תקציר החברה הישראלית היא חברת רווחה ולכן מקנה ביטוח סוציאלי בסיסי לכל אזרחיה. אחת מצורות ביטוח אלו הוא תשלום "דמי מחיה" לאדם שעבד אולם אינו עובד כרגע, בניגוד לרצונו. שיטה זו נקראת תשלום "דמי אבטלה".
דמי אבטלה אלו משולמים ע"י הביטוח הלאומי כאחוז מהשכר, על פי קריטריונים קבועים וברורים ביותר, אשר נקבעו בחוק הביטוח הלאומי (1951). עבור דמי אבטלה אלו מנכים משכר העובד דמי ביטוח לאומי, וביחד עם דמי הביטוח הלאומי שמשלם המעביד, הם מועברים למוסד לבטוח לאומי כחלק אינטגרלי מניכויי השכר של העובד.
ההגדרה למי שאינו עובד קבועה בחוק אולם ישנן פרצות רבות שאין החוק יכול לכסותם: אחת מהן, הנפוצה, היא תרמיות וזיופים. השיטה השנייה נעוצה בבעיה מה קורה אם לעובד "אין חשק" ללכת לעבודה, היות והוא יקבל בכל מקרה את דמי האבטלה.
יצוין כי החל משנת 1991 בו אושר התיקון בחוק המתייחס ללשכות עבודה פרטיות מצב המובטלים הוטב והם יכולים לחפש עבודה ביתר קלות (סעיף 36.א' לחוק נמחק: "וחייב בזיקה ללשכת העבודה…" בכך הוסרה החובה לפנות לשירות התעסוקה. גם סעיף 64 שונה וקבע את: "תנאי הרישיון ללשכות עבודה פרטיות").
מטרת עבודה זו היא לסקור את המתאם בין גובה דמי האבטלה ואחוז המובטלים מכוח העבודה הישראלי, על מנת לאמוד את השפעת התופעות דלעיל.
לאחר הסבר של חוק ביטוח אבטלה בישראל, נציג את התיאוריה הטוענת ששיטת ביטוח אבטלה גורמת להארכת משך חיפוש העבודה ולגידול בשיעור האבטלה.
בבדיקה האמפירית של נתונים גולמיים לשנים 1973 – 2003 תיבדק השפעת גובה דמי האבטלה יחסית לשכר הממוצע במשק על הנטייה לקבל דמי אבטלה, תוכן עניינים
נושא עמוד מבוא הצגת הנושא
3 הזכות לאבטלה חוקית
4 חוק האבטלה בישראל
1 1-5
הגורמים המשפיעים על רצון האבטלה
1 6-12
השפעת ביטוח על האבטלה – תיאוריות והשערות
1 8-17
מודל תיאורטי כלכלי
2 1-19
בדיקה אמפירית
2 2
ניתוח מגמות
2 8-23
המודל האמפירי
2 9
תוצאות
3 2-30 פרובלמטיקה
3 4
ביבליוגרפיה
3 5