תוכן העניינים :                                                                                   עמוד
1 .      מבוא
-..4.

2 .      הבעיה המוסרית של המכונים לרפואה פרטית 5.

3 .      מיתוסים על עולם העסקים – הנוגעים למכונים הגנטיים הפרטיים ..
7.
3.א. מיתוס עסקים בלא מוסר- חרדת ההורים היא המשפיעה על כושר                                                                 הישרדות המכונים הגנטיים .
7.
3.ב. מיתוס העסקים כמשחק – חוסר האיזון בידע המקצועי בין הרופא לחולה         משבש את חוקי המשחק -7.
3.ג. מיתוס עסקים כג'ונגל – התחרות היום יומית בין המכונים הפרטיים -…8.
3.ד. מיתוס העסקים כרווח- מטרת המכונים הפרטיים היא מקסום רווח –8.

4 . הביקורת על הנחות היסוד הבאה לידי ביטוי בשוק המכונים הפרטיים 9.
4.א. אינטרס עצמי והתנהגות רציונאלית – התנהגות ההורה הרציונאלי –9.
4.ב. הטובה העצמית וטובת הכלל 9.
4.ב.1. האם יעילות כלכלית מבטיחה רווחה חברתית? –..9.
4.ב.2. האם עקרון התועלת מתיישב עם הנחת ידע מושלם? ..10.
5.      הריסון החיצוני/הממשלתי החל על המכונים הפרטיים לרפואה גנטית –.11.

6 .      מגבלות הריסון החיצוני/הממשלתי –..13.
6.א.
החוק מגיב באיחור – חקיקה לאחר מחדל רפואי במכונים הפרטיים -.13.
6.ב.  החוק כללי מידי – החוק מוגבל מלהכיל את מרב המקרים …13.
6.ג. הסתמכות על החוק כאצטלה לחוסר אחריות מוסרית –.13.
6.ד. הרוכב תלוי בסוסו – תלות המחוקק בידע המקצועי –…14.
7.  הריסון פנימי –..15.
7.א. גישת התפוחים הרקובים – הרופאים כגורם לריקבון הארגון .15.
7.ב. גישת הסלים הרקובים – מנהלי המכונים כגורם שלילי בארגון 15.
7.ג. שלוש רמות של הריסון עצמי –…16.
7.ג.1. הקשיים ברמת הפירמה –.16.
7.ג.2. הקשיים ברמת הענף 16.
7.ג.3. הקשיים ברמת המגזר העסקי …16.

8 . זכויותיו של המטופל …17.
8.א. הקשר רופא חולה –..17.
8.ב. חוק זכויות החולה –..17.
8.ג. אמירת אמת -18.
9.  חובות הרופאים -…19.
9.א. חובת האחריות המקצועית .19.
9.ב. חובת הסודיות ..19.

1 0.   סיכום ומסקנות -.20.

1 1.   ביבליוגרפיה –23.

1 .  מבוא:
חקר הגנטיקה המתקדמת מטפח תקווה גדולה מתמיד לרווחתה העתידית של האנושות. בעבר נראה היה שהסבל הכרוך במחלות ניווניות מסוימות או במצבים אנושים אחרים הינו גורלו הבלתי נמנע של הסובל וכי הוא "כתוב בכוכבים". כיום, התקדמנו כברת דרך בכך שיודעים כבר, שמספר גדל והולך של המחלות הללו הינן תורשתיות ובהתאם לכך ניתן לנשאיהן ייעוץ גנטי הולם. היום אנו יכולים לקבוע במדויק היכן ממוקמים רבים מהגנים הגורמים לרבות מהמחלות הללו, כיצד הם מתפקדים וגורמים למחלה, ואילו צעדים ניתן לנקוט כדי לצמצם או לרפא את השפעותיה ההרסנית.
בזכות הטכנולוגיה והרפואה המתקדמת שקיימת היום ניתן לאתר בעיות לפני הכניסה להריון ע"י בדיקות גנטיות של ההורים, ובשלב ההריון עצמו ניתן לאתר בעיות פיזיות ונפשיות אצל העובר עצמו.
כיום בישראל נולדים כמידי שנה 130,000 תינוקות, בערך 4,500 מהם (דהינו 3%) נולדים כשהם לוקים במומים מולדים משמעותיים המחייבים טיפול. העלאת המודעות בקרב הזוגות הצעירים לבדיקות ולהכנות הנדרשות עוד בשלב תכנון ההריון היא, אם כן, בעלת חשיבות עליונה, וזוהי מטרתם של המכונים הגנטיים הפרטיים שהרי רוב הבדיקות אינן כלולות בסל הבריאות המסופק ע"י קופ"ח.
להורים כיום ישנה מעורבות גבוהה בכל שלבי ההריון ובעיקר רצון עז למנוע בעיות גנטיות שיכולות להיות קיימות בתהליך ההריון לעובר. בדיקות אלו עולות הרבה כסף וההורים לא חוסכים בהוצאות אלו משום שהם לא מוכנים להמר על נושא כזה רגיש.
ההורים שנמצאים בעמדה נחותה ולא מבינים בתחום הרפואי, מסתמכים על הבדיקות הגנטיות, והחלטותיהם שנגזרות מבדיקות אלו יכולות להיות גורליות להורים ולעובר.
כל העובדות הללו מעלות שאלה חשובה מאוד, האם המכונים/המרפאות הפרטיות נוהגים תמיד באופן ההולם את כללי האתיקה והמוסר מעולם הרפואה, או שמא יש בהתנהגותם ניסיון להביא להגדלת לרווחתם הכלכלית, גם כאשר זו באה על חשבון ההורים הבאים לבקש ייעוץ גנטי?