מבוא עבודת מחקר זו עוסקת בגדר ההפרדה שהוקמה, ובוחנת את מערכת היחסים בין היהודים לפלסטינים על רקע זה.
אנו מכירים את חומת ברלין שחצתה בין הצד הדמוקרטי לצד הנאצי של ברלין. גם חומת סין הייתה חומה שלמעשה שימשה גבול מסויים. והנה, בישראל בונים חומה – גדר הפרדה שמה או גדר בטחון.
בצד הישראלי יש טענות  נגד ובעד  בניית החומה. יש הרואים בה גדר ( חומה)  שתשמש מאוחר יותר כגבול (כמו החומות שהזכרנו קודם), ויש הטוענים כי התוואי של הגדר אינו הוגן, הקמתה פוגעת ביחסי שכנות טובה וגורמת לסבל לעם הפלסטיני איתו אנו רוצים לחיות בשלום. במקום שלום, אנו עלולים להשיג את ההיפך, היות ונגרום לתושבים תמימים, אשר אינם שונאים אותנו, אלא חיים איתנו בשלום ובשכנות טובה, שיתחילו לסבול על לא עוול בכפם. יש הטוענים נגד הגדר, רק משום שהיא דורשת שטח – שטח זה הינו חקלאי, מהווה מקור פרנסה לאנשים ופוגע בהם כלכלית ואפילו נפשית, שלא לדבר על "הריסת נטוע", הכוונה להריסת המטעים שבתוואי הגדר.
לטוענים נגד הקמת הגדר ברור ,שהצד הסובל יותר יהיה הצד ה"כבוש" ולא הצד הכובש. אם לצד הכובש יש  בעיה של שטח, הוא יילקח מהצד הכבוש . בנוסף, הצורך בשירותים מגוונים כגון: חינוך, בריאות פרנסה ,רווחה, יוביל לתלות גדולה מאוד  בצד הישראלי, לכן הם יתקשו יותר למצוא עבורם מענה, או שישיגו אותם, אך יקח יותר זמן. כאשר מדובר בעבודה, אזי הפגיעה כפולה. מחד, תיפגע הזכות לעבוד, שכן חלק מהם לא יקבל אותה בשל היעדר מסמכים או נתונים מספקים. מאידך, כלכלית, שהיא התוצאה של חוסר עבודה, ולאור העובדה שאין עבודה בשטחים.
אבל יש כאלה שמקדמים את הגדר בשמחה, אלה יקראו לה " גדר בטחון". בכל יום אנו שומעים על פיגועים, ירי, חדירות, גניבות מחבלים מתפוצצים ועוד. הדבר הזה, אם לא יפסק כליל, הרי שלפחות יפחת –  המחבלים, המפגעים יתקשו יותר לחצות את הגדר, יתקשו להעביר דרכה את חומרי החבלה וליצור קשר עם אלה שמסייעים להם בארץ. הביטחון, הפעם בצד הכובש, יגבר ולכן הם המצדדים בהקמתה ורואים בכך צעד חיובי.
ישנם המקצינים עמדה, ורואים בגדר גבול מדיני שייצור הפרדה מוחלטת בין הצדדים. הם רואים בגדר הזדמנות שתוביל למניעת המשך ההתחככות עם הפלסטינים , כפי שמתרחשת היום לצורכי מסחר עבודה וכו'.
מעבר לעניין זה של מניעת חיכוך, הם מוצאים שישראל תוכל להסיר מעל הפלסטינים כל אחריות לאחר הקמתה של גדר ההפרדה.
גם שאלת מיקומה של הגדר יוצרת עמדות בעד ונגד ברמת הימין והשמאל. אם היא מוצבת על קו 1948 – קו שביתת הנשק, אזי הימין נגד והשמאל בעד. אם היא מוצבת בשטח הפלסטינאי , אזי טוען הימין שהיא זמנית בלבד עד שיגיעו לידי הסדר . טענת הזמניות באה לבטל הטענות בדבר הפרת זכויות ופגיעה בפלסטינים. כל זה מביא אותנו לשאלת המחקר בעבודתנו :
"כיצד הקמת גדר ההפרדה משפיעה על היחסים בין העמים? " על השאלה הזו ניסינו לענות באמצעות מגילת העצמאות. בדקנו  וראינו שיש בה פירצה מסוימת המאפשרת לנו לבנות גדר זו, כך  שהיא עונה על צורכי בטחון.
פנינו אל החוק הנהוג בארץ, גם שם פגשנו במספר סוגיות. מחד, יש חוק האוסר פגיעה  בזכויות האזרח, יש חוק הנותן את זכות הפרנסה, זכויות על רכוש ועוד- כל אלה, אמנם נפגעים במידה מסוימת, אך מאידך  יש גם זכות לביטחון, אז מה בעצם חשוב יותר?
ברור, שכאשר מדובר בדיני נפשות , חוק הביטחון חשוב יותר, והוא ראשון בסדרי העדיפויות למרות , שהדבר עלול כמובן (ואכן גם) לגרום לפגיעה ביחסים בין העמים. כאן נשאלת השאלה מה קדם למה? האם הפיגועים, שגורמים לבניית הגדר, ובכך גורמים לשיבוש  היחסים בין יישובים החיים בשכנות יפה, או הכיבוש, שגרם לפיגועים התכופים, מתוך רצון להשיג מדינה עצמאית.
