותר נתמקד ביתר שאת ברמת הגולן והחרמון.
לידיעה- עבודה זו עברה בדיקה של המחלקה לביטחון מידע של צה"ל וקיבלה את אישורה לכך.
קריאה מהנה.
הקדמה במדינתנו חבלי ארץ שונים ולכל חבל ישנן תכונות גיאוגרפיות {בעיקר} המשפיעות על חיי היום-יום ובייחוד במצבי חירום.
רמת הגולן {תיקרא להלן רמה"ג}, והחרמון, אילת וים-המלח הינם לכאורה אתרי תיירות מדהימים והשליטה בהם היא ישראלית לחלוטין ומהווים גם מקומות מחיה לתושבי מדינת ישראל, יהודים ובני מיעוטים כאחד.
בעיתות חירום הופכים אתרים אלו {בדומה לרוב האתרים} לאתרים בעלי שליטה בטחונית/צבאית מלאה. כיום עוסק צה"ל בכל אירוע/אסון המוני/מקרה חירום המתרחש במקומות אלו כפועל יוצא מיכולותיו הרבות והגמישות הקיימת בו.
באופן מקרי לחלוטין אתרים אלו מהווים נקודות בהן יש למדינת ישראל גבולות מדיניים עם ארצות ערב, חלקם שקטים יותר וחלקם שקטים פחות. מכאן שצה"ל פועל באזורים אלו בכל ימות השנה ע"מ לאפשר בטחון לתושבים ולכל המבקש לבקר במקומות אלו תוך הגנה על גבולות המדינה.
רמה"ג והחרמון- אתרים מדהימים ביופיים ובעלי רקע היסטורי מלבד היותם אתרי נופש. ידוע כי החרמון הוא יעד אסטרטגי ובעיתות מלחמה מהווה נקודת החלטה מכרעת ברמה המדינית למקבלי ההחלטות.
מלבד יופייה הטבעי ואוצרות הטבע הקיימים בה משמשת רמה"ג כאתר אימונים לכוחות צה"ל וכאמור לעיל' מקיים צה"ל בטחון שוטף {להלן יקרא בט"ש}.
בדומה לרמה"ג והחרמון כך גם אילת וים המלח. שני אתרי תיירות בעיקרן אך מקום מגורים גם יחד.
בהיבט הביטחוני/צבאי ידעו מקומות אלו לא פעם טלטלות רבים. אילת וים המלח מהווים גם גבול מדיני ובטחוני עם מצרים וירדן וכפועל יוצא מקיים בה צה"ל בט"ש. בנוסף לבט"ש המתקיים באילת וים המלח פזורים במקומות אלו בסיסים צבאיים אשר בשמם לא אנקוב.
כנגזרת מהימצאותם של בני אדם בין אם מדובר בתושבי המקום ובין אם מדובר בכוחות צה"ל או תיירים, לצערנו מתרחשות גם תקלות ולא פעם יש פצועים ואף הרוגים.
כפי שכבר הזכרנו, מקומות אלו מהווים אתרים מרכזיים והנתונים הגיאוגרפים שלהם מהווים לא אחת מקור לבעיות לאלו העוסקים במתן הפתרונות ל"תקלות". עבודה זו נועדה לפתוח צוהר קטן להבנה בסיסית של ניהול אירועים במקומות אלו ולהציג החלטות עומדות בפני מנהל האירוע.
הקביעות והטיעונים שיועלו במסגרת עבודה זו יומחשו באמצעות דוגמא אמיתית ורלוואנטיות.
אין אני מתיימר לתת תשובות חד משמעיות, בבחינת "פתרונות בית ספר", בכוונתי לחדד את הדילמות תוך ניסיון להציג את השאלות שיש לשאול כדי לקבל את התשובות הנכונות.
