השפעות על האבטלה לשנת 2005
| מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
| מקצוע | כלכלה |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 7519 |
| מספר מקורות | 22 |
תקציר העבודה
תוכן עניינים
עמוד מבוא —
5 – 3
סקירה ספרותית –..
6
א. אבטלה – הגדרה מושגים 6
ב. הגורמים לתנודות האבטלה בישראל —
7 – 6
ג. הקשר בין שיעור האבטלה לבין מקום המגורים —
8 – 7
ד. אבטלה בין קבוצות הגיל השונות
9 – 8
ה. אבטלת נשים וגברים
10 – 9
ו. אבטלה והשכלה בישראל -..
11 – 10 ז. אבטלה והכשרה מקצועית -.
12 – 11
ח. אבטלה ועלייה –… 12
ט. אבטלה ועובדים לא ישראלים ..15- 13
שיטת המחקר .
16
א. נתוני המחקר .
16
ב. משתני המחקר, הגדרות , סיווגים והסברים –…
16-19
הצגת הממצאים –…
20 א. שנת 2005
26- 20 ב. השוואת תוצאות שנתיות לסקירה הספרותית
27
סיכום ומסקנות -.. 30 – 28
ביבליוגרפיה –..
32 – 31
נספחים —
33
מבוא
שנים רבות נהנתה ישראל משיעורי אבטלה נמוכים, ואף בשנים בהם התחוללו שני משברי הנפט (1985, 1974) עמדה ישראל על שיעור אבטלה נמוך יחסית של כ- 4% וזאת לעומת שיעור האבטלה בארה"ב שעמד על 5.5%, בצרפת ובבריטניה כ- 7.5%, באיטליה וקנדה כ- 8% וביפן 2% בלבד.
בשנות ה- 80 החלה העלייה בשיעור האבטלה בישראל, כמו במדינות מערביות רבות כדוגמת צרפת, בריטניה וארה"ב (ישיב, 1993) והגיעה לשיאה ב- 1992 עם שיעור של כ- 11.3%. שנות ה- 2000 סמנו עלייה נוספת בשיעור האבטלה כפי שבאה לידי ביטוי במספרם של דורשי העבודה שהגיע לשיא של כ- 186.4 אלף (צוונבר,
2 001, ראה טבלה 9 בנספח).
האבטלה הנה תופעה בלתי נפרדת מחיי הכלכלה של מדינות המערב בשנים האחרונות ואכן ברוב מדינות אירופה וארה"ב, כמו גם ישראל, נמצאים שיעורי האבטלה במגמת עלייה. בעבר נהגו לחשוב כי האבטלה תלויה במשברים כלכליים זמניים כמו משברי נפט, עלייה מאסיבית (כדוגמת העלייה מחבר העמים בשנות ה-90) ועוד, אך היא חוזרת לרמתה הקלאסית לאחר חלוף המשבר. על פי הכלכלה הקלאסית, האבטלה הנה תופעה זמנית מאחר והיא מייצגת היעדר שיווי משקל זמני בשוק העבודה שבו היצע העובדים גדול יותר מהביקוש. על פי גישה זו האבטלה גורמת לירידת השכר וכתוצאה מכך גודלת קבוצת העובדים המבוקשת עד אשר היא משתווה לכמות המוצעת (1993,Sachs & Larrain בתוך: אפשטיין, סמיונוב ואלון, 1995).
גישה אחרת לתופעת האבטלה (Hysteresis) גורסת כי גם לאחר חלוף המשברים ממשיכים שיעורי האבטלה לעלות בקביעות ולא חוזרים לרמתם הטבעית, כאשר הסיבה לכך היא הונו האנושי של המובטל אשר נפגע, מה שמקשה עליו לחזור למצב של תעסוקה (Blanchard & Summers, 1986, Gordon , 1988 , בתוך:
אפשטיין, סמיונוב ואלון, 1995).
גישה נוספת המסבירה את קיומה המתמשך של האבטלה היא התפיסה של הכלכלה הדואלית. על פי גישה זו השוק מחולק לשתי כלכלות נפרדות. בסקטור המרכז נמצאות פירמות גדולות עתירות הון, חזקות ובעלות יכולת לשלוט בשוק, לקבוע מחירים וכדומה. וישנן הפירמות בפריפריה הכלכלית העומדות בפני תנאי שוק שונים לחלוטין, אין להן שליטה ויכולת השפעה על השוק, הן מעסיקות פחות עובדים ופגיעות יותר להשפעת כוחות השוק.
( אפשטיין, סמיונוב ואלון, 1995).
