סוגיית העמדתם למשפט של פושעי מלחמה - מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושע המלחמה שירו אישיאי ואנשים נוספים מיחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?
מוסד לימוד | האוניברסיטה הפתוחה |
סוג העבודה | עבודת סמינריון |
מקצוע | היסטוריה וארכיאולוגיה, משפטים |
קורס | על נמרים ודרקונים: יחסים בין-לאומיים במזרח אסיה |
מילות מפתח | 10979, COVID-19, SARS, SARS-CoV-2, Shirō Ishii, unit 731, אבעבועות שחורות, ארצות הברית, אתיקה, דר' מנגלה, העמדה לדין, העמדה למשפט, הרשעתם, חסינות, יחידה 731, יחסים בין לאומיים, יחסים בינלאומיים, כולרה, לוחמה ביולוגית, מזרח אסיה, מלחמת העולם השנייה, מנגלה, משפטים, מתן חסינות, נאצים, נגיפים, ניסוי רפואי, ניסויים בבני אדם, ניסויים רפואיים, נשק ביולוגי, סארס, סמינריון, עבודה סמינריונית, על נמרים ודרקונים, פושע מלחמה, פושעי מלחמה, פשע מלחמה, פשעי מלחמה, פשעים, קורונה, שירו אישיאי, שירו אישיאיי, שם הקורס: על נמרים ודרקונים |
ציון | 98 |
שנת הגשה | 2020 |
מספר מילים | 17636 |
מספר מקורות | 39 |
תקציר העבודה
האוניברסיטה הפתוחה
סוגיית העמדתם למשפט של פושעי מלחמה –
מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושע המלחמה שירו אישיאי ואנשים נוספים מיחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?
שם הקורס: על נמרים ודרקונים: יחסים בין – לאומיים במזרח אסיה
מספר הקורס: 10979
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי
תוכן עניינים
מבוא
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 אתיקה רפואית, לוחמה ביולוגית וניסויים בבני אדם
2
1.2 מלחמת העולם השניה
4
1.2.1 התפתחות המלחמה
3
1.2.2 מעמדן של גרמניה ויפן לאחר המלחמה
10
1.3 פשעי המלחמה של הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה
11
1.3.1 פשעי המלחמה של הרייך השלישי, תורת הגזע והפתרון הסופי
11
1.3.2 רופאים נאציים שערכו ניסויים בבני אדם
13
1.4 פשעי המלחמה של היפנים במהלך המלחמה
14
1.4.1 פשעי המלחמה של יפן
14
1.4.2 שירו אישאי ויחידה 731
15
1.5 המאבק המשפטי בפושעי המלחמה והסיוע לניצולים
17
פרק 2 – המאבק המשפטי בפשעי המלחמה היפניים לעומת המקרה הגרמני
19
2.1 מדיניות החוץ האמריקאית לאחר מלחמת העולם השנייה
19
2.2 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה הנאציים
21
2.3 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה ביפן
22
פרק 3 – דיון ומסקנות
24
סיכום
29
מקורות
30
מבוא
Si vis pacem, para bellum1
עבודה זו תעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום היחסים הבין – לאומיים במזרח אסיה – סוגיית אי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפניים. במסגרת זו, הדיון יתמקד בשאלת השיקול האמריקני שהופעל בנוגע לאי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפנים, בגין זהותם ותפקידם במערך הכוחות, לעומת ההחלטה להעמיד לדין פושעי מלחמה נאצים שביצעו עבירות דומות של ניסויים בבני אדם. בשני המקרים, מדובר ברופאים ומדענים שעברו עבירות נגד האנושות, כאשר בין היתר, הם ערכו ניסויים בבני אדם באופן המנוגד לאתיקה. במסגרת זו, נשאלת השאלה מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושעי המלחמה שירו אישיאי ואנשי יחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?
במסגרת הפרק הראשון, אציג את הרקע לעבודה. לשם כך, תחילה, אגע על קצה המזלג בנושא האתיקה הרפואית כשמדובר בניסויים בבני אדם. בהמשך, אפרט בנוגע להתפתחותה של מלחמת העולם השניה ומעמדן של יפן וגרמניה בעקבות תוצאות המלחמה. יתר על כן, אסקור בקצרה את פשעי המלחמה שבוצעו על ידי הנאצים ועל ידי היפנים, תוך סקירה של פשעים שבוצעו על ידי רופאים ומדענים מטעם שני הצדדים, כגון דוקטור מנגלה ודוקטור אישיאי. לבסוף, אסקור בקצרה את המאבק המשפטי בפושעי המלחמה ואת הסיוע לניצולים.
במסגרת הפרק השני, אבחן את השיקולים שנקטו האמריקאים במסגרת המאבק המשפטי כנגד פושעי מלחמה מהצד היפני לעומת השיקולים שננקטו על ידי האמריקאים כנגד פושעי מלחמה נאציים. מבחינת השיקולים עולה, כי האמריקנים בחרו שלא להעמיד לדין את גנרל איקיאי ואת אנשי יחידה 731 בגין פשעי מלחמה לאור התרומה של המידע שהם מסרו למודיעין האמריקאי. יחד עם זאת, הניסויים שערכו הנאצים בבני אדם היו חסרי משמעות ולכן, האמריקאים תבעו אותם לדין בגין פשעי המלחמה שהם ערכו. במסגרת הפרק השלישי, אדון בסוגיה.