תוכן עניינים
תוכן עניינים — 2
תקציר מנהלים -. 3
1 . מבוא . 4
2 . הודו/דנמרק – רקע כללי – 4
ניתוח PESTEL……………………………………………………………………………………7
ניתוח SWOT………………………………………………………………………………………9
3 .    אפייני תרבות עסקית – השוואה על פי Hofstede — 12
4 .     ניהול משא ומתן    -… 15
5.     סגנון ניהול ומנהיגות – 17
6 .     אתיקה עסקית   –. 19
7.     זיהוי גורמי הצלחה -.. 21
8 .     זיהוי בעיות אפשריות – 22
9.   המלצות     – 22
המלצות לגבי הפנמת התרבות העסקית ……………………………………………………………22
המלצות לגבי ניהול משא ומתן אפקטיבי…………………………………………………………….23
המלצות לגבי סגנון ניהול ומנהיגות………………………………………………………………….23
המלצות לגבי התנהלות אתית עסקית אפקטיבית.…………………………………………………..24
1 0.   אסטרטגיות עסקיות  – 24
אסטרטגיה כניסה למדינה המארחת………………………………………………………………..
5 אסטרטגיה ליצירת שיתוף פעולה בין המדינות………………………………………………………
5
1 1.   סיכום והמלצות     -… 26
1 2.   ביבליוגרפיה     –.. 28
תקציר מנהלים חברה שלה יש סניפים בדנמרק, שוקלת אפשרות לפתוח חברת בת בהודו. עבודה זו עוסקת בניתוח של המדינות דנמרק והודו תוך כדי הערכה של הגורמים הקריטיים הנחוצים לשם ניהול אפקטיבי בכל אחת משתי הארצות.  המדדים הדומים והשונים לפי המודלים והספרות שינותחו בעבודה זו הינם:
Ø      מידע ורקע כללי על המדינות  דרך ניתוח PESTEL ו SWOT Ø      מאפייני תרבות עסקית  – על פי המודל של הופשטדה Ø      נורמות והתנהגות במשא ומתן Ø      סגנונות ניהול ומנהיגות Ø      אתיקה עיסקית וגלובלית לאחר ניתוח הנושאים יתבצע ניתוח של זיהוי גורמי הצלחה לניהול בינלאומי בשתי המדינות וזיהוי בעיות אפשריות העשויים להתעורר בהקשר לפעילות העסקית בשתי המדינות.
לאור כל הניתוחים שבוצעו בעבודה בשתי המדינות, יומלצו דרכי הפעולה האסטרטגיות להיכנס למדינה המארחת הודו, וליצירת שיתוף פעולה בין המדינות.
חלקה האחרון של העבודה ידון בסיכום ובמסקנות המרכזיות מהעבודה.

1 . מבוא
בעולם העסקים של המאה – 21 נפרצו הגבולות הברורים בין מדינות ,חומות אשר היוו סמל הפרדה מוחשיים בין מדינות, תרבויות, עסקים ואנשים נפלו בזה אחר.  כיום בעקבות הגלובליזציה ניתן לראות שחברות רבות קשורות ומשולבות במגוון רחב של שותפויות בינלאומיות. שותפויות אלה מבוססות על עקרונות של גודל, גיוון עסקי ונוכחות בשווקים רבים ככל שניתן. תהליכי הגלובליזציה המואצים יוצרים בעצם  עבור פירמות עסקיות אינספור הזדמנויות שהיו בעבר חסומות בפניהן. הקדמה הטכנולוגית, בפרט בתחום מערכות המידע, מאפשרת להנהלות לשלוט, לפקח, לתאם ולשלב בין יחידות עסקיות בפיזור גיאוגרפי על פני כל כדור הארץ. קיימות צורות שונות של שותפויות בינלאומיות והן מבוססות על מידת השיתוף בין חברות שונות ומידת המעורבות של החברה האֵם בנעשה בחברות או בעסקי הבת במדינות שונות ברחבי העולם. לשותפויות אלה היבטים משפטיים, חשבונאיים, התנהגותיים, תרבותיים, כלכליים ובעיקר אסטרטגיים. יכולתן של פירמות להפיק תועלת כלכלית מפעילותן חובקת העולם תלויה ביכולתן של הנהלות לעצב אסטרטגיה שתמצה את היתרונות העסקיים הגלומים בכל מדינה ומדינה תוך הקפדה על הימנעות מהתרחבות יתר וגלישה לתחומים החורגים מעסקי הליבה.
עקרון מפתח בניהול בינלאומי נעוץ ביכולתן של הנהלות לדעת יותר אודות שוני תרבותי מאשר אודות דמיון בהיבט ניהולי-התנהגותי זה.
קיימות מאות של תרבויות ותת-תרבויות הרלוונטיות לניהול חוצה או בין-תרבותי (Cross Cultural Management). המטלה הניהולית הכרוכה בשילובן האפקטיבי של כל אותן תרבויות למכלול ארגוני שלם כמעט בלתי אפשרית. השוני הבין-תרבותי נעוץ באופי הקבוצות המנוהלות, בסוגי הארגונים השונים ובאפיונים השונים של אזורים שונים על פני כדור הארץ. עבודה זו עוסקת בנושא הניהול הבינלאומי המתמקד בחברות ותאגידים רב לאומים. המדינות שנבחרו לעבודה זו הינם דנמרק והודו.
עבודה זו בודקת את צורות הניהול והתרבויות השונות, עם מתן דגשים עיקרים על כל מדינה ומאפייניה.