מלחמת צרפת-אלג'יריה בין השנים 1954-1962
היוותה נקודת מפנה חשובה בעתידו של עם אלג'ירי כבוש בתומו זכה העם האלג'ירי לעצמאות. מלחמה זו הביאה ב-1960 כבר לחצי מיליון חיילים באלג'יריה ששטחה גדול כמה מונים משטח צרפת ובעל תקציב שהתקרב למיליארד דולר בשנה. מול ענק המלחמה הזה עמד עם עני אך גאה השואף לעצמאות.
המלחמה התרכזה בעיקר בין ממשלת צרפת וצבא צרפת וארגון טרור FLN והזרוע הצבאית שלו ALN. חלקה הראשון של המלחמה התנהל בין השנים 1954-1957 בשיטת "כל דאלים גבר" כשכל צד מנסה להוכיח את עוצמתו הצבאית ע"י מאבק מזוין. ב-1958-1962 חלקה השני של המלחמה, נוספה חזית נוספת – החזית הדיפלומטית. מתקפות פוליטיות, דיפלומטיות ותעמולתיות היו חזון נפרץ בשנים אלו והיוו חלק אינטגראלי ממנה. מלחמת אלג'יריה הפילה שישה ראשי ממשלה צרפתיים ואת הרפובליקה הרביעית, היא הייתה קרובה להפלת הרפובליקה החמישית של דה-גול והעמידה את צרפת תחת איום של מלחמת אחים. עבודה זה תעסוק בארגון בשם ה- FLNבין השנים 1958-1962 אשר לחם את מלחמתם של האלג'ירים בשלטון הצרפתי תוך שימוש באסטרטגיית גרילה ובפעולות מדיניות עד לסיום הכיבוש הצרפתי במרץ 1962 והכרזת עצמאות ב3.7.1962. במרכזה של עבודה זו תיבחן השאלה: האם הכוח הפיסי היה האלמנט העיקרי בסיום הכיבוש הצרפתי באלג'יריה וכיצד התבטא כוח פיסי זה? השערתי, אשר נובעת מתיאוריה כללית באשר להתמודדות מעין זו, היא שלא די בכוח פיסי בכדי להתמודד עם כיבוש של מדינה זרה. ישנם אלמנטים נוספים אשר בהיעדרם יתקשה מאבק מזוין לבדו להתמודד עם כיבוש במקרה הזה צרפתי. האלמנטים עליהם אני רומז הינם סביבתיים אשר נמצאים מחוץ לשדה הקרב עצמו, כגון: לחץ בינלאומי ואהדה בינלאומית למאבק, תמיכה ציבורית ולגיטימיות במאבק על אף מחיריו, אורח רוח של מנהלי המאבק ועוד. באשר לשאלה השנייה הרי אין טעם לשערה ללא התבססות על בסיס עובדתי רחב, זו תיבחן ביתר שאת בגוף העבודה.  שיטת הניתוח תתבסס על תוכן איכותי מחומר תיאורטי כמו ספרים , אינטרנט וכו' הבוחנים את מרכיבי עוצמתו של ארגון ה-FLN ומימוש יעדיו בין השנים
1 958-1962 .