שאלה נוספת נשאלת כאן, האם כל הצד הפלסטיני מסכים עם המפגעים, עוזר ומצדד בהם, או שיש גם כאלה שחושבים שסבלם בא בגלל קומץ מפגעים, שקשה להתגבר עליו? זאת ועוד-האם הם מוכנים להבין את הצד הישראלי, הבונה גדר להגנתו ולא ישנו את יחסם כלפיו ? שהיום הם חיים איתם יפה, נהפוך הוא ינסו לגרש אותם מקרבם או בשל סבלם הנוכחי, הם יעברו לצד המחבלים ויסייעו להם כי היום גם הם סובלים.
נוכל להוסיף ולומר כי מעולם  לא שררו יחסים חמים בין העמים לאורך זמן – המלחמות התכופות, האינתיפדה , הפיגועים ההתגרויות לאורך הגבולות ועוד, הביאו את ממשלת ישראל להגיע לכלל החלטה, בשנת 2002 , על הקמת גדר ההפרדה בין העמים בנימוק שהגדר תהווה אמצעי לביטחון ישראל.
לבעיית הסכסוך הישראלי- פלסטיני הוצעו במהלך השנים פתרונות רבים , ביניהם: הסכמי אוסלו, יוזמת ג'נבה,מדינה לאומית, ומתן אזרחות מלאה לתושבים בשטחים המוחזקים, הפרדות חד-צדדית, תוכנית ההתנתקות ועוד.
למעשה , אנו מדברים על עניינים מדיניים ביחסי ישראל והפלסטינים בשאלת שתי מדינות לשני עמים או מדינה אחת לשניהם, בזכות השיבה – כן או לא ולאן? הרעיון האחרון שעלה , ובו אנו עוסקים , הינה גדר ההפרדה לאורך הקו הירוק, שמטרתה למנוע חדירות מכאן ומכאן , וכן להסדיר את המעבר מן התחום הישראלי לתחום הפלסטיני במעברי גבול מסודרים.
העבודה תתאר בין היתר כיצד בעולם של גבולות במיוחד בין מדינות עוינות לבין לישראל , לא היה גבול , קו הפרדה או מכשול שיעמוד בפני אוכלוסייה עוינת שחלק ממנהיגיה מנהלים מדיניות של טרור.
נתאר את  תולדות מערכות היחסים בין היישוב היהודי ומדינת ישראל לבין הפלסטינים ומדינות ערב. נציג את  הסקירה ההיסטורית, הסיבות וההתפתחויות  שגרמו להקמת נגדר, את משמעות הקמת הגדר מבחינת הפרת זכויות האדם ואת מעמדה המשפטי של גדר ההפרדה .
לגדר הביטחון השלכות רבות על מרקם היחסים בין הפלסטינים לבין הישראלים,  העלולה לפגוע בזכויות ובתחומים שונים כמו למשל בזכות לחופש התנועה, בתחום הכלכלי-  בזכות לעבוד ולהתפרנס, בזכות לקניין, בזכות הטיעון, בסדר המשפחתי ועוד.
בהקשר זה ראוי לומר כי מאז יום האדמה ב- 1976 , נעשית מלחמתם של הפלסטינים ע"י נציגיהם הערבים בכנסת ישראל – אלה מובילים דעת קהל ודיון ציבורי בשאלת הזכויות .
מאבקם זה, שבא ממקום של צביון בעל זהות לאומית , הפך להיות עם השנים יותר ויותר מיליטנטי ובלתי מתפשר.
הקרקע שמבחינתם של הפלסטינים  מהווה סמל , בודאי עוד תגרור אחריה תגובות קשות.
ברור, שהגדר ההולכת ומוקמת, גורמת לבעיות רבות. זו מתסיסה את שני הצדדים, גורמת לפירוד, שנאה והגברת הפעולות, שכדי למנוע אותם היא מוקמת.
למרות המורכבות הרבה של הנושא המרכזי- גדר ההפרדה, השתדלנו בעבודתנו לעשות ההבחנות  הנדרשות ולהתמקד במענה של שאלת המחקר – " כיצד הקמת גדר ההפרדה משפיעה על היחסים בין העמים?" הפרק הראשון בעבודתנו זו יעסוק בסקירה ספרותית. במסגרתה של זו , יובא רקע היסטורי וספרותי, יצוינו הסיבות שגרמו להקמת הגדר  ותובא משמעות הקמת הגדר. החלק שיסיים פרק זה יציג את מעמדה המשפטי של גדר ההפרדה.
פרק שני בעבודה יעסוק במתודולוגיה – גם פרק זה מחולק לתתי נושאים, ביניהם- שאלת המחקר, המדגם, תיאוריות מדגם איכותני, כלים והליך.
בפרק השלישי יובאו ממצאי הראיונות אותם קיימנו עם שני הצדדים ובהם  – ניתוח הראיונות , סיכומים ופילוח התשובות .
סיכום ודיון- זהו הפרק החותם את העבודה, בו אף מצויינות המלצותינו בעקבות כל תהליך הלמידה שעברנו בנושא זה.
הערה: היכן שמצויינת המילה חומה הכוונה היא גם לגדר.