מבוא
משטר דמוקרטי הינו, על פי הגדרה, שלטון העם, כלומר רוב העם מחליט עבור כל העם בדרך של בחירות כל תקופה מסוימת, ועל ידי חוקי משחק השונים והמגוונים הקיימים בין הדמוקרטיות השונות. מתוך הגדרה זו בלבד ניתן להבין מדוע ישנה בעיה עם קהילות של מיעוטים בקרב הדמוקרטיות השונות, המונח הוא "עריצות הרוב", כלומר מיעוט, מעצם הגדרתו כמיעוט, תמיד יהיה נתון לעריצותו של הרוב.
בדמוקרטיות מפותחות בנות ימינו התפתחו מודלים שונים להתמודדות עם קהילות של מיעוטים מבלי לפגוע בזכויותיהם, ובזהותם הקהילתית.
עבודה זו תעסוק בנושא של קהילה וזהותה, וכיצד היא מתמודדת עם הדמוקרטיה בה היא נמצאת, באילו דרכים היא מנסה לשמר את זהותה ומהן הגבולות שמציבה הדמוקרטיה.
על מנת ללמוד על הנושא ולהבינו מקרוב, בחרתי לבחון את המקרה של הקהילה המוסלמית ברפובליקה הצרפתית, ייחודיותו של המקרה נעוצה בקונפליקט שנוצר בין הרפובליקה הצרפתית, בעלת מסורת ארוכת שנים של ערכי שוויון, אחווה וחירות, לבין המהגרים המוסלמים, אשר הינם חלק מדת ותרבות של אימפריאליזם מוסלמי, חוסר שוויון בין נשים לגברים ובאופן כללי דת שאינה סובלנית כלפי האחר, אלא מנסה להכניסו תחת כנפיה.
בעבודה זו אתבסס על השאלה:
כיצד הרפובליקה הצרפתית, מדינה עם רוב נוצרי, המדגישה את קווי האידיאולוגיה הלאומית שלה בנושא של חירות ושוויון, אך עם עבר אימפריאליסטי, מתמודדת עם הקהילה המוסלמית החיה בשטחה, המצהירה על כוונתה להשיג זכויות לבצע את פולחני הדת שלה, גם אם אינם תואמים את מדיניות החילוניות של צרפת, ומאיימת על עצם קיומה של צרפת בהכנסת ארגונים עוינים לקרבה, אך מתמודדת עם עתיד לא ברור במדינה שכפתה עליה את שהותה בשטחה? חלק 1
 הגדרה תיאורטית פרק א' הגדרת המושג קהילה וסוגי הקהילות שונים הוגים רבים התחבטו בשאלות מהי קהילה?, מדוע בני אדם מתאגדים? ואילו סוגי קהילות קיימות?
אריסטו הציע הסבר כי התאגדויות של בני אדם נעשות בהתאם לתבניות של חייהם, אך לא נכנס לעובי הקורה, בניסיון להבין מדוע הם מתאגדים.
ז'אן ז'ק רוסו הניח שכל חברה חייבת להתאגד, ועל מנת לקיים מסגרת בסיסית הולמת, קיימת אמנה חברתית בין בני האדם המונעת מלחמת כל בכל.
המודרניות הביאה לדיון מעמיק יותר בשאלה מהי זהות קהילתית, ומהו יחסה אל המשטר.
ניתן לבחון זאת דרך ארבעה ממדים:
המימד הרציונאלי-תיאורטי- המעלה את המניעים הבסיסיים של האדם להתאגד לקהילה, למשל היות האדם יצור חברתי, ועוד דוגמאות והסברים היסטוריים, פסיכולוגיים, מיתיים ועוד.
המימד הסוציולוגי-התפתחותי- הרואה בזהות הקהילתית דבר המתפתח לכיוון של מטרה מסוימת לאורכה של ההיסטוריה.
לכל קהילה, על פי הנחה זו, יש ייעוד שעליה להגשים. ניתן לומר שיצירת מדינות הלאום היוו הגשמה מסוג מסוים של זהויות קהילתיות ברחבי העולם.      המימד התרבותי- מדגיש את הגדרת הזהות הקהילתית דרך סממנים תרבותיים, כגון: שפה, דת, עקרונות, מיתוסים, לבוש וכד'. על פי סממנים חיצוניים ופנימיים אלו ניתן לומר מי שייך לקהילה, אשר מוגדרת על ידי הקולקטיב.
המימד הפוליטי- קשור לכל שלושת הממדים לעיל, שכן יש לבחון אילו משמעויות פוליטיות יש להגדרה מסוימת של זהות קהילתית, כלומר מהם היחסים שבין הקהילה והגדרתה לבין הפוליטיקה. הפוליטיקה הינה הדרך שבה מתנהלים ענייניה של מדינה, ועל כן יש להבחין מה מקומן של הקהילות בהתנהלותה, וכיצד נשמרים זכויותיהם של פרטים בקרבה.
הדעה אשר רווחה בקרב הוגי דעות כי קיים קשר בין מיקומו הגיאוגרפי של אדם לבין זהותו הקהילתית לא מהווה הסבר מספק להגדרת המושג קהילה וזהות קהילתית, הואיל והבסיס המקומי של אדם יוצר זהויות שונות בין אחד למשנהו. זאת ניתן להבחין גם בהתרחשויות שאירעו באירופה אשר בעברה הייתה מחולקת לנסיכויות, ועם ירידת כוחה של הנסיכות ההבסבורגית, החל פיזור של הקהילות באזור עד כדי יצירת המדינות כפי שהן קיימות כיום באירופה.    אנדרסון בניסיונו לתת הסבר לגורם המלכד קהילות, טען כי התחושה של שותפות גורל יוצרת מערכת קהילתית, גם אם חבריה של אותה קהילה אינם מכירים האחד את השני. אנדרסון מנסה להסביר מהו המקור של הקהילה הפוליטית, הלאומיות, הוא מקשר זאת לקהילות קדומות אשר  היוו סוג של קהילה פוליטית לפני הופעת המדינות.
אחת הדוגמאות לקהילה כזו, אשר הייתה קיימת בעבר ועדיין ממשיכה להתקיים בצורות שונות בהווה, הינה …