הקולוינאליזם האירופי

הקורס יעסוק בקולוניאליזם, אחת התופעות החשובות של הקולוניאליזם של ההיסטוריה האנושית ואנחנו ננסה גם להסביר גם מדוע התופעה הזו חשובה. המילה קולוניאליזם כמו שאנחנו מכירים אותה היא מילה אינפנציולית אנחנו משתמשים בה כדי לתאר הרבה מאוד דברים שאנחנו לא נעסוק בהם. בדרך כלל למילה קולוניאליזם יש קונטאציות שליליות למשל שאומרים משהו שלילי על המדינה. אנחנו מכירים את המילה הזאת בשימוש בהקשר של שיראל בשטחים הוא מושמע בהקשר של הקמתה של מדינת ישראל. ישראל קשורה גם בקשר אחר לקולוניאליזם מכיוון שהיא נוצרה בצורה של מרד בקולוניאליזם הבריטי. עובדה שהמונח קולוניאיליזם מוזכר בצורה רחבה לתאר כל מיני גישות או כל מיני התנהלויות נוטה לטשטש את הקולוניאליזם ההיסטורי, אנחנו נעסוק אך ורק בקולוניאליזם ההיסטורי החל מסוף המאה ה-18 עם השתלטות הבריטםי על הודו ועד אמצע המאה ה-20 עידן הקולוניזאציה.
מדוע הקולוניאליזם כל כך חשוב? מפני שהוא בעצם שירטט את מפת העולם כמו שאנחנו מכירים אותה כיום, המפה של העולם החלוקה על העולם למדינות כפי שאנחנו מכירים אותה היום היא תוצאה של הקולוניאליזם ההיסטורי. למדינות הקולינאריות האימרפיות האלה צרפת הולד פורטל הם בעצם שיררטו הם בעצם יצרו את אותם מדינות שאנחנו מכירים כיום.
אנחנו מדברים על חלקים של יבשת אסיה וכל יבשת אפריקה היו בשילטה של כמה מעצמת אירופאיות.לכן כשאנחנו מסתכלים על החלוקה הזאת של המפה העולמית למדינו תהללו (אפריקה ) צריך להבין שהמדינות האלה שלכאורה מייצגות מדינות לאום הם לא מדינות לאום כמו מערב הם מדינות שהקולוניאליזם יצר הם לא הגיעו לדרגה של גיבוש פוליטי וחברתי.
הגדרה שמופיעה בספר הלימוד:
מה זה קולוניאליזם?
"קולוניאליזם הוא יחסי שליטה בין רוב מקומי (או כה שהובא לאזור בכוח) ומיעוט של פולשים זרים. ההחלטות היסודיות שמשפיעות על חיי העמים הנשלטים נקבעות ומיושמות ע"י השליטים הקולוניאלים במטרה להשיג אינטרסים שנקבעים לרוב במטרופולין רחוק. בעודם דוחים פשרות תרבותיות עם האוכלוסיות הנשלטות, השליטים הקולוניאליים משוכנעים בעליונותם ובזכותם לשלוט".
הגדרה נוספת שמופיעה בספר הלימוד:
"הקולוניאליזם מסיט חברה שלמה מקו ההתפתחות ההיסטורי שלה ומבצע בה מניפולציות מבחוץ שמשנות אותה בהתאם לצרכים ולאינטרסים של השליטים הקולוניאליים".
ניתן לראות מהגדרות אלה שלושה אלמנטים עיקריים בה: קודם כל יש את האמלנט הפוליטי- שליטה של ארץ אחת על ארץ אחרת. יש לנו עניין של הניצול הכלכלי- הרעיון שהשליטה הזאת נעשת לצורך כלכלי והדבר השלישי הוא התרבותי- השלטון הקולוניאלי הוא שלטון פוליטי, כלכלי ותרבותי.
יש 2 מונחים חשובים: קולוניאליזם ואימפריאליזם הם מונחים דומים אך לא זהים.
