קרנות הון סיכון בישראל ובסין
| מוסד לימוד | האוניברסיטה העברית, ירושלים |
| מקצוע | כלכלה |
| מילות מפתח | קרנות הון סיכון בישראל ובסין |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 3834 |
| מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
מבוא ..2
רקע תיאורטי -.3 ניתוח השוואתי בין המודל הישראלי למודל הסיני –. 4-10 ממצאים אמפיריים –11-13
סיכום ומסקנות 14 ביבליוגרפיה ..15-16 מבוא
תעשיית הון סיכון בישראל הינה המנוע הפיננסי העיקרי למחקר, פיתוח וחדשנות בסקטור העסקי, תעשייה זו, על פי תאוריית 3 השלבים של תובל ואבימלך, לא היתה קיימת לולא המדיניות המכוונת של ממשלת ישראל ליצירת מחקר ופיתוח.
מדיניות זו של ממשלת ישראל החלה כבר בשנות השבעים המוקדמות ובאה לידי ביטוי תחילה בהקמתו של מוסד המדען הראשי אשר הנהיג תוכניות לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות. המדיניות, הבשילה בתחילת שנות התשעים ליישום תוכניות ענבל ולאחר מכן יוזמה, תוכניות מכוונת מטרה לפיתוח תעשיית הון סיכון בישראל.
מספר קרנות הון סיכון בישראל וכמות ההון נמצאים במגמת עליה משמעותית מתחילת שנות התשעים עד ימינו ( בהתחשב בכך שהשיא שנרשם בשנת 2000 והנפילה שבאה אחריו הינם תוצר של התפוצצות " הבועה " ולא חלק מהמגמה הכללית של השוק ) ברפובליקה העממית של סין בתחילת שנות התשעים החלה להופיע תעשיית הון סיכון, עם מאפיינים שונים מזו הישראלית וזאת ללא מדיניות מכוונת של הממשלה הסינית.
לפיכך, נבדוק מהי בכלל תעשיית הון הסיכון בסין ומהו השוני באבולוציה של תעשיית הון סיכון בישראל לעומת זו בסין תוך התבוננות במדיניות המכוונת של ממשלת ישראל ובמשתני המדיניות בהם נוקטת ממשלת סין.
בעבודתנו נעשה שימוש במודל התיאורטי הסוקר את האבולוציה של תעשיית הון סיכון בסין מול תעשייה זו במערב. כפי שעולה במאמרם של Garry D.bruton & David Ahlstrom An Institutional View of China’s Venture Capital Industry Explaining of Differences Between China and the West ההתהוות של תעשיית ההון סיכון בסין ניתן לחלק לשני שלבים, השלב הטרום התהוותי מתחילת שנות התשעים עד סוף שנות התשעים, ושלב ההתהוות מסוף שנות התשעים ועד ימינו.
כיום בסין, קיימת מגמת צמיחה משמעותית של תעשיית הון הסיכון המתאפשרת בין היתר באמצעות רפורמות ובאמצעות משתני המדיניות של הממשלה. גם בהשוואה מול סין, כמו השוואות רבות שנעשו במחקר של תובל ואבימלך מול מדינות אחרות, המדיניות המכוונת של ממשלת ישראל הוכיחה את עצמה ביצירת היתרון שיש לישראל בתחום תעשיית הון סיכון. ע"מ להשלים את הבסיס התיאורטי אודות התהוות תעשיית הון הסיכון בישראל ובסין, נעשה גם שימוש בנתונים אמפרים שאספנו, שסוקרים את מצבה של תעשיית הון הסיכון בסין בשנים האחרונות.
רקע תיאורטי תובל ואבימלך במאמרם מחלקים את מחזור החיים של מדיניות חדשנות וטכנולוגיה לשלושה שלבים:
שלב ראשון 1969- 1984
הקמתו של משרד המדען הראשי והענקת מענקים אופקים לחברות בסקטור העסקי אשר עוסקות במחקר ופיתוח ללא הבחנה בין הסקטור לו הן שייכות. עד שנות התשעים המוקדמות יותר מ- 90% מהתקציב של המדען הראשי יועד לתוכנית זאת.
שלב שני 1985 – 1992
המשך הענקת המענקים אופקיים, ובמקביל תחילת הופעתן של קרנות הון סיכון ציבוריות, השונות בקונפגורציה שונה מזו שמוגדרת במודל האמריקאי ( על פי Gompers & Lernner 2001 – מודל השותפות המוגבלת), וזאת באמצעות תוכנית ענבל- תוכנית מכוונת ליצירת קרנות סיכון.
מודל תובל ואבימלך מכנים את השנים 1990 – 1992 כשלב טרום ההתהוות של תעשיית הון סיכון.
שלב השלישי 1993 – 1997
שלב התהוותה של תעשיית הון הסיכון בישראל . תוכנית יוזמה, תוכנית ממשלתית מכוונת מטרה, נועדה לעודד הקמתן של ארגונים שעוסקים בהון-סיכון, להקים קרנות הון סיכון בתצורת השותפות המוגבלת. מימושים מוצלחים שהיו לקרנות שהוקמו במסגרת זו גרמו מאוחר יותר להקמה נוספת של קרנות הון סיכון נוספות ללא מעורבות ממשלתית.
גם בסין קיימת מדיניות של מחקר ופיתוח המונהגת על ידי הממשלה המרכזית אך עם זאת אנו מבקשים להתמקד בהתהוות של תעשיית הון הסיכון.
Bruton, Ahlstromמציגים את מודל ההתהוות של תעשיית הסיכון בסין כאשר זו מחולקת לשני שלבים:
השלב הטרום התהוות מ
1 980 – 1999
שלב המתקדם מ 1999 – עד ימנו
