תקציר
עבודה זו תבחן את כהונתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט (Franklin Delano Roosevelt), נשיאה ה-32 של ארה"ב ותטען כי היא הייתה לא רק מהותית ומרכזית ביותר ביצירת או אפילו כינון זכויות הפרט של האינדיבידואלים האמריקאיים, ביצירת זכויות סוציאליות פדרליות לראשונה בהיסטוריה של ארה"ב, (וזאת לאור המצב האובייקטיבי הכמעט בלתי אפשרי ששרר בארה"ב הסוף שנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20), אלא הייתה מהפכנית בכל הנוגע לקיבוע מרכזיותו של הממשל הפדרלי בחברה האמריקאית, בהשפעתו על הכלכלה והסביבה, וכמו כן, במרכזיותו של הנשיא כעומד בראש הפירמידה הפוליטית.
מחקר זה יתמקד במדיניות הפנים של רווזוולט וברפורמות הכלכליות שהנהיג- הניו-דיל (New Deal) – לשם שיקומה של ארה"ב בתקופת השפל הכלכלי הגדול. עוד יראה המחקר שהרפורמות של רווזוולט, ובעיקר הכספים שהזרימה הממשלה הפדרלית ביצירת עבודות, הובילה אחר כך ליצירת תעשייה חזקה שעזרה לבסס את עליונותה של ארה"ב בזמן מלחמת העולם השנייה וזו שאפשרה לה לאחר מכן להתבסס צבאית בצורה טובה יותר משאר בעלות בריתה באירופה (דבר שכלל לא היה מובן מאליו בשנים בין מלחמת העולם הראשונה לשנייה) . אם כן, מחקר זה יתמקד בניתוח יצירת מדינת הרווחה האמריקאית של רווזוולט, ויטען כי רוזוולט היה נשיא מהפכן וכי מדיניות הפנים שלו לא רק שיצרה מציאות בשטח בה אזרחים אמריקאיים בארה"ב יכולים להנות מרשת חברתית ממשלתית, קרי, הזכויות החברתיות שלהם הפכו להיות מעוגנות בחוק, אלא שהוא אף יצא כנגד האתוס האמריקאי קלאסי של ה- Self-Made Man, אותו אתוס שאבות האומה, כמו תומס ג'פרסון (Thomas Jefferson), נשיאה השלישי של ארה"ב, וההיסטוריון פרדריק ג'קסון טרנר (Frederick Jackson Turner) ביססו מאות שנים לפני כהונתו של רוזוולט.
האתוס האמריקאי הקלאסי שם דגש על חירויות אישיות ודגש על אינדיבידואליזם, עצמאות ובעיקר הגבלה על השלטון המרכזי. תומאס ג'פרסון שם דגש על מרחב פיזי נרחב בו יוכל האינדיבידואל לממש את חירותו הממשית ורוחנית בצורה אופטימלית, תוך כדי הגבלה על השלטון המרכזי ובאמצעות אדמות פרטיות בהן האזרחים יהיו חופשיים מהגבלות פדרליות . טרנר, שפעל אחרי ג'פרסון, העלה על נס את רעיון הספר, בו לטענתו יתגלו תכונותיו האותנטיות ביותר של האמריקאי השקדן, עצמאי, דמוקרטי וחופשי. בספר האזרחים יעצבו את חייהם ויהיו חופשיים מהגבלות, ויוכלו לבנות חברות מופת דמוקרטיות ללא מעמדות וללא היררכיה . המשותף הן לג'פרסון והן לטרנר, אם כן, היה השאיפה לצמצם כמה שיותר את התערבות המדינה והשלטון הפדרלי, ולתת לכל להתנהל עצמאית, וזה היה האתוס האמריקאי המרכזי, הן מבחינה חברתית והן מבחינה כלכלית, עד הגעתו של רוזוולט לשלטון.
הניו-דיל של רווזוולט בעצם נגד את כל הנאמר לעיל. אכן, גם רוזוולט היה דמוקרט שהאמין בזכויות ובחירויות הפרט, אך הוא הבין כי העידן בארה"ב השתנה, והמודרנה, והתיעוש, מובילים לכוחות ענקיים שיוצרים ריבדו נוראי בחברה האמריקאית -ועל כן על המדיניות הממשלתית להשתנות גם כן ולהתאימה לרוח התקופה. עתה האדם לא יכול להסתמך רק על עצמו, כי אם הוא חייב לקבל עזרה מהמדינה. רוזוולט גרס כי על ארה"ב להתאים עצמה לעידן המודרני החדש תוך הגדלת סמכויות הממשלה כדי שזו תוכל להילחם בשינויים המודרניים האובייקטיבים שמתרחשים, ושהחלו לצוץ כבר עשורים לפני . הניו דיל של רוזוולט, אם כן, בנה את מערכת הרווחה האמריקאית ונוסד כצורך אמיתי לשם שיקומה של ארה"ב בעת השפל הכלכלי הגדול. המדיניות של רוזוולט במהלך הניו דיל היא, אם כן, ליבת מחקר זה, אך משתי פרספקטיבות נפרדות: הראשונה קשורה למדיניות עצמה, לשיקומה של ארה"ב ולהפיכתה למעצמה הגדולה בעולם, והשנייה קשורה למהפכנות של הניו דיל בחברה האמריקאית, וכיוצא מזה, למהפכנות של פרנקלין רוזוולט כנשיא בכלל.

ראשי פרקים
מבוא 2
פרק 1: רקע תיאורטי. 4
1.1: עקרונות מדינת הרווחה 4
1.1.2: עקרונות ליברלים שהעמיקו את מדינת הרווחה 5
1.2: האקלים האמריקאי עד עלייתו של רוזוולט לשלטון 6
1.2.1: דמוקרטיה ג'פרסונאית 7
1.2.2: תפיסת הוגי הפדרליסט 8
1.3: התנועה הפרוגרסיבית ופועלה בארצות הברית של תחילת המאה ה-20 9
1.3.1: דרוויניזם חברתי 9
1.3.2: התנועה הפרוגרסיבית 10
1.3.3: ראשית דרכו של רוזוולט עד הנשיאות 12
פרק 2: הניו דיל של פרנקלין רוזוולט ומדיניות הרווחה האמריקאית 15
2.1: השפל הכלכלי הגדול 15
2.2. הדרך לניו דיל של פרנקלין רוזוולט 16
2.2.1: הניו דיל 17
2.2.2: הניו דיל הראשון 18
2.2.3: הניו דיל השני 21
פרק 3: מורשת הניו דיל- תמיכה, ביקורת ורטרוספקטיבה – האם רוזוולט היה אכן מהפכן? 24
3.1: הניו דיל בתקופת מלחמת העולם השנייה 24
3.2: מורשת הניו דיל- ביקורות חיוביות ושליליות 25
3.3: המהפכנות בנשיאותו של פרנקלין רוזוולט 28
פרק 4: סיכום ומסקנות 30
ביבליוגרפיה 32