האימפריאליות של העול ם העתיק היו מאופיינות בשלטון של אליטה מסויימת שישלה תרבות מסויימת (יוונית וכו') והיא יוצרת רבוד תרובתי ששולט על תרבויות רבות (יש לה כתב והיא שולטת על ציבור גדול של איכרים). בכל המקרים האליטה תמיד שומרת על מרחק מהעמים הנשלטים. בדרך כלל ההצדקה של העולם העתיק היא באמצעות הדת, ההצדקה לשלטון האימפריאלי המודרני השתתנה היא נעשת באמצעות העליונות הגזעית והתרבותית. בעוד האימפריות הוא מבוססות על הצדקה דתית האימפריה המודרנית מבוססת על רעיונות הנאורות (המפכה המדעית, רעיונות ההשכלה). האימפריה המודרני במובן הזה למשל אחד ההצדקות של אימפרליאזים המודרני- עליונות תרבותית, ההצדקה היא האימפריאליזם מקדם את העמים הנחשלים. רעיון הקדמה הוא רעיון מודרני שמקורו בנאורות הוא לא היה קיים באימפריות העתיקות.
הגישות ההיסטוגראפיות בתקופות שונות:
זה מתחיל בתקופה הקולוניאלית, בה מדגישים את היתרונות שההתפשטות הקולוניאליות מביאה לעמים הנכבשים (את הקידמה).
לאחר מלחמת העולם השנייה מתחיל תהליך מואט של דה-קולוניאזציה (תנועות לאומיות לשחרור של אומות לאומיות שמנסות להשתחרר מהקולוניאליזם).

הקשר בין גזענות לבין קולוניאליזם, הקשר הוא לא חד ערכי לגזענות היה מרכיב חשוב בקולוניאליזם.
תורות הגזע והקולוניאליזם הם חלק מהתקופה המודרנית מתקופת הנאורות.
גזענות היא דבר מודרני אין תורות גזע בעולם העתיק.
בספר מופיעה דוגמה של אריסטו להבחנה בין גזעים שונים:
"העמים בארצות הקרות ככלל, ובייחוד אלו באירופה, הם מלאי חיונויות, אך לוקים במיעוט כישרון כפיים ותבונה: ולכן הם מוסיפים להיות חופשיים במידה רבה, אך אינם מגיעים לידי התפתחות פוליטית ואינם מגלים יכולת לשלוט באחרם. העמים באסיה ניחנו בכישרון- כפיים ובתבונה, אך לוקים במיעוט חיוניות: לפיכך הם מוסיפים להיות עמים משועבדים ועבדים.
כאן מבדיל אריסטו בעצם בין היוונים לבין עמים בארצות קרות ועמים בארצות חמות יותר באסיה באסיה יש להם תכונות של עבדות. הוא מייחס את התכונות השונות למזג האוויר הוא לא מייחס את זה לתכונות גזעניות. הדגש הוא שהיוונים הם הבחינו ביניהם לבין העמים שלא היו יוונים.
בעולם של ימי הביניים שהוא דתי אין הבחנות גזעניות, בימים הביניים כל בני האדם שווים.
התפתחותם של תיאוריות גזעניות:
תיאוריות כלכליות
סחר העבדים- בעקבות גילוי אמריקה התחיל הרצון לגדל גידולים שלא ניתן לגדל באירופה לכן האירופאים העבירו אנשים מיבשת אחת לאחרת. ייסודו של סחר העבדים הטרנסאטלנטי שפסק רק בשלהי המאה התשעה עשרה- העברת עבדים אפריקאיים מחופי אפריקה אל מטעי הסוכר הקפה והתה בקאריביים ובעולם החדש- יצר קשר מהותי בין עבדות וצבע עור שחור. כל שחור הוא עבד פוטנציאלי וכל עבד הוא שחור. מדובר על גזענות שההצדקות עדיין הם הסבר דתי- ההסבר לנחיתות בין שחורים ללא שחורים הוא הסבר דתי.
הסבר נוסף הוא שההצדקה לאפליה הוא קללת חם- האפריקאיים זוהו כבניו של חם המקראי שהיה בנו של נוח. עפ"י בראשית ט'- חם הסתכל בערוות אביו ולגלג עליו ועל כן קולל שהוא וכל צאצאיו לדראון עולם יהיו עבדים. מכאן שהחל מהמאה ה-15 ואילך השחורים נתפסים כמי שנגזר עליהם להיות עבדים בשל חטאו הקדמוני של אביהם. עדיין הגזענות פה לא מבוססת על דברים מודרניים עדיין הנימוקים קשורים עדיין בתפיסות דתיות.
