נשים בחברה היהודית, ממ"נים 12+13

ממן 11

שאלה 1
בשל חשיבות הבנת הסדר החברתי במרחבי החיים השונים, חשובה הפרשות וההתייחסות של מרחבי החיים ביחס לנשים. המרחב הציבורי והאישי נולדו מתוך דעות ומוסכמות בחברה.

שאלה 2 סעיף א
עיקר פעילותן של נשים בישוב הישן היה במרחב האישי- טיפול בבית, בבעל בילדים, דאגה לחינוך והשכלת הדור הבא. (מאמר של מיכל בן יעקב )

שאלה 2 סעיף ב
העיסוק של נשים בפעילות צדקה וחסד עזרה להן להיות חלק מהמרחב הציבורי.

שאלה 3
מאמרה של מרגלית שטרן שבוחן את היחסים בין גברים ונשים ואת ההכרה בזה שיש הבדלים בחברה ובמשפחה. הבדלים הנובעים מהבדלי מעמד ויוקרה, סטטוס חברתי והבדלים פיזיולוגיים, הבדלים שהתעצמו עם ההגירה שהעמיקה את הפערים.

ממן 13

שאלה 1 סעיף א’
המפעל הציוני שנחשב בעיני רבים בתקופת היישוב כמהפכה בתחומים רבים, הביא שינוי גם ביחס למעמד האישה. המאבק על הזכות לבחור ולהיבחר והקבלה של זה היוותה מרכיב חשוב בתהליך הדמוקרטיזציה של השלטון.

שאלה 1 סעיף ב’
“התאחדות הנשים לשיווי זכויות” נוסדה בקיץ 1919 והבסיס שלה היה אגודות מקומיות שפעלו ברחבי הארץ, היא היוותה גוף כלל ארצי ועל מפלגתי לכל הנשים. מרבית חברותיה היו מהמעמד הבינוני ביישוב והגיעו לארץ מהאימפריה הרוסית, הן היו בעלות השכלה וחלקן עבדו.

שאלה 2 סעיף א’
במאמרה של דפנה הירש ” מדיקליזציה של האימהות” מתאר אחד מהפרויקטים בעולם המודרני – האימהות והטיפול בילדים, מעבר של טיפול בדרך מסורתית להדרכה מדעית על ידי מומחים. תהליך זה נקרא “מדיקליזציה של האימהות” .

שאלה 2 סעיף ב’
חינוך אימהות לטיפול היגייני היה חלק מתהליך רחב של חינוך הציבור לבריאות והיגיינה, הגוף המרכזי שפעל ביישוב בנושא הזה היה “הסתדרות רפואית הדסה”, ארגון הדסה היה ארגון של נשים ציוניות באמריקה שהושפעו מהפמיניזם החברתי בעולם.

שאלה 2 סעיף ג’
מקריאה של מקורות ומחקרים שנעשו בתקופה מאוחרת יותר כמו מחקרן של רבקה אדמס- שטוקלר, צפורה שחורי- רובין ושפרה שורץ על מעמדן של האחיות ניתן לראות כי יש חשיבות מכרעת לעבודתן, ניתן לראות כי נתוני תמותת הילודה, תמות נשים בהריון ובזמן הלידה מראים כי יש ירידה, גם בשיעורי התחלואה ישנה ירידה אבל קשה מאוד למצוא מחקר שמראה כי הירידה חלה בעקבות פעילות התחנות.