מיזוגים כמכשיר להגדלת ערך חברות - היבטים תיאורטיים ואמפיריים
| מקצוע | מנהל עסקים וניהול |
| מילות מפתח | מיזוגים |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 8057 |
| מספר מקורות | 19 |
תקציר העבודה
מיזוגים כמכשיר להגדלת ערך חברות:
היבטים תיאורטיים ואמפיריים תוכן העינינים א. מבוא. 1
ב. היבטים תיאורטיים.. 2
1 . סקירת ספרות. 2
2 . היבטים מוסדיים.. 4
2 .1. התרחבות והתייעלות. 4
2 .2. פיתוח על חשבון מיסוי 5
2 .3. גלובליזציה. 6
2 .4. הישרדות. 7
2 .5. אינטרסים של המנהלים.. 7
3 . מיזוג חברות – מהות, טכניקה וסוגי מיזוגים.. 8
3 .1. הגדרת המיזוג 8
3 .2. טכניקת המיזוג 9
3 .3. יתרונות וחסרונות. 11
ג. הצגת המודל והשערות המחקר. 14
1 . השערות המחקר. 14
2 . הצגת המודלים.. 14
ד. היבטים אמפיריים.. 16
1 . בחירת המדגם.. 16
2 . מתודולוגיה. 17
3 . ניתוח התוצאות. 17
4 . מסקנות. 32
ה. סיכום.. 34
ו. ביביליוגרפיה. 36
א. מבוא בעבודה זו אבחן את טכניקת מיזוג החברות כמכשיר להעלאת ערכן. שטרן (תש"ן) מציין כי טכניקת המיזוג הינה טכניקה מועדפת לרכישת חברה, שכן על ידי המיזוג, שבו מתבצע התשלום באמצעות מניות של החברה הרוכשת, לא נפגע מאגר המזומנים של החברה וכן ניתן לייעל אותה על ידי ריכוזן של פונקציות כפולות תוך צמצום כוח אדם ומשאבי שיווק שאינם נחוצים בפונקציות אלו. מטרתה של העבודה הינה לברר מה מבין סוגי המיזוג הקיימים, אכן מהווה מכשיר להגדלת ערכה של חברה, שכן קיימות גם אפשרויות מיזוג שאינן מגדילות את ערך החברות המתמזגות, אלא משרתות אינטרסים צרים של ההנהלה ולחילופין מונעות על ידי החלטות שגויות, כאשר בסופו של דבר התוצאה הינה הפסד או לחילופין דריכה במקום ולא השבחתה והעלאת ערכה של החברה הממוזגת לטובת בעלי המניות (Berkovitch & Narayanan, 1993).
חשיבותה של עבודה זו הינה באבחנת המניע המרכזי העומד מאחורי השתלטותה של החברה הקולטת על חברת היעד. ברקוביץ' ונאריננאן (שם) מזהים שלושה מניעים עיקריים העשויים להוות את המניע להשתלטויות על חברות: המניע הסינרגטי, מניע הסוכן ומניע הגאוותנות והלהיטות. הם קובעים כי כאשר המניע להשתלטות על חברה הוא המניע הסינרגטי ערך החברה יעלה; כאשר המניע להשתלטות הוא מניע הסוכן, המאופיין במימוש אינטרסים עצמיים, ערך החברה ירד; כאשר ההשתלטות נובעת ממניע הגאוותנות, המאופיין בעודף ביטחון, לא יחול בדרך כלל שינוי בערך החברה. קביעתם זו של ברקוביץ' ונאריאנאן, נכונה לגבי השוק האמריקאי והחשיבות שבמחקרי הינה בחינת תוצאות המיזוגים בשוק הישראלי. העבודה כתובה בפונט 14
