תקציר :
מטרת העבודה היא לבצע סקירה ספרותית על מנת לבדוק את כוחן של הראיות התומכות בביצוע פעילות גופנית במהלך ולאחר הטיפול בסרטן השד ולנסות לגבש המלצות לסגל המטפל בחולות הללו .
לאחרונה נראתה עלייה חדה במספר המאמרים החוקרים את יתרונותיה של הפעילות הגופנית במהלך ולאחר הטיפול בסרטן השד .
29 מאמרים היוו את מקור המידע ונמצא כי מחקרים ישנים בנושא לא היו בעלי תוקף והוכחה סטטיסטית חזקה אך מחקרים חדשים בנושא עולה כי פעילות אירובית סייעה לחולים בשלבי הטיפול בקרינה ובכמוטרפיה .
ההוכחה החזקה ביותר נמצאה ביכולת של הפעילות הגופנית למנוע את התשישות האופיינית לחולים הנמצאים בטיפול .
גורמים נוספים נבדקו ונמצא שיפור בתפקוד מערכת לב ריאה , באיכות חיים כללית ,בריאות כללית , כוח , שינה , בטחון עצמי , הפחתת משקל , דיכאון , חרדה ועייפות , אך ההוכחות היו פחות מובהקות .
לסיכום , דרושים מחקרים נוספים בעלי שיטות מחקר איכותיות יותר על מנת לבסס את הממצאים ויש להתמקד באוכלוסיות ספציפיות כמו קשישים או חולי סרטן קשים על מנת לגבש המלצות לסגל המטפל .
יש לזכור כי תזונה המוגבלת בשומנים נמצא כמשפרת את סיכויי ההישרדות ויתכן כי ישנה השפעה חיובית של צריכת ירקות ופירות בחולות אלו , כמו כן BMI גבוה נמצא כגורם סיכון המקטין את סיכויי ההישרדות ומעלה את הסיכון לחזרת הסרטן ולכן יש חשיבות גדולה לשלב תזונה נכונה יחד עם פעילות גופנית ובקרת משקל בהמלצות לחולות אלו .
ישנה חשיבות גדולה לידע את הצוות המקצועי המטפל בחולות סרטן השד על ההוכחות המעידות על היתרונות בעיסוק בפעילות הגופנית ולעודד את החולים לבצע פעילות גופנית ולשפר את בריאותם הכללית .
תוכן עניינים :
תקציר                                                     עמ' 2
מבוא                                                       עמ' 3
מטרות                                                     עמ' 4
שיטות וכלים                                             עמ'
4 תוצאות                                                    עמ' 5
דיון                                                          עמ' 9 ביבליוגרפיה                                             עמ'11