עבודה סמינריונית בקורס –מדיניות הביטחון של ישראל:
הסכסוך הישראלי – פלסטינאי בראי תיאורית מדינה לאום תוכן עניינים
1 ) מבוא:                                                                     
3 -5                                        
2 ) הסבר תיאורית מדינה לאום:                                  6-12            
3 ) סקירה היסטורית להתפתחותן   של התנועה הלאומית הציונית והפלסטינאית:       13-19               
4 ) בחינת יחסי ישראל ופלסטינאים על פי תיאורית מדינה לאום:                                    20-28                                                              5)סיכום:                                                                   29 -30  6)ביבליוגרפיה:                                                        31-32   מבוא
מעטים הם האזורים בתקופה המודרנית אשר חוו עימותים אלימים כה רבים כמו המזרח התיכון. בני מילר במאמרו "The causes of regional war and peace" מציין למשל כי :
" In the period 1945-1995 there ware 40 armed conflicts in the Middle East , 34
in East  Asia ,including Southeast  Asia and only 20 in South  Asia " (Miller, 2004, pp.28-29)                                                                                                                           המוקד המרכזי אך לא היחיד לפריצתן של תופעות אלימות באזור זה מקורו סביב קיומה וגבולותיה של מדינת ישראל. הופעתה של עליה יהודית מסיבית לארץ ישראל והקמתה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית במזרח התיכון, נתקלו בהתנגדות עזה מצד ההנהגות המדיניות ותושבי המדינות באזור זה. משנת 1947 ועד ימינו אנו התרחשו  כשש מלחמות בין מדינתיות הכוללות את ישראל, ולפחות אחת מהמדינות השכנות לה: מלחמת השחרור (1947-1949) , מבצע קדש (1956) , מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת ההתשה (1969-1970), מלחמת יום הכיפורים (1973) מלחמת לבנון (1982-1985), (הראבן, 1989, 1971-1972). יש המחשיבים גם את מלחמת המפרץ הראשונה שהתרחשה בשנת 1991. מעבר לעימותים אלימים בין מדינתיים, אזור זה סבל מהתפרצויות אלימות נוספות. לפני הקמתה של מדינת ישראל התרחשו עימותים אלימים בין תושביה היהודים ותושביה הערבים וזאת בזמן השלטון הבריטי בארץ ישראל (1917-
1 948). בריטניה שקבלה את המנדט הרשמי בארץ ישראל בשנת 1920 הצליחה לרסן במידה מסוימת את העימותים בין היהודים לערבים, אך בשנים: 1920, 1921, 1929 ובין השנים
1 936-1939 נמנע ממנה לעצור את ההתפרצויות האלימות בין יהודים וערבים.  (שם, 21). כמו כן מאז הקמתה של מדינת ישראל התרחשו שתי התקוממויות כנגדה בשטחים שנכבשו בשנת 1967, ואין ספור פעולות טרור שהתרחשו בתחומה.
בשנים האחרונות נעשו ניסיונות מסוימים להגיע להסכמים שאמורים היו לייצב את האזור חלקם הוכתרו בהצלחה יחסית וחלקם נחלו כישלון.
דוגמאות לכך ניתן לראות בין השאר ב:
הסכם השלום שנחתם  בין ישראל למצרים בשנת 1979 בתווך אמריקאי. כמו כן במדריד כונסה ועידה בין לאומית לשלום בחסות ארצות הברית ורוסיה, אשר בהזמנתה נכתב כי "קיימת הזדמנות היסטורית לקדם את הסיכויים לשלום במזרח התיכון באמצעות משא ומתן ישיר בין הצדדים " (משעל, 1998, 294) , ועידה זאת שכונסה בשנת 1991
לא השיגה שום תוצאות ממשיות.  בשנת 1993
הושג הסכם הקרוי הסכם אוסלו בין ממשלת ישראל לאש"ף, כמו כן בשנת 1994 נחתם הסכם שלום עם ירדן. בשנים האחרונות ישנו ניסיון לתהליך שלום בין ישראל והפלסטינאים, תהליך שהחל בהסכם אוסלו אך תהליך זה נקלה לקשיים רבים וכיום הוא עומד בסימן שאלה וזאת בעקבות פרוץ האינתיפאדה השנייה.     חוקרי יחב"ל  רבים השתמשו בסכסוך הישראלי-ערבי כדוגמא להוכחת התיאוריה הריאליסטית.  חוקרים המצדדים בריאליזם ההגנתי מדגישים את חשיבותה של דילמת הביטחון כסיבה המרכזית לפריצתן של מלחמות באזור זה. לעומתם חוקרים המצדדים בריאליזם ההתקפי טוענים כי השאיפה להשתלטות טריטוריאלית היינה הסיבה המרכזית לפריצתן של מלחמות באזור זה.  (Miller, 2004,pp.29-30) קיימת בעיתיות מסוימת לטעמי כאשר –