בעבודה זו ניסיתי להשוות את קונספט הטרגדיה היוונית (ודרך כך את האמנות) כפי שמופיע בכתביהם של אריסטו וניטשה, שניים מהפילוסופים החשובים ביותר שעסקו בחקר האסתטיקה – הפילוסופיה של האמנות. בעבודה ביקשתי להשוות בין הגישה השכלתנית של אריסטו לגישתו הרגשית של ניטשה – ולבדוק כיצד מוגשות תפיסות שונות של אותו הרעיון.