טקסונומיה- הקשר בין התפתחותם של תיאוריות מדעיות מודרניות לבין הגזענות. אחד היסודות להתפתחותה של הגזענות היא הטקסונומיה זה מדע שמזהה את המינים בטבע וממיין אותם. הבוטניקה של המאה השש עשרה ולאחר מכן הזואולוגיה היו מדעים שלמעשה גילו שניתן לכדאי לאסוף את סוגי ומיני הצמחים והחיות ולארגן אותן על סדר הגיוני לקבוצות ותתי קבוצות ותתי-תתי קבוצות וכן הלאה. זה מעלה שאלות כגון האם אין בני האדם ניתנים לחלוקה ואבחנה עפ"י סוגים שונים-עפ"י: גזעים? נשלל כאן התחום האלוהי כהסבר לשינויים טבעיים, ההסברים לשוני לא ניתנים עפ"י רצון האל, כל ההסברים צריכים להיות בטבע.
ההנחה הראשונה של המהפכה המדעית- שהאדם הוא חלק מהטבע ולכן כל ההסברים על הטבע צריכים להתייחס גם לאדם. ברגע שהאדם הוא מודר לטבע איך מסבירים את ההבדלים בין קבוצות שונות וכאן יכולות להיכנס תיאוריות גזע שונות.
הנאורות מציגה את רעיון הקדמה-זה רעיון מודרני לפיו המין האנושי יכול להתקדם, אתה יכול להשתפר, ניתן לקדם דברים, ליצור מציאות יותר טובה. הנאורות יוצרת איזושהי תנועה של הדבר.רעיון הקדמה מבוסס עליונות של חברה על חברה אחרת. בעיה נוספת שעולה מרעיון הקדמה גם אלה שדיברו על האבולוציה יכלו לקבע את המצב הקיים.
השפעה של התרבות היוונית על הנאורות- בגישות של הנאורות אנחנו מוצאים נטייה לזהות בין מדע לאסטטיקה- ערכו של האדם נקבע בסופו של דבר ע"י ערכי היופי של העולם העתיק המעבר ממדע לאסטטיקה הוא הגזענות המודרנית יש קשר זה מתחיל בנאורות- יש אידיאל יופי קלאסי.
נימוק נוספת להתפתחותה של תיאוריה גזענית- מונו גנזים זה רעיון שבני האדם ממוצא אחד אז אי אפשר לדבר על הבדלים גזעיים ביניהם ולכן היה קשה לקשר בין מונו גנזים לגזענות.
עפ"י יוהן פרידריך בלומנבך ישנם חמישה גזעים:
1. הקווקאזי.
2. המונגולי.
3. האפריקאי.
4. האינדיאנים.
5. המלאיים (אינדונזיה, מאלזיה, פפואה, בורניאו)
התיאוריה הדרויניסטית מציגה שלושה טיעונים מרכזיים:
1. אורגניזמים בקרב המינים משתנים בהתאם ליכולתם להתחרות על משאבים.
2. האורגניזמים מתחרים על משאבים מועטים.
3. האורגניזמים שמצליחים להתאים את עצמם באופן ההולם ביותר לתנאי הסביבה שורדים ואילו על מי שאינם מצליחים להסתגל נגזר הכיליון.
ניתן לראות בתיאוריה הזו המשך של רעיון הנאורות, הטבע מתפתח מעצמו, יש כאן מנגנון שמצביע כיצד נוצרת ההיררכיה. התיאוריה מדברת ממינים נמוכים למינים גבוהים. התיאוריה ניראת בבסיסה כלא גזענית אבל יש כמה יסודות שיכלו לשרת את הגזענות כגון ההיררכיה, מושג המאבק בין המינים- המינים השונים נאבקים על מקורות שונים זה הופך להיות חלק ממאבק של מינים (שלטון של אחד על האחר) ובסוף השיא הוא הרעיון שאותה תרבות ששולטת בסופו של דבר- אלו ששורדים הם גם המתאימים ביותר- המאבק הזה משמעותו מי שורד את המאבק הוא המתאים ביותר לסביבתו.
התיאוריות הדרוויניסטיות התחילו להיות מיישמות גם במדעי החברה ואז הם מתחילות לדבר על אבולוציה. הדרוויניזם ניתפס כתיאוריה של מאבקים בתוך החברה (מאבקםי בין פרטים בחברה, מאבקים בין מעמדות בחברה) הכל מבוסס על עקרונות דרוויניסטית- מאבק על אמצעים מוגבלים, מאבק של שרידות.
