1 .6.08
עבודה סמינריונית קורס : ביטחון סוציאלי נושא : הקשישים בישראל   תוכן העניינים :
נושא                                                                                       עמוד    
1           מבוא. 3
2           פרק א' הקשישים בישראל. 4
2 .1        חיים בכבוד – הגדרה. 4
2 .2        הקשישים בישראל  –  הגדרות  ומאפיינים.. 6
2 .3        מצבם הכלכלי והחברתי של הקשישים בישראל. 8
3           פרק ב' – הביטחון הסוציאלי 10
3 .1       התפתחות מערכת הביטחון הסוציאלי בתחום הקשיש בישראל. 10
3 .2        ההגנה החקיקתית על הקשישים.. 12
3 .3        הבעיות העיקריות בטיפול בזקנים.. 13
3 .4       הטיפול בקבוצות פגיעות:  קשישים מוגבלים.. 15
4           פרק ג' – יחסי גומלין בין קשישים לביטחון סוציאלי 16
4 .1        הקשישים בסבך המדיניות והרפורמות. 16
4 .2       השלכות ומגמות. 18
4 .3        סיכום ומסקנות. 20 נספחים.. 22
ביבליוגרפיה. 23

1           מבוא מערכת הביטחון הסוציאלי היא נושא העומד על הפרק בשיח הציבורי בישראל. רבים בציבור הישראלי נזקקים לה לצורך הבטחת הכנסתם בשלב כזה או אחר של חייהם, והמשאבים הכספיים שיש להקצות למימונה גדולים מאד.
בעבודה זו נבחן היבטים כלליים של מערכת הביטחון הסוציאלי בתחום הקשישים בישראל.  ולמעשה נדון על הצורך של האדם בהבטחה סוציאלית בשלבים המאוחרים של חייו, בשלב של לאחר העבודה של יציאה לפנסיה ובשלב הזקנה.
דיוננו יהיה לפי שאלת המחקר מהי מידת ההגנה של מערכת הביטחון הסוציאלי על הקשישים? והאם היא אכן מספקת חיים בכבוד מינימאלי אנושי וכלכלי?
בבואנו לבדוק את סוגיית הביטחון הסוציאלי בתחום הקשישים בישראל רצוי כי נגדיר מי הוא זקן מבחינה חוקית :
בהתאם למדיניות ישראל עד לפני כ-3 שנים אישה מעל גיל 60 וגבר מעל גיל 65 נחשבו כזקנים דהיינו גיל פרישה מעבודה זכאות קצבת זקנה וכ"ו.
כיום החוק שונה ואישה מעל גיל 64 וגבר מעל גיל 67 נחשבים לזקנים.
זִקנה הנה טווח הגילאים הסמוך לסיום מחזור החיים של האדם הממוצע.
בוגרים נקראים "זקנים" בהגיעם לאמצע שנות השישים לחייהם. בניגוד לשלבים מוקדמים יותר בהתפתחות האדם, הרי שהזקנה היא דבר אינדיבידואלי ודיפרנציאלי, השונה מהותית מאדם לאדם. למרות זאת מבחינים הגרנטולוגים בין שלושה שלבים בזקנה, שלמרות השוני הרב ניתן לעתים קרובות להכליל לגביהם:
זקנה צעירה – בגילאים
6 5 עד 75, בקירוב. זקנה אמצעית – בגילאים 75 עד 85, בקירוב, זקנה מופלגת מגילאי 85
בקירוב, ומעלה. יכולות ההתחדשות הביולוגיות מוגבלות יותר באנשים זקנים, ונטייתם למחלות וסינדרומים גבוהה. המצב הגופני, ההפחתה בחוסן האישי והבריאותי, והפחתת היכולות היצרניות, עלולות להביא גם לדחייה חברתית.
ביהדות, מומחש החשש מתלאות הזקנה ומיחס החברה כלפי הקשיש, הן בציווי "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט 32) והן בתפילת "אבינו מלכנו", שבה מבקש המתפלל "אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני".
מערכת הביטחון הסוציאלי פרוסה בכמה מישורים: מקורות קיום,מערכת בריאות ומענים חברתיים הן לפרט והן לכלל. לאור העלייה בתוחלת החיים והירידה החדה בילודה החברה עוברת שינוי, שיעור הקשישים עומד על רבע מכלל האוכלוסייה ותוך שלושה עשורים צפוי להיווצר, על פי הערכות שונות, מצב שכל אדם שלישי יהיה מעל גיל 65. הדבר יביא לידי שינוי של ממש במאזן שבין האוכלוסייה העובדת ובין זו שתלויה בה.
משמעות הדבר היא שלא זו בלבד שבהווה ההוצאות לביטחונם הסוציאלי של הקשישים כבר גבוהות מאד, אלא שקיים חשש שבעתיד הלא רחוק נטל המימון של תוכניות פנסיה לקשישים המוטל בחלקו על האוכלוסייה העובדת בהווה ועל המדינה יגיע למימדים בלתי נסבלים עד שאי אפשר יהיה להבטיח פנסיות סבירות לאוכלוסיית הקשישים.