תקציר
אירועי חיים טראומטיים הם אירועים המתקיימים בשגרה ולמעשה, למעלה משני שליש מבני האדם יהיו מעורבים באירוע טראומטי כזה או אחר (Galea, Nandi and Vlahov, 2005), אולם אירועים טראומטיים מסוימים אינם דומים למשל להשלכות של אירועים טראומטיים המתחוללים במהלך קרב, מה שעלול להוביל למצב תגובת קרב.
המחקר הנוכחי בחן התמודדות עם פוסט-טראומה בשל תגובת קרב (מה שכונה בעבר בשם "הלם קרב") בעקבות אירוע שהתרחש במהלך לחימה ב-7 באוקטובר 2023. על פי אחת ההגדות הקיימות לתופעה שכיחה זו, תגובת קרב (ת"ק) היא "תגובה נפשית למצבי לחץ צבאיים שקיימת בהם סכנת חיים, ואשר גורמים להופעת חרדה שמקורה בתחושות של אובדן שליטה וחוסר יכולת לגונן על עצם הקיום" (אוסטפלד, סידס, לובין, זנגוויל, קנובלר, 2004). הגדרה אחרת מגדירה תגובת קרב כ"כשל של מנגנוני ההגנה וההסתגלות אצל חיילים במהלך הקרב, בעקבות המאורעות הקשים (כהן, 2010). בחלק מהמקרים, יתפתח הלם קרב זמן ממושך מהקרב עצמו. על פי הגדרת ארגון הפסיכיאטרים האמריקני (American Psychiatric Association – APA), פוסט טראומה הינה כסדרה של תסמינים העלולים להופיע לאחר חשיפה של פרט לאירוע בעל מאפיינים טראומטיים (American Psychiatric Association – APA) (שרירא, 2013).
סוג המחקר הוא מחקר איכותני ובמסגרתו נעשה שימוש בכלי ראיון חצי מובנה עם משתתף מחקר, גבר נשוי+1, בן 34, המשרת ביחידה קרבית זה 15 שנה. מטרת הריאיון היא לאפשר למשתתף להציג את חוויותיו תוך שילובן של טכניקות מתחום מדעי החברה ו"תאוריה מעוגנת בשדה" המאפשרות ביסוס תאוריה על סמך ניתוח מעמיק של נתונים איכותניים והסתמכות על הנאמר בראיון להצגת תמות חוזרות.