תקציר
מחקר זה שם לו ליעד לבחון את המתח בין משטרים דמוקרטים ומדינות דמוקרטיות לבין הצורך לעיתים להנהיג מעצרים מנהליים במסגרת דמוקרטיה מתגוננת. המתח המובנה הוא כמובן ברור: מעצרים מנהלים ודמוקרטיה מתגוננת הם אלמנטים אשר נוגדים את האידיאלים הליברלים של הדמוקרטיה אודות חופש הפרט, הזכות למשפט הוגן, חזקת החפות, חופש התנועה וכדומה. עם זאת, בעבודה זו אנסה להוכיח כי לעיתים גם אם בתיאוריה מעצרים מנהליים ודמוקרטיה מתגווננת כמעט ואף פעם לא מוצדקים, בפרקטיקה, לעיתים אין ברירה ואין מנוס מלהשתמש בהם.
דבר זה ניכר וחשוב על אחת כמה וכמה במדינה כמו ישראל, אשר מצויה בשכונה קשה ובעייתית ולעיתים זקוקה לאמצעים רדיקליים לשם שמירת ביטחונה. אי לכך ובהתאם לזאת, מחקר זה יתמקד בהתנהלות של ישראל ובהנהגתה דמוקרטיה מתגוננת ומעצרים מנהליים בזמן תקופת האינתיפאדה השנייה ובזמן מבצע חומת מגן.
הרקע התיאורטי הנרחב של העבודה, בתוספת ההסבר הנורמטיבי של המושגים ומקרה הבוחן, הוא ישראל, מעניקים לנו תשתית איתנה לניתוח עמוק בנושא שרלוונטי עד היום, ומכאן חשיבות המחקר. טענת המחקר המרכזית היא שגם אם מעצרים מנהליים הם מוצא אחרון, לעיתים, במדינה כמו ישראל, מדובר במוצא מרכזי אם היא רוצה לשמור על עצמה ועל חיי אזרחיה. עם זאת, המחקר לא חף מביקורות והוא מעלה שאלות נוקבות וקשות.
המתודולוגיה של מחקר זה הינה איכותנית. מחקר איכותני הוא המתאים ביותר למחקר היסטורי ואינפורמטיבי מסוג זה. בנוסף, אלמנט מרכזי נוסף של המחקר הוא הנדבך של "מקרה הבוחן". מקרה הבוחן הוא מרכיב קריטי ומרכזי במחקרים מסוג זה שכן הם אלו אשר יוצרים את הסינתזה המושלמת בין התיאוריה לפרקטיקה. אבדוק את התקפות הטרור שעברו על ישראל בזמן האינתיפאדה השנייה, משנת 2000-2005, ואנסה לראות האם ישראל טיפלה בטרור באמצעות מעצרים מנהליים שביטאו דמוקרטיה מתגוננת (מנגנון של חוקים המגבילים אמנם חלק מזכויות האזרח, אך שנועדים לדוגמא למנוע איום על הדמוקרטיה, מניעת טרור, חתרנות וכיוצא מכך מורחבים להגנה על ביטחון המדינה). מקרי הבוחן בכללותם ומקרה הבוחן הספציפי שלנו הם בגדר הדבק אשר הופכים את התיאוריה להלכה למעשה.
חומרי העזר אשר אעשה בהם שימוש יהיו מאמרים וספרים אשר רלוונטיים למקרי הבוחן שלנו ולתיאוריות על טרור. המחקר ילווה בסקירת ספרות מעמיקה המבוססת על הספרות הענפה התיאורטית בנושא, כמו כן על מקר הבוחן הנבחר.
כאמור, העבודה תתמקד באירועי האינתיפאדה השנייה ובדרכי ההתמודדות של ישראל איתה לרבות יציאתה למבצע חומת מגן בשנת 2002. מבצע חומת מגן, אשר החל במרץ 2002, היה מבצע רחב של צה"ל ומטרתו העיקרית הייתה לפגוע ולמגר את תשתיות הטרור ביו"ש, כדי לעצור את גל הפיגועים של האינתיפאדה השנייה. במהלך המבצע, נכבשו על ידי צה"ל רוב הערים הפלסטינאיות המרכזיות בדגה המערבית. במחקר אנתח את מטרות המבצע ואת תוצאותיו ובעיקר אבחן את שאלת המבצע ביחס לשאלה התיאורטית של הדמוקרטיה המתגוננת. כך, אקבל פרספקטיבה לא רק תיאורטית אלא גם פרקטית למבצע גדול שישראל כמדינה דמוקרטית ניהלה כדי לנסות ולהתמודד עם הטרור בצורה של דמוקרטיה מתגוננת ומעצרים מנהליים.
מרכיבי הדמוקרטיה המתגוננת שייבדקו יכללו, אם כן, את הרחבתה לשם הגנה על ביטחון ומיגור הטרור, על חשבון פגיעה בזכויות אזרח. חלק מרכזי שייבדק יהיה שאלת המעצרים המנהליים בזמן מבצע חומת מגן עצמו.

ראשי פרקים
פרק 1: מבוא 2
פרק2 – רקע תיאורטי 3
דמוקרטיה ליברלית 4
מורשת הליברליזם וזכויות אדם 4
המורשת הרפובליקנית 6
זכויות יסוד בישראל כחוקה דמוקרטית ליברלית? 8
פרק 3: טרור 11
3.1 : מהו טרור? 11
מה רוצים להשיג הטרוריסטים? 14
הגדרות פורמאליות, משפטיות ובינ"ל של טרוריזם 15
פעולות תגמול 16
מאפייני הטרור בישראל באינתיפאדה השנייה 16
הגדרות של טרור בישראל 16
הטרור בישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה 17
ההיבט האישיותי והאידיאולוגי של טרור התאבדותי 19
פרק 4: מעצר מנהלי ודמוקרטיה מתגוננת בישראל 20
מעצר מנהלי 20
הגדרות החוק 21
צו מעצר 21
ביצוע 22
המצב בישראל 22
הצדקות למעצרים מנהליים 23
דמוקרטיה מתגוננת 24
פרק 4: סיכום ומסקנות 27
ביבליוגרפיה 28