דרווין חשב שהשינויים במינים השונים נעשים משינויים בסביבה, אותו מין ששרד התאים ביותר לסביבה מסוימת עדיין היה ניתן לטעון (ג'ון רוברט נוקס) שאסור לאדם הלבן להתפשט ליבשות אחרות מכיוון שהאדם הלבן התפתח בתנאים מסוימים אם הוא יתפשט ליבשות אחרות הוא יתקל בתנאים שלא יתאימו לו. הדרוויניזם עובר שינוי במאה ה-19 כאשר הוא מפסיק לייחס את השרידות להתאמה של תנאי סביבה והוא מתחיל לייחס את זה יותר לתכונות תורשתיות כלומר אנשים העליונות או השרידות אינה מיוחסת למאבק מקרי אלא היא מיוחסת לתכונות תורשתיות העליונות הופכת להיות עפ"י גזע.
גזענות אחרי דרווין:
עפ"י ארתור דה גובינו- ערבוב בין גזעים מוליך להתנוונות- דגנרציה שהיא יסוד הקריסה של תרבויות ואימפריות.
חרדת ההתנוונות הייתה אחת התופעות העמוקות באירופה של שלהי המאה התשעה עשרה.
מדובר על אדם שהוא גזען שחושש מהתערבבות בין גזעים מכיוון שהתערבבות תוביל לניוון.
תגובתו של דה טוקוויל על ספרו של גובינו:
בוודאי שבקרב המשפחות השונות המרכיבות תא המין האנושי קיימות נטיות מסוימות שהן תוצאה של אלפי סיבות שונות. אבל הטעה שהנטיות הללו, שהיכולות הללו, אינן ניתנות לשינוי לא רק שלא הוכחה מעולם אלא גם לא יכולה להיות מוכחת, משום שכדי לעשות זאת יצטרך אדם לא רק להכיר את העבר אלא גם את העתיד. אני בטוח שיוליוס קיסר, אילו היה לו זמן, היה כותב ברצון ספר כדי להוכיח שהפראים שפגש בבריטניה לא השתייכו לגזע של הרומאים, ושהטבע הועיד תא הרומאים לשלוט בעולם ואילו הפראים נועדו לחיות חיי בטלה באחת מפינותיו.
ייתכן קולוניאליזם ללא גזענות וייתכן גזענות ללא קולוניאליזם- חשוב לממן 11

הסיבות למרוץ הקולינארי:
מה קרה במחצית השנייה של המאה ה-19?
מדוע שאפו מדינות אירופה במהלך המאה ה-19 לכבוש חלקים נרחבים מהעולם? מה הניע אותם?
הכיבושים הקולוניאליים לא היו קלים לביצוע. הם עלו לעיתים בקורבנות רבים- וכמעט תמיד מבחינתו של הנכבש. הם עלו כסף רב למשלם המיסים האירופי. לאחר הכיבוש אילצו המדינות הקולוניאליות להוציא משאבים רבים כדי לשלוט באופן יעיל בקולוניות החדשות שלהן.
אנחנו מנסים לחפש מדוע הסיפור של הקולוניאליזם התחיל, העובדה שזה מתרחש דווקא במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 נעוצה בהתפתחות הטכנולוגית התעשייתית והרפואית באירופה. ספינות הקיטור שאפשרו לשוט במעלה נהרות ונגד כיווני הזרמים באוקיאנוסים ללא הצורך להתחשב במשטר הרוחות. הרפואה אפשרה חיסונים ותרופות שהפכו את הטריטוריות הרחוקות והאקלימים הזרים לפחות רצחניים לאירופאי.
אבל הטכנולוגיות מסבירות איך זה היה אפשרי- לא למה זה היה מלכתחילה רצוי. הקולוניזציה הפכה במחצית השנייה של המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20 לאופנה כלל אירופית, לזירת תחרות שבה נמדדו עוצמתה ויוקרתה של מדינה.
התיאוריות ששולטות הם ריאלזים מדיני- המדינות מתחרות אחת בשניה על איזה הגמוניה,למשל עוצמה ברגע שיש למדינה עוצמה גדולה יותר זה התבטא בטריטוריה שכ