המתח בין זכויות בפטנטים על תרופות ובריאות הציבור – במצבי חירום הדוגמא של התמודדות דרום אפריקה עם מגפת ה- HIV/ AIDS The goal of realizing human rights is fundamental to the global fight against AIDS. And in a world facing terrible epidemic – one that already spread further, faster and to more devastating effect than any other in human history – winning the fight against AIDS is a precondition for achieving rights worth enjoying” –         Dr. Peter Piot, Executive Director UNAIDS, speech to the 59th session of the United Nations Commission on Human Rights, Geneva, 19 March 2003.
(available at: http://www.unaids.org/en/in+focus/hiv_aids_human_rights.asp  , last visited October 20, 2003).
UNAIDS is a Joint United Nations Program on HIV/ AIDS.
תוכן העניינים
מבוא                                                                                                                 3
פרק א' –  פטנט: מהות הזכות הקניינית והרציונלים להענקתה                                    4
פרק ב' – שיקולים במתן פטנטים לתרופות                                                           7
פרק ג' – זכויות בעלי פטנט, הסכם ה – TRIPS, פטנטים לתרופות                              10 פרק ד' – מקור זכות האדם לבריאות                                                                        17
פרק ה' – הקונפליקט בין זכויות בעלי הפטנט בתרופות – חברות התרופות, לבין בריאות הציבור, בפרט במצבי חירום                                                                21
פרק ו' – דרכים אפשריות לפתרון הקונפליקט – יתרונות וחסרונות                             
5 פרק ז' – HIV/AIDS – המקרה הדרום-אפריקאי                                                     35
סיכום                                                                                                                40 נספח א' – מהו פטנט? – כשירות לרישום כפטנט                                                 41
נספח ב' – פטנטים לתרופות – סוגיות מיוחדות                                                     45
נספח ג' – HIV/ AIDS                                                                                        49
נספח ד' –  התביעות של ארה"ב ושל תעשיית התרופות מול ממשלת דרא"פ    50 ביבליוגרפיה                                                                                                       53
מבוא
עבודתי זו דנה בקונפליקט שנוצר בין הזכויות של בעלי פטנטים על תרופות לבין הזכות המכונה "בריאות הציבור"  במצבי חירום, במדינות עניות ששואפות לספק תרופות לאזרחיהן במחירים סבירים. אראה כי הזכויות הבלעדיות על התרופות במשך תקופת הפטנט, מביאות למחירים גבוהים של התרופות, שאותם אזרחי המדינות העניות וממשלותיהם, אינם יכולים להרשות לעצמם ופוגעים בבריאות הציבור. הבעיה חמורה במיוחד במצבי חירום כדוגמת מגפת האידס.
העבודה דנה בנושא בכלל, ובהתמודדות של דרא"פ עם הבעיה בפרט, ומנסה להסיק מסקנות מהתמודדות זו.
פרק א'  דן במהות הזכות הקניינית המכונה "פטנט"  וברציונלים שמאחורי הענקת הבלעדיות לבעלי הזכויות בפטנט. הפרק דן בגישה התועלתנית ובגישה של הגנה על קניין משיקולי צדק.
נספח א' ונספח ב', המופיעים בסוף העבודה, דנים במהות הפטנט, בכשירות לפטנט, ובאספקטים מיוחדים של פטנטים הקשורים לתרופות לבני אדם. לכל המעוניין בהרחבה בנושאים אלה, מומלץ לקרוא הנספחים  לאחר קריאת פרק א'. פרק ב' מסביר את השיקולים  במתן פטנטים לתרופות, ובפסיקה בישראל (וגם, בקצרה, בגישה הקיימת באנגליה ובארה"ב) ביחס לדרישת ה- "יעילות" שבחוק הפטנטים לגבי תרופות (לגבי דרישת היעילות – ראה נספח א'), וגם מהו האינטרס הציבורי בפיתוח תרופות חדשות.
