התייחסות שוטרים לנשים מוכות, והטיפול בסוגיה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 14934
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

    תוכן העניינים:
                                                                                            ·        מבוא -…3
·        פרק א' :
הרקע לתופעה -..4
·        פרק ב' :
יחס המשטרה לנשים מוכות עד דו"ח ועדת קרפ -…5
·        פרק ג' :
מובילי השינוי -..6
·        פרק ד' :
השינוי שחל ביחס המשטרה על ציר הזמן החל מ-1977 8
·        פרק ה' :
טיפול המשטרה בבעיית הנשים המוכות ..12
·        סיכום ומסקנות –19
·        ביבליוגרפיה –…21
·        נספחים -22
מבוא:
אלימות נגד נשים                                                                                נושא האלימות נגד נשים במשפחה הפך להיות לאחת הנקודות הכואבות בחברה הכלל עולמית והישראלית. על רקע הצהרות וסיסמאות דמוקרטיות וליברליות, נחשפות החברות המערביות לתהליך הפוך, שבו מתמסדת והולכת אלימות בחברה בכלל ונגד נשים בפרט. מצב בלתי נסבל זה הוביל למאבק המאחד את קולן של נשים בכל רחבי העולם.
המודעות המחקרית, הציבורית והפוליטית לתופעה החלה בשנות ה 70, לאחר מאבקים חברתיים כמו המאבק הפמיניסטי והודות לפעילותם של ארגוני הנשים המוסדיים והלא מוסדיים בהבניית הבעיה כסטייה חברתית. עיון במחקרים מעלה כי ישנה הסכמה בין כל העוסקים בתחום, על החוט המקשר בין העבר להווה, וכי רוב האידיאולוגיות וההסברים החברתיים ביחס למעמד האישה והמבנה המשפחתי, הם שיצרו את הבסיס לאלימות נגד נשים אשר נטמעו ונשאבו אל תוך המערכות הציבוריות וביניהן: ביטחון – צבא/משטרה, דת, פוליטיקה, חינוך וכלכלה. יחסה של משטרת ישראל לנושא, כגוף המתאפיין כ"גברי" ברובו נבע מעמדות מקובעות נגד נשים, נגד בעיית האלימות וכלפי תפקיד המשטרה במניעת אלימות במשפחה. בעקבות השיח הציבורי הוקמה "ועדת קרפ", שהייתה אבן היסוד ו"קו פרשת המים" לשינוי בהתייחסות הציבורית לבעיית האלימות נגד נשים ואשר הובילו לשינויים בתחום הטיפול.                                                                                                                                            במהלך השנים האחרונות חלו תמורות ושינויים ביחס המשטרה לנשים מוכות, התנהגות אשר הושפעה מהתמורות החברתיות, והמשטרה לקחה חלק במאבק נגד אלימות כלפי נשים שהובילו כל ארגוני הנשים בארץ שיצאו ל"הילחם" בנגע חברתי זה.                                                                                                                                    השינוי ביחס המשטרה  ניכר בגישה המקצועית והממוקדת כהיום לטיפול בעבירות של אלימות במשפחה, בהנחיות הברורות, האמצעים ודרכי האכיפה. כמו כן החלה המשטרה לתת משנה חשיבות לעבודה החינוכית בקרב השוטרים לשינוי עמדות בנושא.
עבודה זו תהווה סקירת תוכן איכותי של החומר המצוי הן במשטרה והן בספרות המחקרית על התמורות והשינויים שחלו בעמדות החברה ככלל והמשטרה בפרט, ביחס לתופעה של אלימות במשפחה, אלימות כלפי נשים. עבודה זו אינה מתיימרת להיות מסמך המהווה פריצת דרך מחקרית אלא וכאמור להציג את נושא השינוי האדיר שחל במשטרה בנושא זה. השערת הפרויקט הייתה כי המשטרה בשל היותה גוף גברי בעיקרו, אנשי ביטחון מחוספסים העוסקים בבעיות אלימות יום יומית, תהא האחרונה להגיב לצורך בשינוי לעומת גופים חברתיים אחרים שזה עיקר תפקידם ואולם כפי שיובא בעבודה ובמסקנות מתברר כי הנתונים מלמדים על מצב הפוך בו הנושא הופנם בצורה טובה ביותר ולמעשה הפכה המשטרה לחלוץ העובר בפני המחנה!