שדה הקרב העתידי והשלכותיו על הדוקטרינה הבטחונית של ישראל
| מוסד לימוד | אוניברסיטת חיפה |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | דוקטרנית הבטחון של ישראל, מהפכות בשדה הקרב, שדה הקרב העתידי |
| שנת הגשה | 2006 |
| מספר מילים | 9107 |
| מספר מקורות | 15 |
תקציר העבודה
שדה הקרב העתידי תוכן ענינים תוכן ענינים. 2
פתח דבר. 3
מתודה. 5
שאלת המחקר. 5
רקע. 6
תפיסת הבטחון 6
סקירה היסטורית. 9
מהפכות בשדה הקרב. 9
נקודות ציון היסטוריות ששינו את הסביבה המזרח תיכונית. 10 ממצאים.. 12
מהם האיומים?. 12
מהם השינויים הצפויים לנו בשדה הקרב העתידי?. 14
המענה הטכנולוגי 17
בניין הכח ותפיסת הפעלה. 18
גיבוש האסטרטגיה ותפיסת ההפעלה. 22
השגת הכרעה. 23
צי"ד – צבא יבשה דיגיטלי 24
מענה לאיום הטילים.
5 סיכום.. 27
בביליוגרפיה:. 29
פתח דבר אנו מחוייבים לערות ולרעננות מתמדת במחשבת הביטחון ובתכנונו, ובדיקה חדשה לבקרים, אם אנו מוכנים למחר החדש. האויב המסוכן ביותר לביטחון ישראל – זוהי האינרציה המחשבתית של אלה האחראים לביטחון.
דוד בן גוריון צבא שמתכונן למלחמה קודמת עשוי לשלם על כך ביוקר. חששם העיקרי של מעצבי מדיניות הבטחון בישראל, כי צה"ל יכין את עצמו, לעימות האחרון בו הוא נלחם. הפקת הלקחים בצבא נעשית לאחר המלחמה, ובמציאות הקיימת במזה"ת זה עלול להיות מאוחר מדי. חוסר בהיזונים חוזרים מיידים עלול לגרום לקיבעון מחשבתי ולהעדיף אסטרטגיה שהייתה מוצלחת בעימות האחרון. לפיכך מעצבי מדיניות הבטחון נדרשים לבצע הערכות מצב תמידיות תחת השינויים המהירים. במשך שנים רבות מדברים במערכת הביטחון על הצורך להכין את הצבא לקראת מציאות מתקדמת בשדה הקרב. מי שתהה במה דברים אמורים, יכול היה לקבלם בשידור חי משדה המערכה בעיראק. תוך שלושה שבועות נחל הצבא העיראקי מפלה צורבת לכוח אמריקאי-בריטי, שהיה מצויד ב-500 טנקים בלבד, בזכות העליונות הטכנולוגית המובהקת של הצבא האמריקאי, שניצל היטב את מערכות הנשק, המידע והשליטה שעמדו לרשותו.
פרופ' יצחק בן-ישראל, בעבר ראש מנהלת מחקר ופיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת), אינו מופתע מההכרעה המהירה שהצליחה ארה"ב להשיג, הודות ליתרון הטכנולוגי האדיר שלה. "המלחמה בעיראק סימנה באופן ברור את המעבר מהכרעות באמצעות דיביזיות משוריינות, הנקראת בעגה המקצועית תמרון, להכרעה של צבא על ידי אש מדויקת. היתרון של השימוש בנשק מדויק טמון בכך שלא צריך להחזיק צבא גדול, דבר שמוזיל את הוצאות הביטחון ומנגד השחיקה היא לטובתך. כלומר, אתה משמיד את האויב מרחוק לפני שהוא פוגע בך. זאת שיטה שמתאימה למי שאינו אוהב להישחק והערך של חיי אדם אצלו מאוד גבוה, כמו בארה"ב ובישראל". תמורות מפליגות חלו בשדות הקרב העולמיים, בעבודתי זו אתמקד בשינויים בסביבת המזה"ת והתמורות בדוקטרינה הצה"לית מכך. תמורות אלו נובעות בעיקר:
שינויים צבאיים-טכנולוגיים – נראה שאנו נמצאים במרכזו של תהליך היסטורי מהפכני, ואם נדע לרכוב בתבונה על גליו הנישאים, יהיה אפשר לנתץ את המשוואה הכמותית של יחסי הכוחות ולהוסיף גורם חדש, איכותי, שישנה את המשוואה. הטכנולוגיה הצבאית נעשית מרכיב יסוד בבניין הכח, בגיבוש תורות לחימה ואסטרטגיה, ובעיצוב תפיסת הבטחון. העוצמה הטכנולוגית הישראלית, זאת ההזדמנות להשיג דומיננטיות בשדה הקרב.
