התיישבות הטמפלרים בארץ ישראל בשלהי המאה ה-19 היווה את אחד השיאים בחדירה של ארגונים אירופאיים לארץ ישראל במאה זו. הטמפלרים הקימו שבע מושבות, חלקן היו שכונות עירוניות וחלקן יישובים חקלאיים. קודם להגעת הטמפלרים לארץ ישראל ניסו להתיישב בה חבורת אמריקאים. אולם, תוך שנה אחת ניסיון זה הגיע לסיום טראגי וכישלון צורב. בתקופה זו הארץ הייתה נחשלת ומסוכנת, ללא ממשל תקין ועם פורעי חוק שביצעו את זממם באין מפריע, בנוסף, ברוב חלקיה הלא מיושבים של ארץ-ישראל פשטו מחלות קשות אשר הפילה מאות חללים.   בתוך פרק זמן קצר החלו המהגרים החדשים לממש את שאיפותיהם. תוך הכנסת חידושים ושינויים טכנולוגיים וכלכליים והיו חלוצים בתחומי התחבורה, החקלאות, התעשייה, המסחר, ההנדסה, הבניה וכו'.  התיישבותם של הטמפלרים ידעה שגשוג ומשברים אך היא היוותה גורם חשוב בהתפתחות הכלכלית. הישגיהם שיפרו את מצבם הכלכלי ובנוסף הביאו ליצירת  מעמד חברתי וכלכלי חדש שהשפיע רבות על חיי היום יום בישוב ההולך והמתפתח.   המחשבה לכתיבת עבודה זו באה בעקבות עבודתנו הקודמת במסגרת הקורס "גרמניה ברייך השלישי". העבודה עסקה בניתוח ואפיון התיישבותם של הטמפלרים במושבות חיפה ויפו. בעבודה זו נעסוק וננתח על-פי אותם פרמטרים ובתיקוף זהה את התיישבות הטמפלרים במושבות ירושלים ושרונה. אולם, הפעם ייבדק גורם נוסף והוא הגורם הבריטי  עם כיבוש ארץ ישראל.   לצורך ביצוע העבודה נעזרנו במקורות ביבליוגרפיים שונים שעסקו בנושא ובעיקר בספרו של אלכס כרמל "התיישבות הגרמנים בארץ ישראל בשלהי התקופה העותומנית". כמו כן נעזרנו במחקריהם של בן ארצי יוסי וטלמן יוסי אשר הרחיבו רבות בנושא זה. במסגרת העבודה נאפיין את הגורמים שהביאו להתיישבותם של הטמפלרים בארץ ישראל, את תהליך ההקמה, וההתבססות של המושבות ירושלים ושרונה, תוך כדי בחינת המאפיינים של כל מושבה בתחומי העיסוק. נבחן את השפעתם על התפתחות הכלכלה והמודרניזציה של ארץ ישראל בכלל ועל ירושלים ושרונה בפרט, בתקופה שבין שלהי שנות הששים של המאה ה-19 ועד סיום מלחמת העולם הראשונה.