פרק ג', דן בזכויות בעלי הפטנט לפי חוק הפטנטים הישראלי (חוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967, ס"ח 510 (להלן: "חוק הפטנטים" או "חוק הפטנטים הישראלי")), ובחוקי הפטנטים בעולם לפני ואחרי הסכם ה – TRIPS. בהמשך נדון הקשר שבין הסכם ה – TRIPS וההגנה הפטנטית לתרופות. כמו כן הפרק עוסק ביישום הסכם ה – TRIPS במדינות מתפתחות, בבעייתיות הקיימת בהסכם ה – TRIPS מבחינת המדינות המתפתחות ובהצהרת דוחה, שמטרתה היתה לשים על סדר היום העולמי את הלגיטימציה שבהעדפת בריאות הציבור ונגישות לתרופות במצבי חירום לאומיים, על פני הזכויות הקנייניות של בעלי הפטנט בתרופות. פרק ד' מסביר מה מקורן של הזכות לחיים, לכבוד, לבריאות ולנגישות לתרופות ולקבלת טיפול רפואי. לאחר הדיון הכללי,  בא דיון ספציפי בגישה לתרופות כזכות אדם, לאור מגפת האידס.
פרק ה' מתאר את הקונפליקט בין בעלי זכויות הפטנט, שהן פעמים רבות חברות התרופות הרב-לאומיות הגדולות שבסיסן במדינות המכונות המדינות המפותחות, לבין הזכויות של הציבור לחיים, לבריאות ולנגישות לתרופות. זכויות אלה שמקורן באמנות בינלאומיות שונות ובחוקות של המדינות עצמן, מטילות חובות על הממשלות של המדינות לספק אותן לאזרחיהן. ואולם, במדינות עניות רבות, המכונות המדינות המתפתחות, מתקשים השלטונות לספק לאזרחים את התרופות במחירים סבירים מבחינתם. כאן נוצר הקונפליקט: מצד אחד לבעלי הפטנט יש זכויות בלעדיות למשך 20 שנה לייצר, למכור, להפיץ וכו', את התרופות שהזכויות עליהן בבעלותם. מצד שני, עובדת היותן מונופול, מאפשרת לחברות לדרוש מחירים גבוהים עבור התרופות, מחירים שהם מחוץ להישג ידם של החולים במדינות המתפתחות. כאן נכנסים לתמונה הסכמי ה – TRIPS, שלפי פרשנות המדינות המפותחות, ובפרט ארה"ב, וחברות התרופות, דורשים מהמדינות החברות לחוקק חוקים להגנה על קניין רוחני, ברמה מינימלית מסוימת, להגנה על זכויות הקניין הרוחני וזכויות בעלי הפטנטים לתרופות בכלל זה. פרשנות המדינות המתפתחות היא שונה: ניתן לפי הסכמי ה – TRIPS, בתנאים מסוימים, להעדיף את זכויות האדם לבריאות ונגישות לתרופות על פני זכויות בעלי הפטנט, והעדפה זו איננה עומדת בהכרח בסתירה להסכמי ה – TRIPS או לחוק הבינלאומי הנהוג, כפי שהוכח במקרה של דרום אפריקה והחקיקה שלה הקשורה למגפת האידס.
פרק ו'   עוסק בדרכים אפשריות לפתרון הקונפליקט, כך שגם תתאפשר אספקת תרופות לחולים במדינות המתפתחות, במיוחד במצבי חירום כדוגמת מחלת האידס, וגם תשמרנה הזכויות הקנייניות של בעלי הפטנט. מצד אחד, כשמדובר במחלות דוגמת האידס, ובמצבי חירום לאומיים, חייבים לתת תמריצים ואולי אף לחזק את התמריצים, כדי שיהיו עוד חברות תרופות שייצרו תרופות למחלה. מצד שני, ככל שהתרופה יותר חשובה – היינו רוצים להגדיל את הנגישות של הציבור לתרופה, ולמקסם את השימוש בה, עם עלות מינימלית או אפילו – אפסית.
פרק ז' מתייחס באופן ספציפי למקרה של דרום אפריקה, מדינה שבה ללא ספק מחלת האידס מהווה מגיפה, ולפיכך מצב חירום לאומי, ההתמודדות של ממשלת דרא"פ עם המשבר, המאבק המשפטי, תוצאות המאבק, המצב כיום, והשלכות  המקרה של דרום אפריקה על שאר העולם.
פרק ח' מביא סיכום קצר ודרכי פעולה מועדפות.