שינויים גיאו-אסטרטגיים-אזוריים ומעצמתיים- קצב שינויי 'המתאר המדיני' במזה"ת הוא לעיתים מהיר ומתנדנד בקיצוניות בין הסדרים לעוינות, ומונע אפשרות לחזות נכונה את כיוונו הכללי. סילוק האיום המזרחי בעקבות קריסת צבא עיראק. הנוכחות האמריקאית באזור, על גבול איראן וסוריה, ועולם המונהג על ידי 'מעצמת על' אחת. שינוים המצריכים ערנות ועמידה על משמר אך גם יוצר הזדמנויות בתנאים מדיניים משתנים.
שינויים חברתיים/כלכליים פנימיים – אחד הרכיבים המרכזיים בתורת הביטחון של מדינת ישראל, במשך 50 שנות קיומה, היה התמיכה הציבורית הרחבה בצה"ל ובפעולותיו. לתמיכה זו היו ביטויים מגוונים, החל מנכונות של צעירים וצעירות להתגייס לשירות חובה ומילואים, וכלה בתמיכה ציבורית וולונטרית, הן בתרומות כספיות והן בהתנדבות. מזה כמה שנים שהאתוס הישראלי של צבא העם הפך למיתוס. רק כמחצית מחייבי הגיוס לשירות החובה – כלומר, ילידי ישראל בני 18, שאינם לוקים במחלה אשר אינה מאפשרת להם לשרת – מסיימים שירות של שלוש שנים כמתחייב בחוק. כשלושים אחוז אינם מתגייסים כלל ועוד כעשרים אחוז משרתים במסלול מקוצר של שנתיים. על פי נתונים אלה, צה"ל אינו עוד צבא העם אלא לכל היותר הצבא של מחצית ממנו.
אשר למניעים לקיצור השירות – חלקם מתבקשים לאור השינויים בשדה הקרב העתידי, חלקם נובעים מניתוח מדיני, חלקם קשורים לתהליכים הפוליטיים שמתרחשים בישראל, וחלקם קשורים לגלובליזציה ולהשפעותיה על מדינת הלאום. המאפיין המרכזי של שדה הקרב העתידי הוא השימוש ההולך וגובר במערכות נשק מתוחכמות. הפעלת מערכות נשק כאלו מצריכה הכשרה ארוכה ומיומנות רבה. קשה להסכים עם מצב בו מכשירים חייל להפעלת מערכת טכנולוגית מורכבת במשך פרק זמן ארוך, המותיר לו רק חודשים ספורים לשרת וליישם את הכשרתו. את המיומנות היומיומית הנדרשת להפעלת מערכות אלו גם לא ניתן להשלים בתקופת המילואים. מעמדה של מדינת הלאום בעידן הגלובלי הולך ומתכרסם ועימו קטנה גם מידת הזדהותו של האזרח – החשוף לתקשורת הבינלאומית בדמות הטלוויזיה והאינטרנט – עם המדינה הקטנה. כל אלו מעצימים את מגמת הפיקוד הצבאי הבכיר לעודד את המעבר לצבא קבע. לתהליך זה משמעויות ערכיות החורגות מן ההיבט המקצועי – בין השאר:
העמקת הריבוד בחברה הישראלית וקץ להיותו של צה"ל כור היתוך.
