כובדה של האמת: בחינת הקשר בין הונאה עצמית לבין רצייה חברתית, אופטימיות נאיבית ותחרותיות
מוסד לימוד | המכללה האקדמית אשקלון |
סוג העבודה | עבודת סמינריון |
מקצוע | פסיכולוגיה |
מילות מפתח | אופטימיות, הונאה עצמית, נאיביות, פרקטיקום מחקרי, רצייה חברתית, תחרותיות |
ציון | 93 |
שנת הגשה | 2017 |
מספר מילים | 7658 |
מספר מקורות | 34 |
תקציר העבודה
הונאה עצמית זוהי תופעה חשובה שמשפיעה הן על הפרט מבחינה פסיכולוגית והן על החברה מבחינה כלכלית. מחקרים מראים כי מאפיינים מסוימים משחקים תפקיד חשוב בהונאה עצמית והם תחרותיות, אופטימיות נאיבית ורצייה חברתית. במחקר הנוכחי נבחנו 60 משתתפים ומשתתפות. כל המשתתפים ענו על חמישה שאלונים – הונאה עצמית (סגור), הונאה עצמית (פתוח), רצייה חברתית, אופטימיות נאיבית ותחרותיות. למחקר הנוכחי מספר השערות, הראשונה היא כי יימצא קשר בין הונאה עצמית לבין שלושת הגורמים שהם רצייה חברתית, אופטימיות נאיבית ותחרותיות. ההשערה השנייה היא כי המנבא העיקרי לשונות בהונאה עצמית יהיה אופטימיות נאיבית בשל חפיפה משמעותית בין שני המושגים. ההשערה השלישית והאחרונה היא כי לשאלון הפתוח שבנינו תמצא תרומה ייחודית להבנת התופעה. תוצאות המחקר איששו את ההשערה הראשונה ואכן נמצא קשר בין הונאה עצמית לבין שלושת הגורמים רצייה חברתית, אופטימיות נאיבית ותחרותיות. לעומת זאת, ההשערה השנייה הופרכה מכיוון שהמנבא העיקרי לשונות בהונאה העצמית הוא רצייה חברתית F(1,58)= 125.753, p<0.00 ולא אופטימיות נאיבית כפי ששוער. לבסוף, נמצאה תרומה ייחודית לשאלון ההונאה העצמית הפתוח מכיוון שהוצג קשר חזק אך לא גבוה מדי בינו לבין מדד הרצייה החברתיתr = 0.401 (sig.<0.002), לעומת השאלון הסגור שנמצא בינו לבין שאלון הרצייה החברתית דמיון רב מדי r = 0.827 (sig.<0.000) מה שמפחית את התוקף המבחין של שאלון ההונאה הסגור. מחקר זה הפיק תוצאות מרשימות שמחזקות את הגישה של היפל וטריברס (Hippel & Trivers, 2011) להגדרת ההונאה העצמית ולמקורותיה, ואת תאוריית 'דלדול האגו' (Hajdu, 2016). מטרת המחקר לא הושלמה ויש צורך במחקרי המשך בכדי לבחון את תופעת ההונאה העצמית מזוויות נוספות ואולי אף לכלול את המושגים אופטימיות נאיבית ורצייה חברתית כחלק מהגדרה רחבה יותר לתופעה זו.