היחסים בין שני הסקטורים מאופיינים בתלות של סקטור הפריפריה בסקטור המרכז. בתקופות שפל המשתייכות לסקטור המרכז כמעט ואין חשים בהשלכותיו, ואילו בתקופות שפל המשתייכות לסקטור הפריפריה חשים בו ביתר שאת, כאשר הם מקטינים או מצמצמים לחלוטין את פעילותם. על פי גישה זו מצב האבטלה משרת את כלכלת המרכז ומעניק לה יתרונות כלכליים ובטחון תעסוקתי לעובדיה ולכן אין לצפות כי מצב זה ישתנה, וכי יש להתייחס למצב זה כתופעה קבועה בשוק.
האבטלה אם כן, מגלמת בתוכה היבטים של אי שוויון, כאשר ישנן קבוצות אוכלוסיה אשר נפגעות מאבטלה יותר מהאחרות וסובלות יותר מהשלכותיה הבלתי נעימות. כלומר עול האבטלה מוטל על כתפי קבוצה לאורך זמן מתמשך וגורר אחריו עלויות אישיות וחברתיות גבוהות ביותר (אפשטיין, סמיונוב ואלון, 1995) .
האבטלה בישראל אינה נחלקת באופן שווה בין האוכלוסיות במדינה. ניכרים הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים, תושבי עיירות פיתוח לתושבי המרכז , בין בעלי רמות השכלה שונות וכן קיימים הבדלים בשיעור האבטלה בין אזור גיאוגרפי אחד למשנהו (צוונבר, 2001). ואכן האבטלה בישראל איננה מתפלגת בצורה שווה על פני האזורים בארץ. בשתי הערים הגדולות, ירושלים ותל אביב, שיעורי האבטלה נמוכים לעומת שאר חלקי הארץ. המקומות הנפגעים ביותר מבעיה זאת הם כאמור אזורי הפיתוח אשר באופן עקבי סובלים מרמות אבטלה גבוהות במשך כל השנים מאשר הערים הגדולות ואזורי מרכז הארץ (לובנטל, שרון, וינבלט וקופ, 1996).
על פי מחקרו של גוטליב (2001) רוב המובטלים (56%) הם מתחת לגיל 35, השכלתם של המובטלים ביישובים מוכי אבטלה לרוב נמוכה בממוצע מזו של המובטלים במרכז הארץ ובערים הגדולות. כמו כן גוטליב (2001) מצא קשר חיובי חזק בין שיעור האבטלה ביישוב מוכה אבטלה לבין שיעור התובעים הבטחת הכנסה, אותה רשאי המובטל לתבוע לאחר שמיצה זכאותו לדמי אבטלה (בנק ישראל, 2001).
מחקרו של איש שלום (1983) מצא, כי בשנת 1981 שיעור האבטלה הגבוה ביותר היה באזור חיפה והצפון (10,445 דורשי עבודה) לעומת אזורים גיאוגרפים אחרים, אך ביטוייה הממשי של האבטלה מצוי באזורי הפיתוח בעלי האבטלה המתמשכת גם בתקופות של תעסוקה כמעט מלאה. על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2001 הגיע שיעור האבטלה ביישובי הפיתוח לכ- 14% ואכן הפערים בשיעור האבטלה בין יישובי הפיתוח לבין מרכז הארץ נמשכים עד לשנה זו(שרצי, 2002).
מטרת עבודה זו היא לבדוק האם קיים קשר סטטיסטי בין משתני המחקר לבין שיעור האבטלה בשנת 2005.
בהסקת הממצאים הללו התבססתי על נתונים סטטיסטיים מסקר כוח אדם לשנת 2005
להלן ההשערות:
v האבטלה בקרב הנשים גבוהה יותר מאשר בקרב הגברים v ככל שהגיל אצל פרט נמוך יותר כך רוב הסיכויים כי יהיה מובטל v פרט בעל השכלה גבוהה יותר,סיכוייו להיות מובטל קטנה יותר v ככל שמספר העולים גדל כך מספר הבלתי מועסקים גדל v ככל שמקום מגורים רחוק ממרכז הארץ כך הסיכוי גבוה שהיה מובטל v ככל שיהיו יותר עובדים זרים כך האבטלה תגדל v ככל שהמובטלים יעברו הכשרה מקצועית כך האבטלה תקטן לפיכך מבנה העבודה יתחלק לשני חלקים:
1 ) חלקה הראשון של העבודה מתמקד בהגדרות המושגים ובמחקרים אשר נעשו בעבר בקשר בין הגורמים לאבטלה ואבטלה
2 ) חלקה האחרון מתמקד בבחינת השערות המחקר במאמר זה ובדיקת הקשרים הסטטיסטיים בין המשתנים לאבטלה.
קריאה מהנה