מדינת ישראל וצבאה נמצאים על פרשת דרכים כלכלית במאמץ המתמשך והבלתי נלאה לקיים את הבטחון הלאומי ברמה סבירה, מבלי להרוס את רקמת החיים הלאומיים שלמען ביטחונם מושקע המאמץ. מרוץ החימוש שישראל נתבעת לעמוד בו להבטחת קיומה עלול לערעור העוצמה הלאומית ולתחילת התפוררותה עקב סכנת הקיפאון בכלכלה ובחברה, שהן התשתית לביטחונה של המדינה. כדי למנוע זאת, אמורה המדינה להפנות פחות ופחות משאבים לצורכי ביטחון ישיר, בניסיון למצוא איזון חדש בין הצרכים השונים החיוניים לקיומה לטווח ארוך. בעקבות השינויים שנסקרו הגיע צה"ל למסקנה שנדרשת מהפכה בבניין הכח ובתפישת הפעלתו. מתודה בדיון זה נזנח את מערכות העבר וההווה, ונתמקד במערכות העתיד, בדגש על שדה הקרב העתידי, תוך ניתוח מרכיב בניין הכוח, תפיסת ההפעלה ודוקטרינה. הבנתנו לגבי צירוף המילים "שדה הקרב העתידי" היא שעלינו לנתח את המקום שבו תתרחש המערכה בעתיד, אופייה של המערכה והתפתחותה בתלות בזמן. מטרת המלחמה העתידית לא תהיה כנראה שונה ממלחמות העבר, דהיינו להגיע בסופו של דבר אל מקבל ההחלטות שבצד השני של המתרס ולהכריחו לשנות את עמדותיו באופן שיתאימו לצד המנצח. היכולת לזהות את מבנה שדה הקרב העתידי, ישפיע בצורה ניכרת על מרכיב בניין הכוח, ובמסגרת זו ננסה לנתח את השיטה הנכונה לביצוע פעילות מורכבת זו. ניתוח שדה הקרב העתידי יתבסס על מאמרים שנכתבו בנושא, ופורסמו בצורת כתבות בעיתונים או בספרים נפרדים. שאלת המחקר עבודה זו עוסקת בסוגיות מרכזיות הקשורות בבניין בכח, בדרכי הפעלתו ובקשרי הגומלין בין טכנולוגיה צבאית, אסטרטגיה, דוקטרינה ותפיסת הבטחון. היא מתמודדת עם שאלות כמו:
איך יראה שדה הקרב העתידי, וכיצד יושפעו ממנו דוקטרינת הביטחון של ישראל ובניין הכוח? דוגמא מצוינת לכך היא המציאות בה אנו חיים בעשור האחרון, בו מוסט כוון מרכזי של בניין כוח ממלחמה כוללת לעימות מוגבל, תוך כדי הצבת דילמות לא פשוטות – האם נחזור למלחמה הקונוונציונלית? האם נכוון את המשאבים לכיוון לחימה בטרור או לשניהם יחד? במתקפה של טילים בליסטיים (קונוונציונליים או לא) על העורף ולחימה בגבולות במעגל הראשון? בעבודתי אנסה לתהות האם תם עידן התמרון ואיתו כל עוצבות השריון? השאלה שעלינו לשאול איך משפיעה מהפכת המידע על שינוי בדוקטרינה הצה"לית? האם מונח ההכרעה השתנה במשך השנים והאם צפוי שישתנה בהמשך לאור כל השינויים המתרחשים בסביבתנו?
על אלו ניתן להוסיף את סוגיית הגרעין המהווה איום קיומי מיידי על מדינת ישראל, אך היקפה במדינות העימות אינו ידוע בוודאות. בשל החוסר בעומק האסטרטגי של מדינת ישראל, רצוי בין השאר גם לחשוב בכיוון של העברת מרכז הכובד לכיוון הימי, בדגש על הצורך ב"מכה השנייה" במידה ותידרש.
